שאול מרידור התקדם בשנים האחרונות כמטאור בשירות הציבורי – לפני גיל 40 הספיק לעמוד בראש משרד האנרגיה, פחות מקדנציה אחרי כבר שודרג לתפקיד הבא ונכנס לנעליים הגדולות של ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. אבל מאז נראה שמי שנחשב להבטחה גדולה, מתקשה לקיים אותה.
הנתונים היבשים, כולם, עמדו לרעתו. למשרדו החדש ברחוב קפלן 1 בירושלים הוא נכנס בתקופה שנדמה היה שהכלכלה משגשגת – מכירת מובילאיי לאינטל הכניסה לקופת המדינה כמה מיליארדים בבת אחת, וזו הייתה רק אחת הסיבות שגרמו לגירעון לצנוח מתחת למתוכנן, ולשר האוצר משה כחלון כבר להגות במרץ את תוכנית ה"נטו" הבאה. אלא שחודשים בודדים לאחר מכן התברר שהשמחה הייתה מוקדמת – הגירעון החל לתפוח, ולפני שבאוצר הספיקו להכיר בעובדה הזאת ולהתמודד עמה, נכנסנו לתקופת בחירות בלתי נגמרת. במהלכה היה מרידור, כמו משרד האוצר, כמעט משותק. בשנה האחרונה הסתכם רוב תפקידו בגיבוש תחזיות, שאותן לא יכול היה למנוע, ותוכניות מגירה לקיצוצים והעלאות מיסים ביום שאחרי הבחירות. והתחוור שיש שניים כאלה. בדרך הוא הסתכסך עם כחלון שקרא בשיחות סגורות להדיחו, לאחר שמרידור נפגש עם יו"ר כחול לבן בני גנץ ועדכן אותו בקטסטרופה התקציבית. במקביל פעל מנכ"ל המשרד שי באב"ד להקמת "אגף אסטרטגי" שינגוס בסמכויותיו.
כנראה גם הייחוס המשפחתי של שאול, בנו של בכיר הליכוד לשעבר דן מרידור שהפך למבקר חריף של מפלגתו לשעבר ושלטונה, לא תרם. מרידור הבן ואנשיו הודרו בחודשים האחרונות מישיבות מהותיות – כאלו שהיה אמור להיות בהן דמות מפתח.
בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים טעימה ממה שמבשלים באגף התקציבים בראשותו לקראת תקציב 2020 – מיסוי על משקאות מסוכרים וכלים חד־פעמיים, הטלת אגרת גודש, וגזרות נוספות לצמצום הגירעון המשתולל. אך כל המהלכים הללו הם בינתיים בגדר הצעות, הטעונות את אישור שר האוצר הבא. בשנה הקרובה הכוח הגדול שבדרך כלל יש לראש אגף תקציבים, השולט בקופת המדינה, אמור לחזור למרידור, וזו תהיה שנת המבחן שלו.
כדי לעבור אותו בהצלחה יהיה עליו להתפייס עם הגורמים הבכירים האחרים באוצר ולהצליח לייצר שפה משותפת עם השר הבא, יהיה אשר יהיה – לא רק על הנייר, בהודעה לעיתונות שמנסה להחזיר את הכביסה המלוכלכת הביתה, אלא באמת.
מי שתפס בתקופה הזאת את המושכות במקומו כגורם המשפיע היה עו"ד אסי מסינג – היועץ המשפטי של משרד האוצר. מדובר בפונקציה שדומיננטית בעיקר מאחורי הקלעים ולא מרבה להתראיין או לככב בכנסים. אלא שהבחירות הכפולות הפכו את מסינג מפקיד אפרורי לשומר סף קרדינלי ושמו אותו בין הפטיש, שהנחיתו עליו הפוליטיקאים שאילצו אותו להתמודד עם הבטחותיהם, לסדן, האנשים שמהם היה צריך למנוע הטבות ולגדוע את התקוות שטיפחו. בפשטות, משום שזיהה כי מדובר בכלכלת בחירות אסורה.
"98% מההחלטות שלי לא מיושמות", אמר לאחרונה שר האוצר כחלון בשיחה פרטית שהוקלטה והופצה בחדשות 13. מסינג, בשנה האחרונה, היה האחראי לרוב המקרים.
–
- לכלכל את הצעדים // אפשר לנצח גם בבריאות וגם בכלכלה? // מאת עמית תומר
- ד"ש מזקני ציון // מסע בעקבות ההשפעה של היהודים בפוליטיקה העולמית // מאת אורן נהרי
- אופורטוניזם, קווים לדמותה /// סיפורה של פוליטיקאית שנויה במחלוקת // מאת: שרה ליבוביץ־דר
