מגבלות העליונות הטכנולוגית // מאת גרשון הכהן

0

גם מול איום פשוט ויצירתי, כעפיפון ובלון תבערה, מערכת הביטחון הישראלית משוועת לישועת הטכנולוגיה. במשך כיממה בישרו בכותרות החדשות על הגעת פתרון טכנולוגי לאיום טרור העפיפונים. ברור שראוי למצות בשדה הקרב תחומי עליונות טכנולוגית. ההגנה שהעניקה מערכת כיפת ברזל כאייקון של הישג טכנולוגי אכן הציבה מול איום הרקטות מענה יעיל על גבול הדמיוני. ראוי לברך על קיומו בידי צה"ל. אולם תופעת המלחמה, כמו גם משחקי המונדיאל, מלמדים עד כמה הנתונים הפיזיים ממשיכים להיות תלויים ביסודם ברוח האדם. יגאל אלון, ממובילי הניצחון בתש"ח, הסביר: "בלי לזלזל בערכו של הנשק, למד הפלמ"ח לראות באדם את מרכז הכוח במלחמה".

את הניצחון במלחמת טרויה, אחרי עשר שנות מלחמה, השיגו היוונים בתחבולת הסוס הטרויאני. טכנולוגיית בידוק רנטגן, הקיימת בימינו, הייתה יכולה אולי להציל את טרויה. אבל לפי האגדה, לא טכנולוגיה הייתה חסרה להם. הייתה להם התרעה: קסנדרה בת המלך צעקה והזהירה מפני הסכנה הטמונה בסוס העץ. בצהלת ההמון איש לא הקשיב לה.

בהסתמכות על טכנולוגיה אכן קיים ממד מרגיע, שכאילו מייתר את נחיצות הערנות האישית, התושייה והאחריות של הלוחמים והאזרחים. כאילו מתגברים על אקראיותה הבלתי נשלטת של תופעת הרוח שתמיד הטרידה בימי מלחמה. חיילים, כמו ספורטאים ואמנים גדולים, היו מודעים תמיד לתלות הקריטית במקור השראה ובכוח נעלם שהביאו אותם בשעה גורלית לפסגת תהילתם. מי שזכה לחוויית ההשראה מודע יותר מאחרים לחסך האיום המשתרר כשמקור ההשראה מסתלק, כתפילת דוד בתהילים: "אלי אלי למה עזבתני". משענת טכנולוגית, לעומת זאת, אינה קפריזית. היא יציבה בדפוסי פעולתה, נתונה לשליטה, וכשמשהו משתבש – לא בהסתלקות המזל או האל מדובר, אלא בכשל טכני הניתן לחקירה מקצועית. מהיבט זה הטכנולוגיה משטיחה את התלות הגדולה בטלטלות רוח האדם. למכונה אין משברי חרדה ואינה נזקקת לכוח האמונה. כך עם השנים הלכה וגברה התלות בפתרונות טכנולוגיים, והשתלטה על מאפייני יסוד בדפוסי הפעולה הצבאית והאזרחית. אלא שמרגע שהקטנו ברגעי חרדה ומשבר את התלות בכוחות האמונה והרוח, צמצמנו את האדם, הפכנו אותו לרכיב במכונה גדולה.

לא זו הייתה רוח צה"ל בעשורים הראשונים. היא זוהתה היטב על ידי אויבינו בהסבירם את מפלת צבאות ערב במלחמת ששת הימים, דוגמת דברי שיח' אל־קרדאווי: "השיבה אל האמונה והנפת דגל הג'יהאד חיוניים במיוחד במאבק נגד הציונות העולמית, משום שהציונים מחמשים את חייליהם באמונה דתית, בחלומות דתיים". אפשר להתווכח עמו על האבחון, אבל דבריו מבטאים את הדימוי שרווח באותם ימים על עוצמת חיילי צה"ל.

לקראת סוף המאה ה־20, עם התפתחות המהפכה הטכנולוגית בעניינים צבאיים, התהווה צומת דרכים. מערכת הביטחון הישראלית בחרה ב"מיצוי שדות היתרון הטכנולוגי". בחזבאללה ובחמאס, לעומת זאת, בחרו באותן שנים בחיזוק ההקרבה והאמונה. בשלהי מלחמת לבנון השנייה התגאה נסראללה בלוחמיו: "העימותים המתנהלים כרגע הפתיעו את הישראלים מבחינת הגורם האנושי (…) גילו שהם נלחמים באנשים בעלי אמונה, רצון, גבורה, התמדה ונכונות להקריב." (3.6.2006)

ראוי לברר אם לא נקלענו לתלות־יתר תרבותית ומנטלית במעטפת תמיכה טכנולוגית. לא שיש סיבה להסתייג ממיצוי טכנולוגיה עילית, אלא שטכנולוגיה כשלעצמה, במלוא הישגיה, אינה מבטיחה הכרעה וניצחון.

.

 

רוצים לקבל את המגזין המודפס עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

צילום: Getty images IL

 

שתף