fbpx

שלום רובוט, להתראות עבודה // הטור של תם אהרון

0

אנחנו נכנסים לעידן הרובוטים. אחרי שנים של הבטחות זה קורה. וכמו שיודעים נערים שהיו במגמת רובוטיקה ונשארו בתולים כל התיכון – לרובוטים יש השלכות. ואני לא מדבר על התקוממות של רובוטים, אנחנו כנראה רחוקים משם. כי רובוטים הם סתומים. מכונות הן סתומות ואינטליגנציה מלאכותית זה דבר בעיקר מצחיק. כל מי ששיחק 'סימס' בחיים שלו לא יכול ברצינות לפחד מאינטליגנציה מלאכותית. כל מי שיש לו 'תמי 4' בבית יודע שאין מה לפחד מהיום שבו רובוטים ינסו לתפוס את השלטון, אבל במקום זה – הם ימזגו מים חמים בלי להפסיק.

אני מדבר על עבודה. הרובוטים הולכים לשנות לחלוטין את מושג התעסוקה האנושי. לפי הערכות של קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן, צמד חוקרים מאוקספורד, כ־47% מכלל התעסוקה האמריקאית נמצאים בסכנה, כשהגורם העיקרי לכך הוא אוטומטיזציה [1].

בהרבה מובנים אנחנו כבר שם: יש אפליקציות שמחליפות סוכני נסיעות, מוכרים, סוכני ביטוח. ויש לזה השלכות גם ברמה הפוליטית. טראמפ נבחר, בין היתר, כי הוא הבטיח להרבה אמריקאים שהוא יחזיר להם את העבודה מסין, כשלמעשה, רבים מהם הוחלפו על ידי מכונות (וכנראה בצדק הוחלפו, אם הם מספיק טיפשים בשביל להצביע לטראמפ. חבל שלא נתנו לרובוטים גם להצביע במקומם, כי הם בטוח היו הולכים עם הילרי. בכל זאת, בשר מבשרם).

בעשור הקרוב הרבה מאוד אנשים הולכים לאבד את העבודה שלהם. ואנחנו צריכים להפנים את זה. המכוניות האוטונומיות הולכות להחליף את כל נהגי המוניות. את נהגי המשאיות. נהגי האוטובוסים. ועוד סוגים של מזרחים (אגב, טיפ: כשאתם קונים מכונית ללא נהג, קנו אותה בצבע לבן. כי את השחורות השוטרים הולכים לעצור).

יש כמובן גם המון יתרונות לתהליכים האלה. כשהייצור יהיה יותר זול, ייווצר שפע חסר תקדים. אוכל יהיה יותר זול, מידע יהיה אפילו עוד יותר נגיש, הרפואה תהיה יותר מתקדמת. אבל למי שייצר את המוצרים והשירותים הללו לא יהיה למי למכור, כי מלא אנשים יהיו מובטלים, ורובוטים הם, כידוע, קמצנים מאוד גדולים.

וגם – וזה מאוד חשוב – הרבה מאוד מקומות עבודה חדשים יתווספו. כי מישהו צריך לאלף את המכונות. מישהו צריך להגיד לסתומים הקטנים האלה מה לעשות. מישהו צריך לייצר תוכנות, ולהמציא שירותים, ולגרום לרובוטים לשפר את החיים של כולנו.

ככה אני מדמיין את העולם שמתקרב אלינו: או שאתה מאלף את המכונות, או שאתה עושה משהו שהן לא יכולות לעשות. מכונות לא יכולות לחקור, או לכתוב, או ליצור, או לצייר, או להצחיק. לפחות לא בכוונה. וזה בדיוק מה שצריך ללמד ילדים לעשות. לתכנת, לחקור וליצור. ולא "חיזוק הזהות היהודית" או מה שזה לא יהיה.

וזו הודעה לשר החינוך נפתלי בנט: זו משימה לאומית, לא פחות, שכמה שיותר ילדים ילמדו תכנות. אני אומר את זה כי אני יודע שהמילים "משימה לאומית" מחרמנות אותך – בגלל שיש בהן את המילה "משימה", כמו בצבא, ואת המילה "לאומית", כמו בכל שיחה שניהלת אי פעם.

אתה הייטקיסט. אתה מבין את הסיפור. אתה יודע שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, המדינה שבה יהיו יותר מתכנתים תנצח. אתה יודע שהעובדה שישראל היא "סטארט־אפ ניישן" מחזיקה אותנו בחיים, ושמשאב הטבע הכי חשוב שיש לנו הוא רוסים, כי השפה הרשמית ברוסיה הייתה ג'אווהסקריפט. אז אולי במקום להחדיר לילדים ערכים מיושנים שמחזיקים אותך פוליטית – כמו יהדות ולאומנות – תלמד אותם כלים שיעזרו להם להצליח בעולם החדש?

תחשבו על זה ככה: לכל ילד בישראל יש בבית קופסה שאפשר לעשות איתה דברים מדהימים. קופסה שאם מגלים לך את הסודות שלה אתה יכול להמציא דברים, ולפתור דברים, ולהרוויח כסף, ולהבטיח את העתיד הכלכלי שלך ושל המשפחה שלך. לכולם יש בבית את הקופסה הזאת. לא הגיע הזמן שניתן לכמה שיותר ילדים את המפתח לקופסה הזאת?

ואני יודע שלא כל הילדים יכולים או רוצים לתכנת. אין בעיה; מי שלא יתחבר, נלמד אותו להתפרנס מלכתוב כמה מאות מילים על איך להתמודד עם המכונות. אבל המצב הנוכחי – שבו אנחנו מכשירים את הרוב המוחלט של התלמידים לעולם שבו אין להם עבודה – הוא משוגע. ולכן אנחנו צריכים לנסות להגיע לכמה שיותר תלמידים. אנחנו צריכים להגדיל את הרשת עד כמה שאפשר כדי לתפוס כמה שיותר דגים. כי עוד מעט המכונות מגיעות לדוג במקומנו, ואז אפילו למטאפורה הזאת לא תהיה עבודה.

1 חפשו לבד, אני לא עובד אצלכם.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook