fbpx

האריה כבר אינו שואג // הטור של ירון דקל

0

איך הפכה ש"ס מתנועת המונים למפלגה חרדית מסוגרת, על סף אחוז החסימה; ולמה גנץ מסתכן

 

מתחת לרדאר, כמעט מבלי שהרגשנו, שחרר המנהיג הרוחני של ש"ס, הרב שלום כהן, אמירה שהיא לא פחות ממדהימה. בביקור תנחומים אצל מנהיג הפלג האשכנזי הליטאי, הרב גרשון אדלשטיין, דחה הרב שלום כהן בבוז ובסלידה את הצעת חוק הגיוס החדש וצוטט כאומר: "מה אנחנו חיים בשביל תקציבים מהגויים האלה? לא נשלח אף אחד לצבא". משפט כזה לא יכול היה להיאמר על ידי הרב עובדיה יוסף המנוח.

למי שעוקב מקרוב אחרי התמורות במפלגה החרדית־ספרדית, המילים האלה אינן מפתיעות. הן מסמלות את התמורה שעברה ש"ס מאז ועד היום. בעבר פנתה למאות אלפים, מהם חובשי כיפה וגם רבים מאוד שראשם גלוי אך הם קרובים למסורת. כיום הפכה למפלגה שמתחרה ב'יהדות התורה' בחקיקה דתית שנויה במחלוקת. התמורה משתקפת בסקרים השונים המצביעים על כך שהמפלגה תקבל בין ארבעה לשישה מנדטים בלבד בבחירות הבאות.

אפשר לתלות הכל בהסתלקותו של המנהיג הנערץ הרב עובדיה יוסף ז"ל, שהוביל את המפלגה מאז היווסדה והיא נבראה בצלמו ובדמותו. מחליפו בצמרת מועצת החכמים, הרב כהן, לא מתיימר להתקרב לשיעור הקומה של קודמו. הוא אינו נחשב לפוסק הלכה יוצא דופן, וגם חושיו הפוליטיים קהים משל הרב עובדיה. קודמו לא ניחן רק בידע הלכתי נרחב, הוא הבין לא מעט בפוליטיקה הישראלית. נוסף על כך, הרב שלום כהן גם יוצר את הרושם שהוא מכיר בבכירותם של המנהיגים הליטאים. בפועל, את הטון קובעת 'יהדות התורה', וש"ס כמעט תמיד מדדה מאחור.

אבל יהיה זה פשטני לתלות את המהפך הדרמטי שעברה ש"ס רק בפטירתו של המנהיג לפני שנים אחדות. שר הפנים אריה דרעי שב לצמרת בעידן של פילוג. אלי ישי, שתפס את המושכות לאחר מאסרו של דרעי, השאיר מפלגה שונה. הוא התקרב מאוד למנהיג הליטאי המנוח, הרב שטיינמן, או בפי הש"סניקים – "התחבר לחזון־איש 5", מקום מגוריו של המנהיג הליטאי משך שנים רבות. כולם מודים שאריה דרעי של היום אינו דרעי שהכרנו לפני 20 שנה. הלהט והאנרגיה שאפיינו אותו אז דהו מאוד. אין בו כוחות לשנות כיוון, וכך הוא מתחרה, בלאות־מה, בסגן השר יעקב ליצמן, מוביל הקו התקיף במפלגה האחות.

ניקח לדוגמה את חוק המרכולים ואת מלחמתו הבלתי מתפשרת של דרעי להעבירו בכנסת. הדעה הרווחת היא שאלמלא נלחם ליצמן את מלחמת הרכבת בשבת, דרעי לא היה בוחר להסתער על המרכולים בשצף קצף. או למשל חוק הגיוס החדש – הרי לש"ס היה נציג בוועדה שישבה על מדוכת החוק: השר לשעבר אריאל אטיאס. דרעי יכול היה לפוצץ את ההתנגדות לחוק לו רצה. אבל לנוכח עמדת 'יהדות התורה' – החריש.

***************

 

ש"ס פרצה לחלל הפוליטיקה הישראלית במישור הארצי בסערה ב־1984. שנים נבנתה על הסיסמה המנצחת "להחזיר עטרה ליושנה", והצליחה לגעת בלבבות של מאות אלפים, שהביאו אותה בשיאה ל־17 מנדטים. אבל סקרי השנים האחרונות מלמדים שרבים מהמצביעים התפוגגו. חלקם כנראה בליכוד, חלקם אצל כחלון. דרעי נקלע שוב לסחרור חקירות בלהב 433, וגם אם לא יודה בכך, הדבר החליש אותו פוליטית. שילוב המחץ של מנהיג רוחני לא כריזמטי ומנהיג פוליטי שיוצא ובא מחדרי החקירות – הוא קטלני למפלגה תאבת חיים.

מהי האג'נדה שתציג ש"ס בבחירות? תמו ימי המפלגה המכילה, המחבקת והמחזקת. את הח"כ לשעבר יגאל גואטה סילקה, כי העז לספר שהשתתף בחתונת אחיינו הגאה, וגם בתו של המנהיג, עדינה בר־שלום, הורחקה תוך שהיא מציגה בגלוי וללא חשש את ביקורתה על התנועה ועל דרעי עצמו. ש"ס איבדה את מרכיב המשפחתיות שכה דיבר אל בוחריה.

