fbpx

פלא טבע: על סר דיוויד אטנבורו // דמות אחת בחודש מאת גדי להב

0

המאה ה־19 הייתה תור הזהב של בריטניה. ממלכת האי האירופית הייתה המעצמה החזקה בעולם. טריטוריות בהודו, בדרום־מזרח אסיה, באפריקה ובאוסטרליה. היא שלטה בים ללא עוררין. היא פיתחה את המונרכיה החוקתית ואת הדמוקרטיה הפרלמנטרית, אמנם בצורה מוגבלת, אבל עדיין עמד בראשה ראש ממשלה נבחר, ולא מלך.

התקופה הזו מכונה "התקופה הוויקטוריאנית", על שם מלכה בתואר בלבד, שישבה על כס ללא סמכויות משמעותיות במשך 63 שנה. זוהי בריטניה, נאמנה למסורת. וכיוון שהייתה המעצמה החזקה בעולם, התקופה הוויקטוריאנית הותירה את חותמה ברחבי תבל. ערכיה, סמליה, הארכיטקטורה שלה ומנהגיה ניכרים במקומות רבים – מסידני ועד ניירובי.

לו יסתכל היסטוריון על בריטניה בפרט ועל העולם המערבי בכלל במחצית השנייה של המאה ה־20 ותחילת ה־21, יש סיכוי סביר שהוא יכנה זאת התקופה האליזבתיאנית, על שם המלכה שהצליחה לשבור את שיאה של ויקטוריה – 67 שנה (and going). זהו עידנם, כך יכתוב, של הרדיו והטלוויזיה שהמליכו מלכים חדשים. זהו העידן שבו הומצאה מדינת הרווחה האירופית והוקמו שירותי הבריאות הממלכתיים; שבו הוקמו מוסדות בינלאומיים – קרן המטבע, האו"ם, האיחוד האירופי, ששמרו על "הסדר העולמי החדש". העידן שבו הדמוקרטיה הליברלית נאבקה בקומוניזם, ניצחה אותו, ולתקופה קצרה – 30 שנה – הייתה צורת השלטון המצליחה והנחשקת בעולם. ייתכן שאותו היסטוריון יסמן את העשור השני של המאה ה־21 – עם עליית ענקי האינטרנט, דונלד טראמפ והימין המערבי – כתחילת סופה של התקופה האליזבתיאנית, אולי כשניפרד רשמית מהמונרך הוותיקה בעולם.

אליזבת נולדה ב־1926 והוכתרה ב־1952. סר דיוויד אטנבורו נולד באותה שנה, והצטרף ל־BBC ב־1951. אטנבורו מוכר בעולם כאיש שהמציא את סרטי הטבע. הוא עומד מאחורי סדרת הטבע 'חיים על פני האדמה' ואינספור סרטים אחרים מתוצרת ה־BBC, כולל 'עולם כחול', 'עולם קפוא' והלהיט האחרון 'שושלות'. בבריטניה מעמדו גדול פי עשרות מונים. הוא שילוב של שמעון פרס, חיים יבין, מוטי קירשנבאום ואריק איינשטיין. הוא נבחר לאחד מ־100 הבריטים הגדולים בכל הזמנים והוא כנראה הבריטי החי האהוד ביותר, אולי מלבד המלכה.

בחודש שעבר הוא הודיע כי ישתתף בהפקת סרטי טבע עבור נטפליקס. מעברו מענק הברודקאסט לענק הסטרימינג מסמן את תחילת סופו של העידן האליזבתיאני, אפילו יותר מאשר לו היה אטנבורו – בן 92 יבדל"א – מת. כדי להבין מדוע, תחילה יש לומר כמה מילים על סר דיוויד.

אטנבורו התעניין בטבע ואסף מאובנים מגיל צעיר. כשהצטרף ל־BBC לא הייתה לו טלוויזיה והוא ראה רק תוכנית אחת בחייו לפני כן. בבריטניה יש עוד מספר מצומצם של אזרחים ותיקים שחיו תחת שלטון המלך ג'ורג' השישי. יש הרבה פחות שזוכרים מהי טלוויזיה לפני עידן אטנבורו. רוב הסיכויים שאלו שחיו אז ושרדו עד היום, לא ראו טלוויזיה בכלל לפני 1951.

ב־BBC מילא שורה מפוארת של תפקידים. היה ממקימיה של מחלקת ההיסטוריה הטבעית (Natural History). בשיאה הפיקה המחלקה תוכנית שבועית בהגשתו. היא שודרה 253 שבועות ונצפתה, בעידן הכמעט חד־ערוצי, על ידי מיליונים, לפעמים 10 מיליון צופים לפרק. היא עמדה מאחורי הפקת סדרת 'חיים על פני האדמה' שהשתרעה על פני 20 שנה. כל ילד שנולד בשנות ה־70 בישראל מצא את עצמו בוהה עם הוריו בחיות שמעולם לא ראה בערוץ 1. הסרטים האלו פרצו גם את גבולות הטכנולוגיה. אטנבורו הוא היחיד בעולם שזכה בפרס על הפקת סרט בשחור־לבן, צבע, HD ו־K4. על שמו קרויים ברחבי העולם 13 מיני צמחים ובעלי חיים, מחיפושית ועד פרחים, וספינת מחקר של חיל הים הבריטי.

