fbpx

מתי ולמה הפסקנו להאמין בתהליך השלום?

0

איור // אלון בראייר

פרויקט ענק בגליון יוני של ליברל

מתוך הכתבה:
67% מהישראלים חושבים שהשלום לא יושג. הערך 'שלום', המופיע חמש פעמים במגילת העצמאות, שפרנס נאומי מופת (בגין), הרטיט פזמונאיות (נעמי שמר) ושינע אלפי ישראלים להפגין בעדו או נגדו, כבר לא – אם לצטט את הדגנחש – "מזיז לאף אחד ת'תחת"
(…)
נחי אייל:
"ישבתי ולמדתי איך השמאל שכנע את הציבור הישראלי במשך 40 שנה, שיש לחלק את הארץ תוך הקמת מדינה פלסטינית מחד, ומדינת כל אזרחיה מנגד. והחלטתי להקים מנגנונים שיפרקו את התודעה הזו"
(…)
שלמה בן עמי:
"ישראלי ופלסטיני היושבים זה עם זה בחיים לא יגיעו לשלום! אין תסריט כזה! המקסימום הישראלי לא פוגש את המינימום הפלסטיני. הנרטיב הלאומי הפלסטיני הוא לא פוזיטיבי כמו הציונות, אלא מבוסס על הרצון 'להחזיר לעצמו זכויות גנובות' ולכן אני גם לא מאמין בכל תכניות הדיאלוג האלה"
(…)
פחד מהשיח עצמו
הכוחות הפוליטיים שחרטו על דגלם את השלום כיעד בר השגה חוששים היום לרדת מההר הישראלי, מתוך ידיעה מודחקת שבשפלה מחכה ציבור ישראלי "לא נחמד". מיוזע, קמוץ אגרוף, "ג'יפאי" ואלים. כזה שמסוגל להטביע תיבת דואר-נכנס באיחולי מוות
(…)
שאול אריאלי:
"אתה רואה פשיטת רגל אינטלקטואלית מוחלטת. אין נכונות לשמוע. השלום כרעיון מופשט הוא יפה. אבל כעניין פרקטי, הוא לא מתיישב עם השיח הציבורי, ששוטח לחלוטין על ידי הרשתות החברתיות. עדיף להגיע למסקנה ש'אנחנו הטובים' ו'הם הרעים' וזהו".

בעז גאון במסע מרתק לחיפוש תשובה לשאלת מות המותג "שלום" בציבור הישראלי.
עוד בפרויקט השלום המיוחד של ליברל: טורים, ניתוחים וסיפורים מאת טוני בלייר, ציפי לבני, יעקב פרי, אבי בניהו, נדב איל, שלום ירושלמי, עמנואל רוזן, אוהד חמו, מנחם גשייד, אמנון לורד ואורי אבנרי

רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? הירשמו לקבל מגזין חינם

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook