בכל פעם שקבוצה של אנרכיסטים מחליטה להתפרע על איזו גבעה או באיזה כפר במרחבי יהודה ושומרון, לרסס כתובות גרפיטי, לנקב צמיגים או לזרוק אבנים על חיילים, הם גובים תג מחיר יקר.
435 אלף יהודים מתגוררים ביו"ש. רובם הגדול הם אנשים ישרים, שומרי חוק שאוהבים את המדינה, שולחים את ילדיהם לצבא ולא חולמים בחלומות הפרועים שלהם לעשות אף לא אחד מהדברים הללו. אבל כשחבורה של נערים, גם אם חלקם אינם תושבי האזור וגדלו בערוגות המטופחות של ערי המרכז ולא בשוליים של ההתיישבות ביו"ש, עושים דבר כזה הם זוכים בתואר "מתנחלים". וככה פעם אחר פעם מוצאים עצמם תושבי יו"ש אשמים באירועי תג מחיר. הם פושעים, הכותרות מאשימות, וכל שאר העם היושב בציון וגם מחוצה לה מצקצק בלשונו ואומר, "שוב המתנחלים פורעי החוק…".
זהו, שלא.
לפורעי החוק צריך לקרוא בשמם. הם אינם מתנחלים או מתיישבים. הם אנרכיסטים שלא מאמינים במדינה ובמוסדותיה, לא אוהבים את צה"ל ואת כוחות הביטחון, ומאמינים שהבערת האזור תיצור בלגן ואז סוף־סוף הם יוכלו לעשות מה שהם רוצים. מה הם רוצים לעשות? את מה שבא להם בלי חוק, בלי סדר, בלי מסגרת. הם רוצים גאולה עכשיו. בהיבט הזה הם דומים מאוד לאלו שרוצים שלום עכשיו. שניהם לא מביאים בחשבון שישנם תהליכים שלוקחים זמן. את הגאולה, כפי שרק הם מבינים אותה, צריך להביא במעשים. להם יש פרשנות משל עצמם בדיוק מה ואיך. הכוח שיש להם בידיים הוא עצום. בקלות רבה הם פותחים מהדורת חדשות, והנזק שהם יוצרים הוא הרבה מעבר לניקוב צמיג או כתובת מכוערת בספריי שחור. את הכוח הזה צריך לצמצם.
מי שמספק להם את היכולת לגבות את תג המחיר הם אלו שמוכנים לרוץ ולהאשים את "המתנחלים" ואת "הכיבוש המשחית" במקום לנשום רגע ולהבין שהחבורה הקטנה הזו ממש לא מעידה על הכלל. מאפשרים לחבורה הזו להכפיש ולהרוס את שמם הטוב של כל תושבי יו"ש, ויש שמוכנים בקלות רבה להאמין שזו האמת. חשבו רגע, איך ייתכן שאנשים שעושים אינסוף ימי מילואים, ששולחים את ילדיהם באחוזים כל כך גבוהים לצבא ליחידות קרביות, יהיו שותפים לקמפיין נורא נגד מח"ט שעושה ימים ולילות כדי להגן עליהם? כל כך ברור שזו חבורה קטנטנה ופרובוקטיבית, שכל מטרתה להזיק. אבל מי שכל כך מתנגד להתיישבות לא מסוגל לראות את זה.
ומנגד ההנהגה המקומית והרבנים נאלמים דום, שותקים. נערים יהודים זורקים אבנים על חיילים, למה אתם שותקים? זרקו אבנים על חיילים! תקפו את מח"ט שומרון! קומו, תגידו שזה אסור ושזה נורא. תפסיקו לחשב כל כך הרבה חשבונות. מחובתכם לקום ולהגיד שזו לא דרכנו, זו לא דרכה של תורה! השתיקה הזו, מבלי שהתכוונו לכך, מתפרשת כהסכמה. במקביל צריך לחבק את החיילים ולשלוח לאשתו של המח"ט מכתב אוהב ותומך. מעט אור דוחה הרבה מן החושך.
לחבורת הנערים הזו יש כוחות, וחובה לנתב אותם לאפיקים חיוביים. את תג המחיר הזה צריך לעצור ולדאוג שהם לא יוכלו לגבות את המחיר. וזה גם בידיים שלנו.
.
.
צילום: Getty images IL