קמפיין העבר, "השקופים", אותה פנייה אל מה שכוּנה "ישראל השנייה", כנראה מיצה עצמו. הקמפיין הזה חופשי ופנוי להובלה, והן משה כחלון הן אורלי לוי־אבקסיס יכולים להשתמש בו. ש"ס תפנה, כנראה, אל הלב של החרדים: חִזרו לבית אבא. אותו קמפיין מוכר לעייפה, הקמפיין של תחילת שנות ה־80. אין לה יומרות להצליח מעבר לשבעת המנדטים שיש לה כיום. דרעי טורח ומזכיר שוב ושוב שהסקרים לא באמת מנבאים את מספר חברי ש"ס, ובבחירות היא בדרך כלל מצליחה יותר. בכך הוא צודק. ש"ס תמיד חלשה בסקרים לעומת תוצאות האמת. אבל אביגדור ליברמן כבר הוכיח שגם עם שישה מנדטים אפשר לחולל נפלאות במצב פוליטי מתאים ובתזמון נכון. ודרעי הרי בפוליטיקה מבין לא מעט.

אסור ומוקדם להספיד את ש"ס. יש לה גרעין קשה של ארבעה־חמישה מנדטים והיא כנראה תפנה אליהם. אם חושבים על זה לעומק, זה עידן טרגי לש"ס. דווקא בתקופה שבה השיח המזרחי מרים ראש, ש"ס נאלמת דום. מי שמוביל את השיח הוא דור מזרחי שאינו מתכחש למוצאו ומנהל בגאווה שיח מכבד תוך תביעת כבוד הוריהם והורי־הוריהם. דווקא ש"ס איננה כאן. דרעי, למרבה הצער, זנח את כל מה שש"ס התחילה בו. הוא לא קיים ולא משתתף בשיח הזה. ש"ס יכלה להמציא עצמה מחדש ולהתחבר לשיח. להציג גישה פרקטית ומכבדת ולהיות גשר. להוביל את הפתרון לגיוס החרדים, להוות גשר ולקרב לבבות.
הש"סניק המכיל של פעם, כשהיה שר פנים צעיר, ביטל את הצנזורה על מחזות וסרטים. דרעי של היום לא היה מעז לעשות זאת. כדי להצליח בג'ונגל הפוליטי צריך חושים ואומץ של אריה.

נכון להיום, האריה אינו שואג.

 

הבחור הטוב

רב־אלוף במילואים בני גנץ עשוי להיות הפתעת הבחירות. תלוי מאיזה כיוון בוחנים את ההפתעה (ראו פרופיל נרחב בגיליון זה מאת רונית ורדי). גנץ, שבאוקטובר תסתיים תקופת הצינון שלו ויוכל לקפוץ לביצה הפוליטית, לא מסתיר שפניו לעשייה ציבורית, והוא מכוון גבוה. הצרה היא שככל שהוא מכוון גבוה ונפגש ומדבר עם כולם, הוא עלול לשחוק את המותג "בני גנץ" עוד בטרם עבר לבחינת הבוחרים. מה יציע גנץ לבוחרים שגבאי או לפיד אינם מציעים, מלבד עברו הצבאי המפואר? 13 המנדטים שהעניק סקר חברת החדשות לתנועה בראשות גנץ עלולים להתברר כתקרת הזכוכית.

התקופה שמאז סיום רמטכ"לותו לא הציבה אותו בעמדה ערכית או אידיאולוגית משמעותית. התנועה 'פנימה' שיזם השר לשעבר שי פירון, ובני גנץ הוא אחד ממוביליה, לא הטביעה חותם כלשהו. ככל שנקף הזמן רכש גנץ את הדימוי של מי שעושה "שופינג", נפגש עם כולם ובוחן מה הדרך המהירה לצמרת. לזכותו ייאמר שהוא לא הראשון שהמציא את השיטה. כבר היה בעבר רמטכ"ל שביקש להחזיר את החיוך לפנים. אמנון ליפקין־שחק המנוח, אדם ערכי ובעל עמדות, שגילה מהר למדי שפוליטיקה זה לא בשבילו.

הישיבה של גנץ על הגדר בטרם יקפוץ לבריכה, מעלה הרהור: כמה זמן יחלוף עד שגנץ יגלה שאולי זה לא בשבילו.

.

הטור פורסם בגיליון יולי 2018 של ליברל.
חלק קטן מהכתבות והטורים במגזין זמין ברשת.
רוצים לקבל את המגזין המודפס עם הכתבות המלאות וכל הטורים עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

צילום: אמיל סלמן, הארץ

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
איור: עובדיה בנישו לכתבה מאת יונתן שם אור

פחד מוות // סדרת בחירות מיוחדת מאת יונתן שם־אור, חלק ג' ואחרון

יונתן שם־אור / 08/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019

דברור ישיר // מאת אור הלר

אור הלר / 15/09/2019