אטנבורו היה מנהלה של תחנת BBC 2, והפך אותה לבית לתוכניות אמנות, טבע, מוזיקה והיסטוריה – והביא לעלייה במספר הצופים בה. הוא אחראי לשידור 'הקרקס המעופף של מונטי פייתון'. התדמית האינטלקטואלית של ה־BBC, היותו חותם איכות והפיכתו למופת ולמודל לחיקוי לא רק של שידור ציבורי אלא של טלוויזיה בכלל (והמהלך של נטפליקס רק מדגיש זאת), הם במידה רבה מעשי ידיו. הוא סירב להיות מנהל ה־BBC, רק כי רצה להמשיך להפיק סרטי טבע. BBC ללא אטנבורו היא כמו נבחרת ברזיל ללא פלה, כמו הביטלס ללא לנון. וכזוהי גם תעשיית הטלוויזיה העולמית ללא ה־BBC.

אטנבורו אינו עוזב את הבית. הוא מסביר את שיתוף הפעולה עם נטפליקס בכך שהפלטפורמה הבינלאומית הפופולרית תאפשר למסר שלו לגבי קיימות עולם הטבע להגיע ליותר אנשים. המסר חשוב מהמדיום. אבל שיתוף הפעולה עם נטפליקס הוא עוד סימן לסופו של עידן. ה־BBC עדיין עומד איתן, אבל כל מי שעיניו בראשו מזהה את כיוון התנועה. גוף השידור הבריטי הוא החזק שבשידורים הציבוריים ואולי אפילו בקרב כל תחנות הברודקאסט, וכמו ה'ניו יורק טיימס' – ייתכן מאוד שישרוד את המעבר מברודקאסט לסטרימינג, אבל אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי ה־CBS, נניח?

לו היה אטנבורו מסמל רק מעבר מטכנולוגיה א' ל־ב', טור זה לא היה צריך להיכתב. אבל סר דיוויד הוא סמל להרבה יותר מזה, בעיקר בשל דעותיו (ראו מסגרת): פרו אבולוציה, לוחם נגד ההתחממות הגלובלית, פרו צמצום ילודה ונגד גידול אוכלוסייה, פרו ליברליזם גלובלי ופרו שידור ציבורי חזק. נו, כל הדברים שטראמפ לא מאמין בהם.

ההיסטוריה כמעט אף פעם אינה תלויה באירוע אחד. היא תהליך ארוך, אבל אירועים משמעותיים הופכים לסמליים. שבירת המשוואה "אטנבורו = BBC" היא סמל לסופה של התקופה האליזבתיאנית, בגלל גילו, מעמדו ודעותיו. הטלוויזיה הלינארית כבר הפסידה במלחמה. אבל מה שעשוי להסתיים גדול ומשמעותי בהרבה: תקשורת המונים, האיחוד האירופי, המוסדות הבינלאומיים, הדמוקרטיה הליברלית ומדינת הרוח – כל אלו ניצבים תחת סימן שאלה, לטוב ולרע.

נאחל למלכה אליזבת ולסר דיוויד עד 120.

הדעות של סר דיוויד

אטנבורו הוא קונצנזוס ללא תחרות בבריטניה. ככזה, הוא בוחר בקפידה על מה להביע את דעתו. אלו בעיקר נושאים קרובים לליבו כמו אבולוציה ושמירה על הטבע. עם זאת, הוא התבטא פוליטית מספר פעמים: הוא ביקש פומבית מהסקוטים לומר "לא" לעצמאות במשאל העם ב־2014, והביע תמיכה בהמשך מימון ה־BBC בעזרת אגרה. סביב ברקזיט דווקא לא אמר מילה.

על אבולוציה:

"אבולוציה איננה רק תיאוריה, היא עובדה מדעית. יש ראיות בכל פינה בכדור הארץ לכך שאבולוציה היא הדרך הטובה ביותר להסביר את מגוון החיים עלי אדמות. לו יש ישות עליונה, אז היא בחרה באבולוציה בדרך לפיתוח עולם הטבע והחי". "כשבריאתנים אומרים שאלוהים ברא כל מין באקט יחיד וחד־פעמי של בריאה, הם תמיד מביאים כדוגמה חמניות, צבעונים וציפורים יפהפיות. אבל אני מעדיף להביא כדוגמה תולעת פרזיטית שחודרת לעינו של ילד מצרי שיושב על גדת הנילוס. תולעת שתעוור אותו. האם אתם אומרים שאלוהים החנון והרחום שאתם מאמינים בו, שאוהב כל אדם ואדם, ברא תולעת שיכולה לשרוד רק בתוך עינו של ילד תמים שיתעוור בשל כך? זה לא נשמע לי חנון ורחום במיוחד".

על פיצוץ אוכלוסין:

"3.5 מיליון שנה מפרידות בין האדם שהותיר טביעת רגל על חוף באפריקה לבין אדם שהותיר טביעה דומה על הירח. מצמוץ קצר במונחי זמן של אבולוציה. בתקופה הקצרה הזו, היצור המצליח ביותר בהיסטוריה של העולם ניצל את הסביבה כדי להגדיל את תפוקת המזון – ואת אוכלוסייתו שלו. היצור הזה הצליח להתחמק מאסונות שמחסלים ציוויליזציות בשל הצלחת יתר, והתהליך נמשך עד היום הזה. עכשיו האנושות מחפשת מזון לא רק על כדור הארץ, אלא גם על פלנטות אחרות. אולי הגיע הזמן להפוך את התהליך: במקום לשלוט בסביבה כדי לשמור על האוכלוסייה – עלינו לשלוט באוכלוסייה כדי לשמור על הסביבה".

טורים נוספים מאת גדי להב:

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook