15 הדמויות הפוליטיות הכי טובות בטלוויזיה: הבחירות האישיות של יועצי התקשורת // מאת גואל פינטו
רון לוין על סבסטיאן לאב ('הממלכה הקטנה'): "זו דמות קורעת. לא מעניין אותו בכלל מה…
ארכיון גליון:פברואר, 2015
רפי מן ורוביק רוזנטל: קונטקסט ושפה
רפי מן: הזירה ההיסטורית מחאת הנייר של סבא של לפיד לעמוד בתור?/ למה לחכות שנתיים?/…
בדרכים: מאחורי הקלעים בקמפיינים המסקרנים ביותר
הכתבים הבכירים של ליברל הצטרפו במשך קרוב לחודשיים לקמפיינים המעניינים ביותר
רומן ובלגן – הזוגיות הנודדת של הרצוג ולבני. שרה לייבוביץ-דר התלוותה למחנה הציוני. לכתבה המדריך…
המשורר שהלך לאיבוד
יאיר אסולין במסע אישי ופוליטי בדרכים אחרי יאיר לפיד
כמה שעות אחרי שחזרתי מעוד מפגש בבית, בוחרים, אני מחפש סרטונים מתקופת הטלוויזיה שלו. לפני…
האח ששכח מאיפה הוא בא
עפר חדד בקמפיין של נפתלי בנט
4 בדצמבר 2014. יומיים בלבד אחרי שיצא יאיר לפיד מלשכתו של נתניהו בטריקת דלת, והמערכת…
שב לגבולו המוכר
טל שלו עם הקמפיין הסוער שך אביגדור ליברמן
"אם מישהו מתגרה בך, אתה חייב לתת מכה כדי שהוא לא יחשוב על זה שוב.…
אריה ישאג, מי לא יבחר?
שלום ירשולמי עם דרעי בקמפיין ש"ס
שכונת היסמין בקריית גת מחזיקה בסיפור שמזכיר במשהו את זה של גבעת עמל בצפון תל…
בכל זאת הגענו, למרות הכל
רן אדליסט נכנס אל נפתולי הרשימה המשותפת
יום שבת של 17 בינואר היה גשום ושמשי לסירוגין. שבועיים לפני ההחלטה ה"היסטורית" על איחוד…
הזוגיות האפקטיבית והבעייתית של הרצוג ולבני
רינה אדלמן ביקשה לשאול שאלה. אולם מופת בראשון לציון במוצאי שבת היה מלא, המאחרים גדשו…
גיליון הציונים של 'ליברל' לכנסת היוצאת
פאנל מומחים ענק מדרג ומנמק את הביצועים של נבחרי הכנסת היוצאת. מתוך הכתבה – מי…
עלייתו ונפילתו של הנשיא האמריקאי בראי הקולנוע
הקולנוע האמריקאי אוהב את נשיאיו. הוא מתייחס אליהם כאל אריסטוקרטים, לא פחות מהמלכה אליזבת ומהנסיכה…
15 הדמויות הפוליטיות הכי טובות בטלוויזיה, וגם: הבחירות האישיות של יועצי התקשורת // מאת גואל פינטו
צילום הסלפי המשותף של נשיא ארצות הברית ברק אובמה וראשת ממשלת דנמרק הלה ת'ורנינג שמידט…
מדעי האוסקר // איך השפיעה המציאות על בחירת הזוכים באוסקר לאורך השנים
לרגע אחד, רק לפני שבועות ספורים, הגענו הכי קרוב שאפשר להגשמת הפנטזיה האולטימטיבית של ראשי…
אבירמה גולן: ולשמאלך שממה
מחשבות על התכווצותו הכרונית של מרחב פוליטי שלם. לפי כל הסימנים, נראה שבבוקר ה־18 במרץ…
יאיר רוה: 'בירדמן' נגד 'התבגרות'
בכל שנה מנסים כתבי הקולנוע המסקרים את האוסקר לפצח את הדנ“א של הזוכה בקטגוריית הסרט…
קווים לדמותו של הדמוקרט הנעלם // מאת רותם דנון
הוא איל תקשורת, בפורמט שאפילו ברלוסקוני לא יכול היה לדמיין. נתניהו לא באמת פוחד מנוני מוזס. הוא יודע שניצח אותו מזמן. אצל נתניהו, הכוח משכר וההיבריס משקר. ומה שהיה היום השתלחות במו"ל, יהיה בקדנציה הרביעית השתלחות אישית, מסיתה, בעיתונאים. אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר הם מועמדים לספתח המבהיל הזה
איך קרה שבאיש שביקש לראות בעצמו שילוב של צ'רצ'יל וקנדי חלה מעין פוטיניזציה זוחלת? כיום הוא קרוב יותר בדמותו לזו של נשיא רוסיה, מאשר לגיבורי ילדותו המערביים. זו תוצאה של סממן אופי שרבים מזהים בו. המשיחיות. לנתניהו לא אכפת שהשבט הנאור והמצטמצם במדינה, שאריות ה"אליטות" בהן סנט עוד משנות ה־90, עדיין נגדו. מבחינתו, ההיסטוריה הציבה אותו בכיסאו, יש לו תפקיד, ואין לו שום כוונה להיפרד ממנו מרצון. כמו מנהיגים דמוקרטיים רבים אחרים שנשארו יותר מדי זמן בתפקידם, הוא לקה בתסמונת "המדינה זה אני". נכון, גם לבן גוריון הייתה תסמונת כזו. אבל מעט יותר בצדק, ועם קצת יותר קבלות בשטח, בתמורה לסמי־דיקטטורה שהשליט. נתניהו, אויב האליטות, הפך לאליטה האולטימטיבית, ויעידו על כך פרשיות הנהנתנות שהיו לנו לזרא.