fbpx

נטו בחירות? למה הצעדים הכלכליים נראים כאילו אנחנו בדרך לקלפי // מאת עמליה דואק

0

החץ המסמן לנהגים את היציאה שמאלה לשדרות בגין דרום בירושלים, נראה כמצביע לא אל כיוון הנסיעה, אלא מעיר את תשומת לב הנוסעים בדרך לשלט הענק שתלוי מאחור. בשיער קצוץ, נשק בהצלב ונעליים מאובקות, עומדת קבוצת חיילים שנראה כי זה עתה יצאו משדה הקרב. הידיים של החייל במרכז התמונה פרושות לצדדים בצורת וי, חייל אחר מחייך ורגלו מונפת בתנועת ריקוד. האם זה עתה ניצחו בקרב, או שאולי סיימו פעולה חשאית מוצלחת? הדמיון מתחיל לרוץ. ומי הוביל אותם לניצחון? כאן כבר לא משאירים מקום לדמיון. אותיות קידוש לבנה בצבעי דגל הלאום מבהירות – "כחלון דואג לנו. נטו". הציטוט הוא ישיר מפי החיילים השמחים. כחלון "דואג לנו".

ואם החיילים מודים לכחלון, כנראה גם הוריהם, והסבים והסבתות וגם האחים. ובכלל, אם החיילים מודים לכחלון, הרי כל עם ישראל מודה לו – הפרחים לצה"ל, והמנדטים לכחלון.

חוקי תעמולת הבחירות אוסרים על שימוש בחיילים לצרכים פוליטיים בתקופת קמפיין בחירות. המחוקק קבע שאסור ליצור רושם כאילו צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה כזו או אחרת. חוקי התעמולה לא הסדירו מצב שבו שר האוצר מנהל קמפיין עוד לפני שהבחירות הוכרזו בפועל.

 

***********

 

שר האוצר כחלון פועל בימים אלה תחת שתי הנחות יסוד: הראשונה, שיכולות להיות בחירות בכל רגע. השנייה, שנובעת מהראשונה, שכדאי שיתַקשר עכשיו את המהלכים שקידם בתחום הכלכלי, אחרת הכל ייצבע בצבעים פוליטיים. זו טקטיקה מעניינת. עד היום התרגלנו שהמפלגות שומרות את ארסנל התחמושת שלהן לחודשי הבחירות, ורק אז מתחילות לפמפם באוזני הציבור את שלל ההישגים שלהן. כחלון החל את מרוץ החימוש שלו כבר לפני חודשים אחדים בקמפיין ה'נטו' שלו, כדי לא להיבלע בבליל התשדירים, שעתידים לנחות על הציבור כשהבחירות כן יהיו בפתח.

בחדרים הסגורים כחלון עושה מתמטיקה פשוטה – כמה דירות של 'מחיר למשתכן' הוא כבר שיווק לשוק, כפול מספר המשפחות שההטבה נוגעת אליהן – ומעריך שהמנדטים האלה מובטחים לו. הוא מביא בחשבון לא רק את הזוגות הצעירים, אלא גם את הוריהם, ובחישוב מהיר מגיע למאות אלפי בוחרים. גורמים במערכת הפוליטית מעריכים שבמערכת הבחירות הבאה המסר של כחלון יהיה ברור – הוא הממציא, הוא המוציא לפועל, 'מחיר למשתכן' לא יתקדם בלעדיו. למעשה, כחלון ממלכד את הבוחרים: נותן לעשרות אלפים הבטחה לדירה, הדירות לא יהיו מוכנות עד הבחירות, והוא ייתן להם את התחושה שרק הוא יכול לגרום לתוכנית הזו להתממש, ולכן כדאי שיבחרו בו.

