fbpx

משפיעים 2020 | המו"לים | נוני מוזס, מרים אדלסון, עמוס שוקן, אלי עזור

0

לפני שני עשורים, בשנת 2000, יותר מ־2.5 מיליארד שקלים מעוגת הפרסום זרמו לעיתונות היומית. בשנה האחרונה הסכום ירד לפחות מחצי מיליארד. במונחים ריאליים, עוד פחות. וזה עוד לפני משבר הקורונה, שמכווץ את ההשקעה בפרסום באופן כללי, ובפרט בתקשורת המסורתית הגדולה.

המו"לים שעדיין נמצאים בעולם הפרינט מנסים אם כך לשרוד – ולצמוח – בעולם תקשורת כאוטי, ששחקני הדיגיטל הזרים, והרגלי הצריכה של בני 35 ומטה, הופכים אותו בלתי אפשרי להבנה, לתכנון לטווח ארוך ולביטחון עסקי כלשהו. הם יצורים שונים בתכלית אחד מן השני. לכל אחד בית גידול אחר, אופי אחר וגם דרכי פעולה שונות בתכלית, שמייצרות זירה הטרוגנית באופייה התקשורתי – והעסקי. למעשה, הבידול בין השחקנים בתחום מעולם לא היה מובהק יותר.

בעלת 'ישראל היום' מרים אדלסון משחקת משחק מעניין. היא פועלת בתיאום מלא עם העורך שמינתה, בועז ביסמוט. היא לא מגדילה כרגע דרמטית את ההשקעה – נניח, בתוכנית מדף שמעלה אבק זה שנים, ומהותה כניסה מאסיבית לתחום הדיגיטל ו"פייט" ל־ynet. קשריה עם משפחת נתניהו נותקו, כמובן (ע"ע תמלילי חקירות תיק 2000). גישתה המרכזית היא תחזוק הימין הישראלי. וזה אומר יותר מהות (כלומר: עיסוק בריבונות או במערכת המשפט), ופחות העצמת פרסונות. זהו כבר לא "ביביתון" (ואפשר לראות, למשל, יותר בולטות לכוכב הישן־חדש נפתלי בנט); אך עם זאת, ביסמוט נוקט גישה דומה לזו שנקט רוג'ר איילס מ'פוקס ניוז' בדמדומי הקריירה שלו, עם עלייתו של טראמפ. הווה אומר: לשמר אצלך את הבייס של המנהיג (ביבי) – זאת בין השאר בחיזוק המתקפות על מערכת אכיפת החוק, בהתאם לקו של הנאשם מספר 1.

נוני מוזס, מו"ל 'ידיעות', בודק בשקט אפשרויות מכירה. בינתיים הוא שיפר את יחסיו עם בעלי המניות האחרים בעיתון. הוא אפילו חידש את הקשר עם אחותו ג'ודי, בעלת מניות, והיא – כמו שאר המשקיעים (כולל הבנקים דיסקונט והפועלים) – צ'ופרו בדיווידנדים. הוא מתכונן למשפטו, ומנסה במקביל לשמר את ערך הנכס שבידיו. וזה חווה תיזוזי כוח אדם מאתגרים. אבי בן טל, שיועד למנכ"לות הקבוצה, עזב ל'רשת', לאחר שיחסיו עם מוזס הידרדרו. שם הפך לבוס של ציון פרץ, בכיר לשעבר ב'ידיעות'. פרץ עזב ומונה כעת בעצמו לתפקיד שבן טל יועד לו. המו"ל לא היה יכול להשאיר (כמו בעבר) את הקבוצה ללא מנכ"ל, כשהוא מתמודד עם התקופה הגורלית ביותר בחייו.

אלי עזור מחזיק אימפריה קטנה ('מעריב', 'ג'רוזלם פוסט', תחנות רדיו וערוצי ספורט), שממשיכה לצמוח. את יכולות הסינרגיה הוא מוכיח בכל יום מחדש, וכעת הוא מתמקד בהתרחבות שתאפשר לו לשחק טוב יותר במגרש הכי מאתגר – והיחיד שמתגמל כרגע בזירת הפרסום והשיווק במדיה – זו של ה"באנדל", היכולת לספק מגוון פלטפורמות בבת אחת ולבנות חבילות פרסום ותוכן שיווקי משמעותיות. לכן הוא גם נחשב כרגע למוביל במרוץ לרכישת האתר 'וואלה'. רכישה כזו תאפשר לו תחרות משמעותית בהרבה מול 'ידיעות', שמציעה חבילות שיווקיות המשלבות את העיתון ואת האתר החזקים במדינה.

מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן, המבוגר בחבורה, מתחזק היטב את הנישה המאופיינת והיציבה ביותר בזירה. הקריסה בפרסום מתקזזת יחסית אל מול הצמיחה במנויי הדיגיטל ובמנויי מהדורת סוף השבוע. זו כעת רחוקה בכ־30% מהמהדורה של 'ידיעות', כשפעם הפער היה פי שבעה–שמונה בין השתיים. לקוראי 'הארץ' יש רק את 'הארץ'. ובזמן שגופים מבוססי מנויים נמצאים בקשיים ובדעיכה ('גלובס'), או עושים ניסיונות בדיגיטל שטרם הוכיחו עצמם (ynet+), אצל שוקן זה פשוט עובד.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook