יפעת שאשא־ביטון // מרד השפיות

ח"כ יפעת שאשא־ביטון הייתה, ואולי עודנה, אחד האנשים המשמעותיים ביותר עבור הציבור הישראלי, באחת התקופות המורכבות ביותר בהיסטוריה שלנו. בריאותית, וכמובן כלכלית. יפעת (גילוי נאות ידוע: הח"מ הייתה חברתה לסיעה) הייתה שם עבור הציבור, כשרבים חששו לנקוט את העמדה שנקטה – וידעה לאזן באופן חכם שיקולים כלכליים עם אלה הבריאותיים. היא ידעה שזו תקופה שבה אין מנוס מליטול סיכונים עבור המשק והאזרחים, בעיקר כדי לאפשר חזרה מסוימת לשגרה. את אלה היא לקחה על עצמה, ובאחריות רבה. יו"ר ועדת הקורונה הבינה שמקומות עבודה של מאות אלפים תלויים בהחלטותיה בוועדה, ולא הקלה בכך ראש. היא ביקשה נתונים מהממשלה, לא קיבלה אותם, וכשכבר שקיבלה – ראתה שאל מול גובהם, אין לה ברירה אלא לפעול לפי היגיון בריא ולהקל על המשק.

יפעת כמובן לא הייתה לבד, לצידה הצביעו ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה נגד הממשלה ובעד הציבור. אבל זאת הודות להנהגתה יוצאת הדופן בתוך הסיטואציה. ובמקום לשאת אותה על כפיים, היו מי שאיימו בפיטוריה או פעלו לריקון סמכויות הוועדה שבראשה היא עומדת.

כנבחרת ציבור ידעה יפעת למצוא איזונים וגם לשמש קול עבור ציבור רחב. היא שמעה את שוועותיהם ברשתות החברתיות, בהודעות ישירות לטלפון הנייד שלה, הקשיבה – והמשיכה קדימה כדי לסייע ככל הניתן. כמי שמכירה אותה אישית, היו בטוחים שהיא עשתה הכל מתוך שיקולים מקצועיים, בידיעה שפרנסת רבים תלויה כאן על הכף והיא העניין החשוב ביותר. רבים בציבור חייבים לה המון. חלקם, נדמה לי, עוד לא הבינו עד כמה.

אבל לא רק השיקולים המקצועיים הם הסיבה לבחור ביפעת כמשפיעה. גם אומץ הלב, היושרה והאופי החזק שלה. וכן, גם בגלל שהיא אישה בין עשרות גברים שמקבלים החלטות (וכמו שכבר הבנו היא אישה חזקה, ובאופן כללי נדמה שאת משבר הקורונה נשים מנהלות טוב יותר). לא פשוט לשבת בקואליציה ולהצביע נגד הממשלה. זה לא קל בהצבעה פשוטה במליאה – האמינו לי, אני יודעת – וזה הרבה יותר מורכב כיו"ר ועדה, נגד הממשלה שמינתה אותך, ועוד בשדה כה נפיץ כמו משבר הקורונה.

אבל יפעת היא לא עוד חברת כנסת. היא עצמאית, יש לה עמדות ודעות משלה, היא לא מתקפלת. זן נדיר שקשה מאוד למצוא כיום בכנסת, ולשמחתנו עדיין קיים. ארבע שנים הייתי בכנסת. ראיתי יו"רים מעטים שהעזו לקרוא תיגר על הממשלה – וזה עוד בימי שגרה, לא בעת משבר. אני שמחה שהגענו מאותה מפלגה, יפעת עבורי היא מקור לגאווה. הטור הזה הוא תודה בשמי ובשם אלפים שפרנסתם חזרה אליהם. בשם רבים שנשמו קצת לרווחה בימים קשים. ובעיקר תודה פשוטה, על כך שיש כאן נבחרת ציבור שפשוט עושה את תפקידה ומתנהלת באמת כשליחתו של אותו ציבור ששם אותה במשכן. מי שרואה את האזרחים לפני הכיסא – ולפני הממשלה.

בשם אומרה

"ברגע שאתחיל לחשוב על המחיר האישי שלי, אאבד את היכולת שלי לפעול בצורה אותנטית כלפי הציבור. אם יהיה צריך לשלם מחיר, אני אשלם" (יפעת שאשא־ביטון)

–

• משפיעים 2020 // כל השמות
• וירוס התודעה // על קורונה, ממשלות, קונספירציות ורשתות חברתיות // הטור של נדב איל
• האם משבר הקורונה ישנה את הפוליטיקה הישראלית? // מאת רותם דנון