 

קופת בזבוזים של 20 מיליארד

מי שנבחר על כנפי ההבטחה להורדת מחירי הדיור, ויודע שבמישור הזה הוא לא ענה על הציפיות, אל לו להתפלא שכל מהלך שלו ייחשד כעת ככלכלת בחירות. וכנראה לא ממש אכפת לו, כי בחודשים האחרונים כחלון נותן לציבור הבוחרים שלל תופינים שישאירו להם טעם טוב בפה, וכאשר ילכו להצביע בקלפי יזכרו מי נתן את הסוכריות. זה התחיל בתוכנית 'נטו משפחה', להורדת מחירי הצהרונים ולהפחתת מכסים על מוצרי תינוקות וביגוד. החשבון פשוט – זוגות צעירים ישמחו על כל שקל שיתווסף להם לשכר הנטו החודשי, גם אם ברור שהתוספת הזו רחוקה מלהספיק לקניית דירה. הבעיה הייתה שבפועל לא כל הצהרונים הוזלו, והפחתות המכסים על ביגוד ומוצרי תינוקות נתקעו בגלגלי הבירוקרטיה במשך חודשים. לא זו הבשורה שאליה פילל כחלון.

רצה הגורל, ובדיוק בזמן הזה התגלו בקופת המדינה מיליארדים כתוצאה מעודפי גביית מיסים. ההערכות האחרונות מדברות על כ־20 מיליארד שקל. בהשאלה מהגרלות הלוטו וההימורים שכחלון כל כך סולד מהם, הוא מבחינתו זכה בכל הקופה. חלומו של כל שר אוצר התגשם בקדנציה שלו. כחלון הנחה את אנשי משרדו לערוך בדיקות ראשוניות ודיסקרטיות כיצד אפשר להחזיר את הכסף לציבור. כעת, כשהבין שיש לו מרחב תמרון נוסף, שמר על העניין בסוד.

אלא שדבר עודפי הגבייה הגיע מהר מאוד אל לשכת ראש הממשלה. אפשר רק לדמיין את תגובתו של ראש הממשלה נתניהו כששמע על כך. נתניהו, שכשר אוצר נאלץ להוציא לפועל קיצוצים כואבים, מרגיש שהוא זה שצריך לקבל את הקרדיט על מצבו הטוב של המשק כיום. לתפיסתו, עודפי הגבייה ממיסים הם תוצאה ישירה של עידוד ההשקעות שבהן דגל ושל הפחתות המיסים שאליהן דחף, ולא של יכולותיו של כחלון כשר אוצר. מבחינתו, היה ברור לחלוטין שההחלטה מה לעשות ב"אוצר" של האוצר צריכה להתבצע בעצה אחת עמו.

העלבון שספג מכחלון חודשים ספורים לפני כן, בהכרזה על תוכנית 'נטו משפחה', עוד מהדהד בלשכת ראש הממשלה. נתניהו לא היה חלק מגיבוש הרפורמה ועודכן עליה ברגע האחרון, כשפרטיה כבר היו סגורים ומסיבת העיתונאים כבר נקבעה. נתניהו לא ישב בשולחן החגיגי בעת ההכרזה, וכחלון קטף את כל הקרדיט. בסביבת ראש הממשלה ראו במהלך הזה נקמה מצד כחלון על סאגת התאגיד. שר האוצר, שיצא מפרשת התאגיד חבול פוליטית וציבורית, דאג להבהיר ש"הוא ונתניהו כבר לא". ואין ביטוי מובהק יותר מלמדר את נתניהו מהפוזיציה שהוא אוהב כל כך – חלוקת קרדיט וגזירת סרטים. ראש הממשלה הבליג, אבל בבית בבלפור לא התכוונו לתת להיסטוריה הקצרה הזו לחזור על עצמה.

