fbpx

נערי איה נאפה // אחת בשביל כולם

תמיד ביחד, מתחלקים בהכל, בבירה, בג'וינט, בזאת שמישהו השיג. אחת בשביל כולם, וכולם על אחת. ומי שלא עליה, לפחות מצלם, שייהנה אחר כך לבד עם עצמו

0

אתה לא יכול לסמוך על האנגלים. בהתחלה הם כאילו בעדך, ואז הם מתהפכים עליך. נתנו את הצהרת בלפור, ואז הקימו לעבדאללה את ירדן. פתחו את השערים רק כדי תכף לסגור אותם עם הספר הלבן. ככה הם. כשהם נלחמו נגד הגרמנים, הצעירים מהיישוב התגייסו לצבא הבריטי. 36 אלף. אבל בהתחלה הבריטים לא הסכימו לתת להם סמל משלהם, שיראה לכולם כי הצעירים מארץ ישראל נלחמים בצורר. אם יכירו בהם כגוף אחד, יצטרכו לשלם להם אחרי המלחמה.

נתן אלתרמן, כמו כולם, חשב על תרגיל. הייתה בחורה אחת שקראו לה איה, ראשי תיבות של ארץ ישראל העובדת, והיא הייתה ההשראה. במשעול הרץ הגיאה/ ראינוה, ידידיי/ במושב קראו לה איה/ ובגדוד קוראים לה אַי. להיט מהיום הראשון.

ממזר, אלתרמן. עקף את הצנזורה הבריטית. אי. א"י. ארץ ישראל. ככה קראו בני היישוב למקום הזה, פלסטינה־א"י. אי, אי, איה, אי/ אי יפית בצמותייך/ הקלועות לך לראשך/ אי, אי, אי, איה אי/ אי הלב מושך אלייך/ כי הלב זוכר, יא שייך. ממזר וצעיר, עם הורמונים, כמו כולם. מלחמה מחרמנת, זה ידוע. ובשובנו, איה, איה/ תבחרי את היחיד/ ואנחנו בחבריה/ נברכך וכך נגיד:/ לא נשאל אותך מדוע/ רק אותו בחר ליבך/ זה עצוב, אך זה ידוע/ זו היא אהבה, יא שייך.

עשרות שנים עברו. איה ניצחה. המדינה קמה, התחזקה והתעצמה. ושוב, החבר'ה מתנגשים עם הבריטים האלה, שבהתחלה כאילו בעדנו, ואחר כך היא רצה ומלכלכת. אבל איה שוב איתנו, איה נאפה שלנו, מזל שעכשיו, לא כמו בימים ההם, יש לכולם מצלמות ואפשר לראות איך האנגלייה הזאת חוגגת מרצונה החופשי. הזמנים השתנו, יא שייך. תראה איזה מסכנים הייתם אז, איזה עצובים, שהייתם צריכים לוותר לאחד שהיא רוצה. אולי כי עוד לא הייתה לכם מדינה, ולא הבנתם מה זה להיות גבר־גבר, ומה זה באמת חבר'ה, שתמיד־תמיד ביחד, מתחלקים בהכל, בבירה האחרונה, בג'וינט, בזאת שמישהו השיג. אחת בשביל כולם, וכולם על אחת. ומי שלא עליה, לפחות מצלם, שייהנה אחר כך לבד עם עצמו.

חוץ מזה, איזה שיר מעפן הבאתם אז. מי מבין את המילים האלה בכלל. מה זה הגיאה? אה, זה בדרך אל הגיא, כמו שהביתה זה בדרך אל הבית. מי מדבר ככה היום? לא הולכים הביתה, הולכים הבית, בראש מורם, בריקודים על הנס שנעשה לנו באיה נאפה, ועם שירים אחרים לגמרי. אין עוד מלבדו, שרים עכשיו, ועל הראש אין כאפייה של הפלמ"ח. יש שם כיפה עצומה כמו כיפת הסלע עצמה על הר הבית, שעוד מעט בכלל ייעלם ובית המקדש ייבנה במקומו.

וכל מה שנותר הוא לשמוח שהזמנים לא התערבבו, ובימים הקובעים ההם היו חבר'ה של איה אחרת, ולקוות שאיש ממשוחררי איה נאפה לא יגיע לעולם למצב שבו כמה גברים חזקים וגדולים במיוחד יתפסו אותו ויעשו לו מה שבא להם, וכל צרחות האיה־איה־איה לא יעזרו לו, ואחר כך, כאשר יראה את הצילומים לא ירצה לעלות לגג ולקפוץ אל הכלום.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook