fbpx

תפקידו ההיסטורי של גנץ // הטור של נחמה דואק

0

לו רק הייתי אומרת את המשפט אחרת, לו רק הייתי עושה פעולה שונה, לו רק הגבתי במקום, ייתכן והכל היה מתנהל/נפתר/נראה/קורה אחרת מאיך שהוא קרה. לעולם לא נדע אם דרך פעולה אחרת או אמירה אחרת היו משנות את דרך התנהלות העניינים, אך הספק תמיד ילווה אותנו.

אז, לו רק היה בני גנץ מתנהל בשנתיים האחרונות כפי שהוא מתנהל בעת כתיבת שורות אלה בסוף פברואר, הכל כנראה באמת היה נראה אחרת. לא בכדי נשמעים כעת קולות שקוראים להצביע עבורו (גיליון זה נסגר ב־3 במארס, כשגנץ מצהיר כי ירוץ עד הסוף), כי בזכותו נעצרו תהליכים בעייתיים. מאוחר מדי ומעט מדי.

שנתיים עברו מאז הצטרף לחיינו הפוליטיים, עם הילת הרמטכ"ל ומי שהצליח לעמוד בראש טריומווירט – גנץ, לפיד, יעלון, בחיזוק גבי אשכנזי. כמה תקווה הייתה שם. כמה כוח שהיתרגם לגשם של מנדטים. לפתע נראה היה שיש אלטרנטיבה לנתניהו, ממש במרחק נגיעה.

כגודל התקווה כך היה גודל ההתרסקות, כשבניגוד לכל ההבטחות הצטרף גנץ לממשלת נתניהו ויחד הקימו את הקונסטרוקציה המשונה של ראש ממשלה וחליפו הפריטטי. בסבירות גבוהה, יהיו מי שלא יתאפקו וישתמשו בחוק הבעייתי הזה בעתיד, הייתכן שאינו רחוק כל כך.

אבל, אפשר לראות את המהלך של גנץ גם בהיבט אחר ושונה. לפרק את זה לגורמים ולבחון מי צריך להודות לו ומי צריך להתחרט על הרגע שבו הוא נכנס לפוליטיקה. התודות די קצרות. לפיד חייב לשלוח לגנץ זר פרחים ענק, על כך שביגר אותו פוליטית בהליך מזורז והפך אותו לאלטרנטיבה לגיטימית וכזו ששומרת על מילתה. המנדטים בהתאם, כמו האחוזים המטפסים בהתאמה לראשות הממשלה. תודות מסוימות ראויות גם מגדעון סער ומנפתלי בנט, שעקב חשיפת נתניהו במלוא מערומיו, יכלו להעז ולהודיע שהם מתמודדים מולו על ראשות הממשלה.

לעומת זאת, נתניהו צריך לקלל את היום שדרכיהם הצטלבו בפוליטיקה. כי מבלי שבאמת התכוון לכך, חשף גנץ סופית את כל חולשותיו, שקריו ונכלוליותו. גנץ באמת רצה להיות בממשלה ולטפל בקורונה. באמת חשב שלאחר שנה וחצי יהיה ראש ממשלה ויציל את עם ישראל. תמימותו וחוסר ניסיונו הפוליטי, ומבלי שהתכוון, גרמו לכך שהוא "הסיר את המסכה", כפי שנהג לומר אהוד ברק בהקשר אחר, מעל פני נתניהו, וחשף אותו במלוא חולשתו.

לדעתי, אין אדם בישראל, בין מתומכיו ובין ממתנגדיו, שלא מבין היום שנתניהו לא התכוון, ולו לשנייה, למלא את ההסכם שחתם עם גנץ. אין אחד, בין תומכיו ובין מתנגדיו, שלא יודע שנתניהו לא העביר, בכוונה תחילה, את תקציב המדינה, כדי להוביל לבחירות חדשות. אין מישהו במערכת הפוליטית שלא מבין כיום שאין הסכם מספיק חזק שיגרום לנתניהו למלא אותו; ולכן, סביר להניח שלא יחתמו איתו הסכמים עתידיים עם לקונות כלשהן. בקיצור, לא יאמינו למילה שיוצאת מפיו בכל הקשור להבטחות פוליטיות. אין כמעט אזרח במדינה שלא ברור לו שמהלכיו נועדו למטרה עיקרית אחת – לדחות ואולי אף לבטל את המשפט שבו הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

פוליטיקה זה מקצוע. יש שחורכים את מסדרונות הפוליטיקה במשך שנים ומשפרים ומשייפים את המיומנות הפוליטית שלהם. יש שמצטרפים ונחרכים במהירות ונעלמים, כי הם לא בנויים למקצוע הזה, וארון הקבורה של הפוליטיקה מלא בהם. ויש כאלו כמו גנץ, שבאו לפוליטיקה עם תפקיד, גם מבלי לדעת שזה תפקידם; והתפקיד המרכזי של גנץ היה והוא להחזיר את השפיות למערכת הפוליטית. ומתוך שלא לשמה, יצא לשמה.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook