טדי קולק היטיב את ישיבתו מול האדמו"ר וניסה לכבוש את ליבו: "אני בא אליך בעניין יסודי מאוד", פתח בקול מונוטוני. "אני חושב שבשנים האחרונות נעשתה העיר הזאת יותר דתית ויותר שומרת שבת ומצוות".
היה זה בשנת 78', לאחר שנבחר בפעם הרביעית וברוב גדול לכהונת ראש העיר ירושלים. קולק הגיע לבית הקטן והפשוט ברחוב אלפנדרי לפגוש את מנהיג הסיעה המרכזית הרב שמחה בונם אלתר, האדמו"ר מגור, וללחוץ עליו להיכנס לקואליציה. האדמו"ר הבין היטב את מה שנאמר, ובעיקר את מה שלא נאמר: "באת אליי בעניין האצטדיון, דעתי כי לא צריך לבנות אותו. אבל עכשיו זה עוד בסדר, עדיין לא משחקים". היו אלו הימים שבהם נאבקו החרדים נגד הקמת האצטדיון שאמור היה לשנות את אופייה של הבירה.
קולק כמו התעלם מדברי האדמו"ר והמשיך לספר על פעילותו הענפה: "בנינו יותר בתי ספר לחינוך המוכר ולממלכתי־דתי מאשר לממלכתי, אף אחד אינו מקופח, בנינו יותר בתי כנסת מאשר אי פעם".
בתגובה בחר האדמו"ר בקפידה פירות טריים מתוך הסל המונח על השולחן והגישם לראש העיר: "פירות טובים מארץ ישראל". השיחה הסתיימה. האצטדיון מעולם לא הוקם במקום. מה שכן הוקם שם לבסוף הוא שכונה חרדית – רמת שלמה.
תום שגב סיכם את הביקור בעיתון 'הארץ': "קולק ידע להעריך את האלמנט הקומי שבסיטואציה. הוא הורה לשלוח לביתו של האדמו"ר ארגז פירות, 'פירות לשבת מארץ ישראל', כפי שכתב בפתק הברכה שלו".
בימים אלו שוב עולה התהייה מי ינהיג את העיר ירושלים. ערב הבחירות המוניציפליות כמה מאושיות העיר והסביבה וסתם פוליטיקאים מן המניין כבר הודיעו שהם שוקלים להצטרף להתמודדות. יהיה גם סביר להניח שחרדי או שניים יצטרפו למרוץ.
במבט לאחור, אורי לופוליאנסקי, בחיוכו הכובש ובליבו הרחב, היה החרדי שאיחד בין חלקי ירושלים. הצ'רקסים והארמנים, האוונגליסטים והאתיופים, כמו גם החילונים והדתיים הצביעו למייסד 'יד שרה'. האם החרדי הבא יוכל לשחזר את זה? אולי, ובעיקר אם יש לו ארגון דומה, שכה מזוהה עם נתינה לזולת.
מה הרוויח בעצם הציבור החרדי מלופוליאנסקי? דומה שפחות ממה שקיבל בימיו מקולק, מאולמרט ומברקת. לופוליאנסקי כן תרם תרומה משמעותית לציבור החילוני. למשל, הוא אישר וחתם על התב"ע והתכנון של מתחם הספורטק שיושב בצמוד לשכונות החרדיות והוא כקוץ בעיניהן. מאיר פרוש, יליד ירושלים, סגן שר בעבר ובהווה, ניסה ללכת בעקבות לופוליאנסקי. הוא רץ על הטייטל של ירושלמי שורשי זה דורות, ונחל כישלון. לא הצליח לאחד את העיר הכה מגוונת וכה מפוצלת לבחירה אחת.
מבלי לרדת לרזולוציה של מספרים – המוכיחים כי לכאורה אין סיכוי גדול למועמד חרדי, שהרי נוסף על כל קולות החרדים והדתיים בעיר יהיה עליו גם לגייס עוד אלפי קולות מחוץ למאגר – וכשמתברר שראש עיר חילוני מנסה לרצות את החרדים וראש עיר חרדי מחפש לרצות את החילונים, יש לכם עוד ספק מי טוב יותר עבור הציבור החרדי? דומה כי לחרדים עצמם עדיף ראש עיר חילוני שמבין את דרישותיהם וקשוב לרחשי ליבם.
.
.
צילום: ארכיון רש"י
