מהי מטרת הליבה של החברה או התאגיד? האם מוצריהם עוזרים לאנושות או בעיקר פוגעים בה? האם הם מזהמים, מנצלים משאבי טבע יקרים ומתחמקים ממיסים – או שהם חותרים, במקביל לרווח, גם לקדם את האינטרס הציבורי?
שאלות אלו, שעד לפני שנים אחדות נתפסו כפריווילגיה, הופכות בהדרגה לתנאי להצלחה ואפילו להישרדות של פירמות: מצד הצרכנים – יותר קונים מתעניינים בערכים שמוביל המותג, ב"מאחורי הקלעים" של הייצור, לפני שהם רוכשים סחורה; מצד כוח האדם – העובדים הצעירים, לצד ההתקדמות האישית והשכר, גם שוקלים היטב את תחושת המשמעות שמספק להם המעסיק לפני שיבחרו במשרה המתאימה להם; ובזירת גיוסי ההון – המשקיעים, פרטיים ומוסדיים, מביאים בחשבון יותר ויותר את החותם החיצוני של החברה על הציבור, מתוך תפיסה שלאורך זמן הוא ישפיע על מחיר המניה שלה.
ישראל עדיין נמצאת מאחור, במודעות וביישום, אבל הדור הבא, שחשוף הרבה יותר למגמות העולמיות, מחנך את השוק להסתגל לעידן החדש. לאנשי המחר – שכירים, צרכנים וחוסכים לפנסיה – בוער, אולי יותר מאיתנו, איזו חברה תתנהל סביבם, והם מבינים מצוין את הקשר בין ההחלטות שיקבלו כיחידים לבין התוצאות בשטח.
"לנתץ את השרשראות"
בכנס הראשון של "ליברל", Impact as a Currency, בשיתוף הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט, dbl ו־teenk ובהנחייתו של העיתונאי מתן חודורוב, הפגשנו את המגזר העסקי עם גיבורי דור ה־Z ומובילי האימפקט בישראל, ואירחנו את אבי האימפקט בעולם סר רונלד כהן (ראו ראיון איתו בהמשך). בין השאר, שלושה מנציגי דור ה־Z הציגו לייב סטורי מרתקים, אשר שטחו את תפיסת עולמם, כל אחד בתחומו.
איתמר ויצמן, יו"ר רדיקל, הוצאת ספרים המתמקדת ברעיונות משני מציאות, נמנה עם מייסדי תנועת 15 V שפעלה להחלפת השלטון, וכיום הוא שותף בקרן ההשקעות First Time, המתמקדת בסטארט־אפים התואמים את יעד הפיתוח של האו"ם ל־2030: טכנולוגיות אקלים, חינוך ובריאות. "אנחנו חייבים סיפור חדש שיניע אותנו למשימה הגדולה בעולם: להתמודד עם משבר האקלים", הוא אמר. "אנחנו הדור הראשון שחווה את שינויי האקלים, והאחרון שיש לו את האפשרות לעצור אותם. משבר האקלים הוא מעשה ידי אדם. בעלי הון שמשתלטים על משאבי טבע ומערכות כלכליות שפועלות למקסם צמיחה בכל מחיר מובילים אותנו להרס הפלנטה. הפתרון היחיד הוא לספר סיפור חדש, של עולם שנרצה להציל, סיפור שיניע אותנו לפעולה".
אחריו עלתה משפיענית הרשת מיה דגן. עם יותר מ־180,000 עוקבים בטיקטוק, היא מנצלת את הפלטפורמה הפופולרית ביותר בקרב בני הנוער כדי לנווט באחריות את השיח שלהם בעולמות רגישים במיוחד: דימוי גוף, אהבה עצמית, פמיניזם ומיניות.
"אם רק ביום האישה נזכרתם להתעסק בפמיניזם, זה לא פמיניזם", אמרה. "אם רק בחודש הגאווה שמתם דגל גאווה, זאת לא תמיכה בקהילה. אם השתמשתם בדוגמנית פלאס סייז אבל אין לכם מגוון מידות, זה לא בודי פוזיטיב. לומר חשוב לשמור על הסביבה כשאתם עושים ניסויים בבעלי חיים? זו, גבירותיי ורבותיי, צביעות. רוצים לקדם אג'נדות? תתרמו חלק מהרווחים שלכם לעמותות, תייצרו סביבת עבודה מכבדת ומכילה, תייצרו מגוון מידות ותפסיקו עם הפוטושופ".
הלייב סטורי האחרון היה של יזמית טכנולוגיות המדבר זאדה חאג', שגדלה בכפר יסיף מצפון לעכו, ניפצה את תקרת הזכוכית של שילוב נשים ערביות בהייטק, ומאז היא מקפידה גם על שילוב נשים בכל פעילות ב״קרן דנה״ ובמאיץ הטכנולוגי שהיא מנהלת. ב־2022 דורגה חאג' כאחת מ־30 הצעירים המשפיעים של מגזין "פורבס ישראל".
"ישראל היא אולי סטארט־אפ ניישן, אבל בגיוון תעסוקתי אנחנו הרבה מאחור, אפילו בהשוואה לצפון אפריקה והמזרח התיכון", אמרה. "נשים הופלו לאורך ההיסטוריה, וגם אני גדלתי לתוך עולם שלא נותן לנשים להיות בקדמת הבמה ולהוביל. בקרן שהקמתי אנחנו מעצימות נשים כדי לשבור את תקרת הזכוכית ולנתץ את השרשראות על הרגליים, למען הנשים, אך בעיקר למען העולם".
"אנחנו בדרך לשם"
בפאנל המרכזי השתתפו יוסי לוי, מנכ"ל מור בית השקעות, אלון פילץ, מבעלי דיזנגוף סנטר, קרינה רובינשטיין, סמנכ"לית רשות החדשנות, יניב ויצמן, מנכ"ל משרד הפרסום TeenK לנוער, ואודליה רוזנפלד, מנהלת אחריות חברתית בחברת Salesforce.
"עדיין אין לנו מחלקת ESG, אך אני מבטיח – אנחנו בדרך לשם", התחייב לוי. "בשלוש השנים הקרובות, חברה ציבורית שלא תעבוד לפי מדיניות ESG ולא תיישם אותה, תקבל פרמיה שלילית. אני קצת מתבייש בכך שבתיקי ההשקעות של הישראלים כמעט ואין התייחסות לתחום שבאירופה מכתיב השקעות של מיליארדים בקרנות הפנסיה".
רובינשטיין נתנה את הזווית שלה, הממשלתית־ציבורית. "אנחנו מחלקים מענקים בסך מיליארד ו־700 מיליון שקל בשנה, אך לצערי שיקולי אימפקט בקריטריונים לחלוקה לא נשקלים מספיק", אמרה. "קיימים מענקים הניתנים בפריפריה, עם דגש על תוכניות לשילוב נשים, ערבים וחרדים. לאחרונה הוכנס מדד Esg במענקים שניתנים לחברות סטארט־אפ צעירות, כדי לחנך את השוק וגם מכיוון ושהמדד מנבא הצלחה של סטארט־אפ".
ויצמן דיבר על קהל היעד שלו, על כוחם ועל הדרך שבה הם מובילים לשינוי המציאות. "מפרסמים וחברות שיידעו לתת לנוער ערכים ומשמעות יזכו בכל הקופה, מכיוון שזה מה שהצעירים מחפשים", הוא אמר. "מותגים יודעים גם להגיד לצעירים מתי לצרוך פחות או להתנתק, לדוגמה סמסונג, שיצאו בקמפיין לעבור ל'מצב טיסה' כדי להתנתק מהמסכים, או טיק טוק, שמגבילה את משך הזמן שיכולים להיות באפליקציה, ובזמן שהם שם, היא מעבירה להם מסרים חברתיים".
רוזנפלד הוסיפה: "הדור שמחפש ערכים ומחפש דרך זו לא קלישאה, זה walk the walk. כיום, כשעובד מועמד או מתקבל לארגון, אחת השאלות הראשונות שהוא שואל היא: 'איך אני מביא לידי ביטוי את הערכים והאמונות שלי', כי הוא רוצה להשפיע ולהשתתף. בארגון שלנו יש קבוצות שוויון – פורום נשים, קהילת הלהט"ב, קיימות, מוגבלויות ועוד, העובדים מביאים את הערכים שלהם מהבית ומממשים אותם, והארגון מדרבן אותם להתנדבות על חשבון שעות העבודה"
וסיכם פילץ: "התחלנו לעשות צעדים בתחום הקיימות והאחריות החברתית לפני הרבה שנים, והצלחנו להוכיח כי אפשר לחסוך כסף אמיתי – הן בתחום הסביבה, באמצעות הפחתת תשלומי חשמל עם פתרונות ירוקים, והן בתחום החברתי, באמצעות העסקה ישירה של כל עובדי דיזנגוף סנטר. אני מודע לבעיות, ולא מתיימר לחשוב שאפשרי שכל הקניון יהיה בר־קיימא, אבל אנחנו מנסים ולומדים מתוך אמונה אמיתית שלשם המגזר העסקי צריך ללכת".
לקראת סיום הכנס, דיברה יו״ר דירקטוריון ליברל, אולגה דולבורט, על תפיסת העולם שמנחה אותנו. ״הרגשנו שאנחנו מסוגלים לעשות הרבה יותר מאשר להגיש לקורא פרשנויות פוליטיות איכותיות. הרגשנו גם שהחברה שלנו והדמוקרטיה הישראלית זקוקות יותר מאי-פעם לחיזוק״, אמרה. ״הרגשנו שלא מספיק להיות עוד כלי תקשורת, איכותי ומעניין ככל שיהיה, שלא מספיק רק לתאר את המציאות אלא חייבים לפעול לשיפורה. על כן, גיבשנו את הקונספט החדש: הפיכת ליברל לפלטפורמה שתרכז סביבה אנשים שרוצים להוביל את התיקון, אנשים שרוצים לחיות בחברה טובה יותר, פלורליסטית, שוויונית, ולא אפחד מהמילה הזאת – ליברלית.
בפלטפורמה הזו, תוכלו לקבל ולהפיץ ידע ולמצוא שותפים: אנשים מהסקטור העסקי והפילנתרופי, מהממשלה ומהחברה האזרחית, ללא התייחסות להבדלי ההשקפות הפוליטיות, הדתיות והמגדריות, שישבו יחד עם מטרה משותפת: רצון לשתף לייצר חברה טובה יותר״.