 

המרוץ לגזירת הקופון

משהתגלה האוצר הבלום של מיליארדים בקופת המדינה, ראש הממשלה נכנס לכוננות. באמצעות יועצו הכלכלי, אבי שמחון, החל להפריח בלוני ניסוי לאוויר המשק. כותרות העיתונים הכריזו על "הפחתת מיסים", בדגש על הפחתת מס הכנסה לשכבות הביניים והורדת מס חברות, בהתאם למהלך הצפוי בארה"ב. זה היה שיקוף מלא של תפיסתו הכלכלית של נתניהו – הפחתת מיסים שמעודדת צמיחה. את כחלון הכותרות הללו תפסו בהפתעה מוחלטת. הוא, שמכיר את נתניהו טוב מרבים אחרים, ידע שזה התרגיל הכי שחוק שלו – ניסיון לגנוב קרדיט ולשנות את המסגור התקשורתי של מי הוביל את המהלך.

בסביבתו של כחלון התעשתו מהר מאוד ותדרכו את התקשורת שאמנם קיימים עודפי מיסים, אבל הדגישו שעדיין אין תוכנית מגובשת ושכל האופציות נבדקות. ימים ספורים לאחר מכן, הטון בסביבתו של כחלון החל להשתנות. מקורביו הדגישו שלא יוריד את מס החברות עד להשלמת המהלך בארה"ב, והחלו לרמוז שהוא שוקל מהלך שישפיע על הצרכנים ולא על התאגידים הגדולים במשק. הסאבטקסט היה ברור. נתניהו דואג לשוק חופשי ולכלכלה חופשית שמועילה לחזקים, כחלון דואג למעמד הביניים. בכל אותה עת הדגישו בסביבת שר האוצר שהוא ונתניהו מתייעצים ומתדיינים על הדרך הנכונה ביותר להשתמש בכספים שהצטברו, אבל כחלון הוא שיקבל בסופו של דבר את ההחלטה. היד שלו על השיבר והוא יקבע כמה כסף יזרום ולאן.

נתניהו אולי קיווה להקדים תרופה למכה דרך ההדלפות לעיתונות, אבל מצא עצמו שוב ממודר. בזמן שהוא עשה בענייני המדינה בפריז, כחלון דהר קדימה. בחודש שעבר כינס שר האוצר מסיבת עיתונאים בהולה שבה הודיע על הפחתת מכסים על מוצרי צריכה ב־800 מיליון שקל, ובראשם על מוצרי חשמל שיוזלו במאות שקלים. "מהלך חסר תקדים" היה סופרלטיב שחזר על עצמו. גם הפעם, נתניהו נשאר מחוץ ללופ. בקרב הציבור הצליח כחלון ליצור תחושה של בשורה ממשית, למרות שהמכסים יירדו בפועל רק לתקופה קצובה של שנה בלבד. בכירים במשק שמו לב לנקודה נוספת – בעוד שתוכנית 'נטו משפחה' הצריכה חקיקה ואישור של הממשלה, תוכנית הפחתת המכסים דרשה רק חתימה של שר האוצר. השיטות של כחלון למדר את נתניהו, אבחן אחד מאותם בכירים, רק הולכות ומשתכללות.

אם בפעם הקודמת היה זה התאגיד שהניע את נקמת כחלון, הפעם היה זה חוק ההמלצות. כחלון סלד (בלשון המעטה) מההתנהלות של נתניהו בפרשה, אבל במקום לתקוף אותו ישירות, קרב שנראה בעיניו אבוד מראש, הוא פוגע בנתניהו בנקודה רגישה ומדיר אותו מההחלטות הכלכליות הקריטיות ביותר.

וכשכל המטען הזה מעיב על מערכת היחסים שלהם, יוצאים עכשיו כחלון ונתניהו למשימה משותפת של העברת התקציב לשנת 2019 מוקדם מהמתוכנן, בינואר בממשלה ובמרץ בכנסת. גורם שמכיר מקרוב את היחסים בין השניים השווה אותה לזוג נשוי שרק רוצה כבר להתגרש ומחכה שהילדים יעזבו את הבית. "זו לא ממשלת נחמד־לי וכיף־לי", הסביר אותו גורם, "הם שותפים שצריכים ללמוד להסתדר אחד עם השני. שניהם מבינים שאין להם כרגע ברירה אחרת".

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – חודשיים ראשונים ב-19.90 ש"ח בלבד – לחצו כאן

 

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook