ב־14 בספטמבר 2008 הפך בנק ליהמן ברדרס, אז הבנק הרביעי בגודלו בארה"ב, לערימת אבק. אני זוכר היטב את התמונות המדהימות ביום שאחרי. שורות של עובדים לבושי חולצות בגוונים אינסופיים של תכלת, שעונים בגבם אל חלונות גורד השחקים שלהם, מקבלים תדרוך שהבנק מתמוטט ברגעים אלה. עובדים יוצאים מפתח הבנק בטור ארוך, מחזיקים את חייהם המקצועיים בקופסת קרטון ומקללים את המנהלים שלהם למצלמה. וכמו שהאבק שהעלו מגדלי התאומים הקורסים בספטמבר 2001 לא באמת שקע שנים רבות לאחר מכן, כך גם הדי הקריסה של ליהמן ברדרס מורגשים היטב גם היום, עשור (כמעט) בדיוק לאחר מכן. למעשה, זה היה כנראה האירוע החשוב ביותר בעשור האחרון.
אחרי הקריסה של ליהמן, המשבר הכלכלי פרץ במלוא עוזו. בנקים קרסו בזה אחר זה בארה"ב. הדי המשבר הגיעו לכלכלות כל העולם. מדינות שהיו בנויות על מגזר פיננסי ממונף ומנופח, כמו ארה"ב, כמו איסלנד, כמו חלק ממדינות אירופה, נתפסו עם המכנסיים למטה והחלו לקרוס. בשנים שלאחר מכן ראינו מדינות מגיעות לחדלות פירעון ונאלצות לבקש חילוץ. יוון, ספרד, איטליה, פורטוגל, מצאו את עצמן על סף ניתוק מהאיחוד האירופי, שנבנה בעמל רב, בשביל שאירופה לעולם לא תהיה מפוצלת יותר.
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נאלצו להוריד את הריביות שלהם קרוב מאוד לאפס ואפילו מתחת לאפס, ותרמו במו ידיהם להתפתחות בועה אחרת – בועת נדל"ן. בישראל, בהונג קונג, באוסטרליה, באירלנד, בקנדה, זינקו מחירי הנדל"ן מאז ספטמבר 2008 בעשרות אחוזים ויותר. בחלק מהמדינות קפצו שיעורי האבטלה לממדים דו־ספרתיים, וכך גם היקף החובות של הממשלות. תוכניות צנע הוצאו מהמגירה, קיצוצים תקציביים הושמו על השולחן, ואזרחים זועמים יצאו לרחובות.
ואחרי גלי ההדף הכלכליים, הגיעו גלי ההדף החברתיים והפוליטיים. דור שלם מקרב מעמד הביניים הגלובלי מצא את עצמו בלי מקומות עבודה ועם מחירי דיור שבחיים לא יוכל להשיג. בזו אחר זו צצו תנועות מחאה עממיות של מעמד הביניים. במדריד, בישראל, בניו יורק ובמדינות רבות נוספות.
במקביל עלו מפלגות קיצון על גל פופוליסטי והחלו לתפוס נתח גדול יותר בזירה הפוליטית הלאומית. ביוון, באוסטריה, בצרפת, בבריטניה וגם בארה"ב. הקרשנדו של תנועת המטוטלת הזו, אחרי הברקזיט בבריטניה, הגיע לשיא בארה"ב עם היבחרו של דונלד טראמפ.
נישא על גלי ה"מה־הרווחנו־מכל־הגלובליזציה־הזו", כבש טראמפ ערים ועיירות אמריקאיות שבהן שילמו העובדים פעמיים את מחיר המשבר הכלכלי. איבדו את מקום עבודתם כשמשרות הייצור נדדו מזרחה למקומות שבהם כוח האדם זול יותר, ולאחר מכן נאלצו לשלם את מחיר חילוץ הבנקים כשוול סטריט קרסה.
טראמפ הבין אותם. דיבר אל ליבם. הבטיח לתקן את הכלכלה ול־Make America Great Again.
כעת הוא מתחיל לקיים. עשור אחרי פרוץ המשבר ההוא, כשארה"ב עולה על גל התאוששות, האבטלה יורדת, מקומות עבודה חדשים נוצרים, השכר אפילו עולה קצת, דווקא אז נזכר נשיא ארה"ב להתחיל לפעול נגד הכלכלה הגלובלית. עשור אחרי המשבר ההוא, יוצר הנשיא האמריקאי גלי הדף משלו. אם המלחמה הזו תפגע, לדוגמה, בקצב הצמיחה הסיני וביכולת הכלכלה הסינית להחזיק את עצמה, ותוביל להפחתת ביקושים מצד אחד, להפחתת ייצור חומרי גלם עולמיים מצד שני, ומשם לעליית מחירים גלובלית, המשמעות עלולה להיות משבר גלובלי נוסף.
