fbpx

המורשת הקורסת של אבו מאזן // מאת חזי סימנטוב

0

אבו מאזן נכשל. יריביו טוענים בתוקף שסיים את תפקידו בהיסטוריה הפלסטינית. "ערפאת היה נוהג כך, ערפאת היה מעניק לנו תחושת אחדות, ערפאת היה סמל שלא ניתן להתעלם ממנו", נוהגים לומר בכירים פלסטינים. כששאלתי אותם מהי מורשתו של מחמוד עבאס – אבו מאזן – בן ה־83, חשבו מעט, ואז אמרו "אין. אבו מאזן הוא יו"ר הרשות הפלסטינית". ואכן נדמה שאבו מאזן מזוהה ומקובע תודעתית בציבור הפלסטיני כיו"ר הרשות. מונח טכני. מעבר לזה לא דבק בו דבר שהרחוב הפלסטיני תופס כחיובי ומשפיע על אורח חייהם.

עדיף לדייק ולומר שדרכו ומשנתו של אבו מאזן – קרסו. מבחינת הציבור הפלסטיני, ההתנגדות הלא אלימה, הדבקות בהסכמי אוסלו ובתהליך השלום, ההתנערות מפיגועים, הצידוד בתיאום הביטחוני עם ישראל, המאבק הבינלאומי בזירה הבינלאומית במוסדות האו"ם וביקורים מדיניים במדינות העולם, ההתנערות ממה שמכונה "המאבק המזוין בישראל" – כל הדברים הללו שהטיף להם, האמין בהם כל שנות שלטונו, פשוט קרסו. הוא גם לא סיפק את הרווחה המדינית והכלכלית ואת תחושת התקווה לעתיד טוב יותר, בכך שלא הגיע לחתימה על הסכם שלום עם ישראל, לא היה אמיץ מספיק לוותר למען שלום, ורק "תחזק" מראית עין של תהליך מדיני.

הקריסה קרתה דווקא לאחרונה במקביל להתמוטטות הקשרים של הרש"פ עם מדינות ערב המתונות (סעודיה ומצרים) וניתוק הקשר, חסר התקדים, עם הממשל האמריקאי בוושינגטון. נשיא ארה"ב וממשלו מתעבים את אבו מאזן; נשיא מצרים ויורש העצר הסעודי לא מרוצים מתפקודו בזירה המדינית, רואים בו סרבן שלום ואינם מבינים מדוע הוא דוחה את התיווך האמריקאי שאותו מכנה אבו מאזן "מוטה לטובת ישראל".

ואם לא די בקריסה המדינית, אבו מאזן אושפז בבית החולים (שוב ושוב) ברמאללה.

כישלונו של אבו מאזן טמון בכך שלא סיפק לציבור הפלסטיני את האלטרנטיבה ל"מאבק המזוין". מדובר בכישלון מהדהד של דרך ותפיסת עולם שלה הטיף במשך כל חייו ושנות שלטונו. גם התמיכה בו בקרב הציבור הפלסטיני בגדה במגמת ירידה. אבו מאזן "הוא סוג של דיקטטור", אמרו לי השבוע בשטחים. ואכן במהלך כל שנות שלטונו ריכז בידיו מחמוד עבאס את כל הסמכויות הביטחוניות, המדיניות והכלכליות בשטחים. על פיו יישק דבר, אסור להפר את הוראותיו והוא זה שמאשר כל מדיניות, כל שינוי וכל פעולה במישור הפוליטי־ממשלתי. אסור לדבר נגדו או להשמיע ביקורת. איש מאנשי הרש"פ אינו מעז להשמיע אפילו ביקורת מרומזת בפומבי. מי שמעז לבקר מנודה, וכל המערכת השלטונית הפלסטינית פועלת נגדו.

וכך, לאחר 13 שנות שלטון אינו מותיר אחריו אבו מאזן מורשת, משנה סדורה, אלטרנטיבה ל"מאבק המזוין" או יורש ראוי. שישה או שבעה אנשים ירכזו בידיהם את כל הסמכויות ואחד מהם יהיה יו"ר הרש"פ – אבל ללא כל הסמכויות שאבו מאזן מחזיק בהן כיום. אלא אם מוחמד דחלאן וג'יבריל רג'וב, יריבים מרים בהווה, יאחדו כוחות וירחיקו את יתר המתמודדים ובהם ראש המודיעין מאג'ד פארג', בכיר הפת"ח מחמוד אלעאלול, אחיינו של ערפאת נאצר קידוואה, וראש הממשלה הפלסטיני ראמי אל חמדאללה.

כישלונו של אבו מאזן צריך להדאיג גם את ישראל בעיקר בשל תקופת אי הוודאות הצפויה לאחר לכתו, שעלולה להוליד מציאות קשה ועוינת, שלא מוכרת כבר הרבה זמן מול ישראל.

.

אהבתם? רוצים לקבל את המגזין המודפס עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook