רבות וטובות הספידו את עידן הקפיטליזם הטהור, המציב תשואות ורווחים בליבת העשייה הכלכלית כמטרה היחידה והבלעדית. רבות דובר גם על המשבר שיצרה מגיפת הקורונה, אשר הביא לפגיעה קשה במעמדות החלשים ביותר, לעלייה בעוני הקיצוני, לרעב, לצמצום הגישה למים נקיים ולפגיעה בשירותי רפואה וחינוך ועוד.
אבל דווקא המציאות הקיצונית אשר בפתחה אנו ניצבים היא זרז להיווצרות כלכלה אחרת, טובה, צודקת ואחראית יותר כלפי החברה והסביבה. אנו חיות בעידן שבו השיקולים של משקיעים, תאגידים ועסקים, ממשלות ומגזר שלישי, אינם לקדם שורת רווח אחת, אלא שורת רווח כפולה: כלכלית וחברתית/סביבתית.
פעילות מצילת חיים
אחת הדוגמאות המרשימות ביותר להצלחת שיתוף הפעולה הרב־מגזרי, שפורסמה בכתב העת Stanford Social Innovation Review, היא המאמץ הגלובלי למגר את מגיפת המלריה (יותר מ־1.8 מיליון קורבנות בשנת 2004). החל משנת 2005 ולמשך עשור צנח אחוז התמותה בלמעלה מ־75% – אחת מנקודות המפנה המשמעותיות בהיסטוריה של הבריאות העולמית.
אירועים רבים סייעו בצמצום התמותה, לרבות פריסת רשתות קוטלות חרקים ופיתוח תרופות, אך מאחורי הקלעים, ארגון חברה אזרחית בשם Rool Back Malaria, אשר ריכז את הפעילות המניעתית חוצת המגזרים, שיחק תפקיד משמעותי.
הארגון היה אמון על מיגור המגיפה באמצעות בניית תשתית ותיאום המאמצים בדמות העלאת מודעות ציבורית, איסוף והפצה של מידע טכני בקרב מערך של בעלי עניין והנעת הון למימון הפתרונות השונים.
מאז שנת 2000 הציל הארגון יותר מ־6 מיליון נפשות. התשתית – שכללה הון פילנתרופי, ממשלתי ופרטי שמימן שלבים שונים של פרויקטים שונים – אפשרה למעשה פיתוח פתרונות ומודלים ואת הטמעתם היעילה בתוך זמן קצר יחסית.
מעט לאחר תחילת הפעילות הזו, ב־2007, הפכו מכשירים השקעתיים שונים בדמות "השקעות אימפקט" נפוצים יותר, כאלה המניבים תשואה פיננסית לצד השפעה חיובית מדידה על החברה או על הסביבה, או במילה אחת – "אימפקט".
מדובר בספקטרום רחב של מכשירים השקעתיים מגוונים, החל מהשקעות המניבות תשואה תחרותית, דרך השקעות בחברות הזנק בתחום האקלים וכלה בהשקעות המתעדפות את האימפקט, אך לא במקומה.
דוגמא לכך ניתן להביא מההשקעה בהפיכת מועדון החשפנות הידוע לשמצה, "הפוסיקט", למרכז חינוכי בשם "המרחב החברתי", המארח אלפי אנשים בכל חודש, ומקדם את המאבק בניצול ובהחפצה של נשים.
על פי הערכה עדכנית, כ־1.2 טריליון דולר מושקעים כיום ברחבי העולם בהשקעות אימפקט וכ־50 טריליון דולר מושקעים בהשקעות אחראיות (ESG).
השקעה ממיגור העוני
כבר ב־2015 התחייבו 193 מדינות העולם, ובהן ישראל, לרכז מאמצים למימוש 17 יעדי הפיתוח של האו"ם ליצירת עולם טוב יותר עד שנת 2030. בין אותם יעדים: מיגור העוני, שוויון מגדרי ואנרגיה נקייה.
כדי להשיג את היעדים הללו, נדרשים כ־2.5 טריליון דולר בשנה – סכום בלתי נתפס, שברור שממשלות ופילנתרופיה, נדיבה ככל שתהיה, לא יצליחו לגשר עליו. לכן התגבשה ההבנה שיש צורך בשיתוף פעולה חוצה מגזרים: ממשלתי, פרטי ושלישי, ליצירת השינוי.
עם הקמת ה־GSG בהובלתו של סר רונלד כהן, ביוזמת פורום מדינות ה־G7, עובדות כבר 33 מדינות בשיתוף פעולה לקידום כלכלות אימפקט ברחבי העולם.
ארגונים בינלאומיים שונים נמצאים בחזית בפיתוח מודלים למימון, בעבודה מול קובעי המדיניות וביצירת כלים לניהול ומדידת ההשפעה החברתית והסביבתית. בין אלה, ישנם כלים לניהול סיכונים חברתיים־סביבתיים־ממשל תאגידי (ESG), כלים ומתודולוגיות למדידת אימפקט ולבסוף IWA – כלי חשבונאי שישקלל לנתון אחד את הערך הפיננסי של החברה וההשפעה החברתית והסביבתית שלה.
כיום אנו כבר חווים את המהפכה הכלכלית־חברתית של המאה ה־21: משקיעים החלו להסיט את השקעותיהם על פי שיקולי אחריות ואימפקט; תאגידים ועסקים מאמצים אסטרטגיית ניהול סיכונים שמביאה בחשבון שיקולים חברתיים וסביבתיים; המגזר השלישי מאמץ מודלים של מגזר עסקי ומפתח דרכי מימון שיאפשרו לו להיות בר־קיימא ולשרת את המוטבים בצורה יעילה.
יותר ויותר מדדים מוכיחים כי מדיניות כלכלית המביאה בחשבון ניהול סיכונים חברתיים וסביבתיים מניבה לכל הפחות באופן שווה להשקעות רגילות. לצערנו, במובנים מסוימים ישראל מפגרת באופן משמעותי אחרי העולם, על אף הפוטנציאל האדיר להפוך לכלכלת אימפקט מובילה, כזו המייצרת מציאות חברתית סביבתית חיובית, מקומית וגלובלית. החדשות הטובות הן שישנם חלוצות וחלוצים המובילים את הכלכלה הישראלית לעבר היעד הנכסף ביתר שאת.
זמן להציע פתרונות
הגיע העת להתחייבות ממשית של הרגולטור ומקבלי ההחלטות לאמץ, בדומה לכלכלות המובילות ב־OECD, חובת דיווח לקרנות מוסדיות ולמגזר העסקי על אספקטים חברתיים וסביבתיים לצד דיווח פיננסי.
יתרה מכך, הגיעה העת כי הממשלה והרשויות השונות יאמצו מודלים של "תשלום בעבור תוצאה" לפתרון הקשת הרחבה של האתגרים החברתיים המאפיינים את ישראל: פערים חברתיים שהולכים ומקצינים, חינוך ברמה ירודה, תעסוקה, בריאות ועוד. הממשלה צריכה לעודד ואף להוביל את שיתוף הפעולה בין המגזרים, ליצירת מנגנונים לפתרון האתגרים באופן שיאגם עלויות ומשאבים לכלכלה, שבמקרה הרע לא נותנת מענה או במקרה הטוב נותנת מענה סבוך ולא יעיל.
החלוצה בתחום היא SFI, שהובילה את פיתוחן של שבעת האג"חים החברתיים בישראל, בהתבסס על מודל של למעלה מ־200 אג"חים חברתיים שהושקו בעולם.
הגיעה העת שהמשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד יאמצו שיקולים נוספים, מעבר לשורת הרווח, בהשקעותיהם. לא רחוק היום שציבור המשקיעים יצביע ברגליים ולא יסכים עוד להשקעות שמוסיפות לזהם את העולם, להנציח עבדות ילדים או הדרת נשים ולהתנהל בצורה לא אתית בעבודה מול מדינות עולם שלישי.
בישראל ישנם כבר קמפייניים דוגמת "פורום כסף נקי", קואליציה של ארגוני סביבה וחברה העוסקים בהיבטים הפיננסיים של ההתמודדות עם משבר האקלים וקוראים להסיט השקעות מדלקים פוסיליים.
חברת GREENEYE, המובילה בישראל בתחום ההשקעות האחראיות, מספקת פתרון איכותי באמצעות מערכת מידע חדשה המעריכה את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסה בתל אביב על פי מדדי סביבה, חברה וממשל תאגידי ואירועים חריגים בתחומים הנ"ל.
המגזר הפרטי, התאגידים הגדולים והעסקים הקטנים, חייבים לקחת חלק פעיל במהפכה ולנהל את עסקיהם באופן אחראי, המביא בחשבון שיקולים חברתיים וסביבתיים. קחו לדוגמה את "אברהם הוסטל", רשת של הוסטלים ברחבי ישראל, שמציבה חזון חברתי וסביבתי חלוצי בסקטור התיירות; או דיזנגוף סנטר, שכבר ב־2016 הציב לעצמו יעדים חברתיים וסביבתיים למימוש ועמד בהם בצורה מרשימה: מצמצום שימוש באנרגיה מזהמת, עד להעסקה ישירה של עובדי קבלן באופן שנותן ערך ומשמעות לכל עובדת ועובד במחלקת ה"ניקיון" שהפכה למחלקת "המחזור והניקיון" ומניבה רווחים יפים לעובדיה.
המגזר השלישי צריך לנער את עצמו, לייעל את דפוסי הפעילות, לדחוף לעבודה בשיתוף כלל המגזרים ולפעול מודלים עסקיים שיאפשרו את קיומו ללא תלות קבועה בפילנתרופיה.
וגם על הפילנתרופיה הישראלית והיהודית מוטלת המלאכה לאמץ מודלים של ניהול ומדידת האימפקט כסטנדרט עבור המגזר השלישי, ומודלים של השקעות והלוואות אימפקט, באופן שיאפשר בניית תשתית של חברה אזרחית איתנה ומקסום ההשפעה החיובית המדידה של ההון הפילנתרופי.
רק בתקופה האחרונה השלימה "עוגן" סבב גיוס אג"ח חברתית בסך 50 מיליון שקל, המיועד לעסקים קטנים ולמלכ"רים. מהלך פורץ דרך בשוק ההון הישראלי ומהווה תקדים, כאשר בו גוף אשראי חוץ־בנקאי מנפיק אג"ח מגובת נכסים.
בשנת 2022 אומת הסטארט־אפ צריכה להצטרף למהפכה ולהפוך לאומת האימפקט. על פי מחקר ייעודי שביצעה SNC, מתוך 2,500 חברות הזנק שנבחנו, כמעט מחצית מספקות מענה טכנולוגי או חדשני לאתגר חברתית סביבתי, לעתים רבות ללא כוונת מכוון.
ממצאים אלו מוכיחים את היתכנות שורת הרווח הכפולה, והדוגמאות רבות: חיבור בין המגזר העסקי להתנדבות במגזר השלישי; שינוי פני החקלאות ומקסום התנובה של עצים ויעילות של ספיחת הפחמן שלהם; ייצור נתחי בשר במעבדה ועוד.
כעת תפקידנו להתמודד עם האתגר, לטפל בתעשיית הזנות, בשילוב בעלי מוגבלויות בחברה, בשילוב חרדים וערבים בתעסוקה איכותית ועוד. לא תמיד אפשר לראות באופן מיידי את התועלות הכלכליות בהשקעות באתגרים מסוימים, אך ברור שלכל אתגר כזה ישנן עלויות המשולמות על ידינו בדרך כזו או אחרת, ופתרונות חדשניים יכולים להוביל את הכלכלה שלנו למציאות טובה יותר.
תצטרפו למהפכה?
ונסה קצ'רגינסקי היא המנכ"לית של הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט, ארגון חברה אזרחית המקדם כלכלת אימפקט בישראל, באמצעות יצירת שיתוף פעולה בין המגזר הממשלתי, העסקי והשלישי
