האנשים שמשפיעים ועוד ישפיעו באופן הגדול ביותר על חיינו הם אנשים שרובנו לא מכירים.
לא בחרנו בהם, לא מינינו אותם, הם לא מייצגים אותנו. האנשים שמשפיעים היום באופן הגדול ביותר על חיינו לא יושבים במשרדים מפוארים, הם לא חנוטים בחליפות או לובשי מדים.
האנשים שגורלה של שנת 2021 – ובמידה רבה גורלן של השנים הבאות – תלויים בהם, נמצאים כעת במעבדות צפופות, לבושים בחלוק לבן, יושבים כפופים ועוצמים עין אחת בעוד השנייה בוהה ובוחנת תהליכים במיקרוסקופ. הם נעים בחללים סטריליים, מחשבים נוסחאות כימיות אל תוך הלילה, ובהגיעם הביתה מתיישבים על המייל כדי לראות אלפי שרשורים שמגיעים מהמחשבים שבקומות ההנהלה התאגידית, זו שבוחנת את המניה שלה – לא פחות ואולי יותר מאת שליחותה הרפואית.
החוקרים והמדענים שלומדים את הקורונה, ובייחוד אלו מהם שבימים אלה עמלים על הפקת חיסון למחלה, מחזיקים בידיהם עוצמה שספק אם ניתנה לקבוצת מדענים כזו בעבר. במילה אחת הם יכולים להוביל למלחמות, לשקם כלכלות, לרומם או לרסק תעשיות.
העולם מחכה, משווע לחיסון. נגיף הקורונה הוביל למשבר כלכלי חסר תקדים, משבר שאת סופו המהיר נראה ברגע שבו מדען אחד, במעבדה אחת, יקפוץ בשמחה באוויר ויכריז "יש לנו את זה".
זה לא רק עניין פרקטי; המרוץ למציאת חיסון יעיל לקורונה מתרחש אמנם במוסדות פרטיים אבל הפך לעניין לאומי. הראשונים לפתור את המגפה שמשתקת את העולם ייהנו – בהשאלה מאיש מדעי החיים של הליכוד מיקי זוהר – ממנה גדושה של שלושת הכ"פים: כוח, כבוד וכסף, באופן כזה שיגרום אפילו ליו"ר הקואליציה להסמיק.
מציאת חיסון היא כמובן נקודת הקיצון, סופו המיוחל של המשבר, אבל עד אז הרי שחיינו מושפעים ויושפעו לא פחות מלובשי החלוקים הלבנים האחרים, אלו שלומדים את המחלה ואת האופן שבו היא פועלת.
האנושות ניזונה בימים אלו ממחקרים וניסויים, הפוליטיקאים מקבלים (או לפחות טוענים שמקבלים) החלטות על סמך הנתונים. המדע הוא שהכניס מאות מיליוני אנשים להסגר, המדע הוא שגילה שדקסמטזון מפחית את הסיכון למוות. אבל המדע הוא גם זה שקבע בתחילה שאין יעילות בעטיית מסכה, המדע הוא זה שעדיין חלוק ומפולג באשר לשאלת פתיחת מוסדות החינוך לילדים.
המדע, הוא המדענים, ובמשבר הנוכחי הוויכוחים ביניהם משמעותיים יותר מאי פעם. סביר להניח שהריבים בקהילה המדעית הם לא דבר חדש או בלתי שגרתי, אבל הפעם, עם הכוח האדיר ותשומת הלב שמקבלים המדענים אנו, פשוטי העם, ערים לה יותר. בבואנו לדבר על "המשפיעים" על חיינו, הרי שגם הוויכוחים האקדמיים הפכו לתיאורטיים מעט פחות – ומוחשיים יותר.
ומילה אחרונה, שמגיעה לקבוצה נוספת שמשפיעה על חיינו ולרוב לא מקבלת את הכבוד הראוי לה. ברחבי העולם נמצאים כעת רבבות רבות של אנשים שבשם המדע, הרפואה והתקווה הסכימו שלגופם יוזרקו חומרים ניסיוניים. תרומתו של כל אדם כזה אולי פחותה מזו של המדען והחוקר, אבל לולא האומץ וההקרבה של כל אחד ואחת מהם, החיסון, התרופה והתגלית המדעית החשובה הבאה היו נשארים רק על הנייר.
המרוץ לקו החיסון
יותר מ־150 חברות שונות נמצאות כעת בתהליך של פיתוח חיסון לקורונה. כ־35 כאלה כבר מבצעות ניסויים בבני אדם, חמש מהן נמצאות בשלב השלישי והאחרון לפני אישור רשמי לשיווק.
הקבוצה שנחשבת המובילה במרוץ היא אוניברסיטת אוקספורד ויצרנית התרופות אסטרהזניקה. לאחרונה דיווחה הקבוצה על תוצאות מעודדות מהשלב הראשון בניסוי על בני אדם ועל כך שהתרכובת שלה הצליחה לייצר הגנה כפולה: עלייה ברמת הנוגדנים ובמקביל עלייה בתאי T. בתחילה היו מי שקיוו להתחיל לשווק את החיסון כבר בספטמבר 2020, אך כעת נראה שהוא לא יהיה מוכן עד 2021.
לצד חוקרי אוקספורד, צמוד במרוץ, נמצאת חברת מודרנה האמריקאית. מצד אחד הציגה החברה תוצאות מעודדות בתחילת הניסוי בבני אדם, היא נהנית מהליך מזורז ומתמיכה של הממשל האמריקאי. אלא שמהצד השני מדובר בחברה שטרם הפיקה חיסון דומה לשוק, עוררה חששות עם דיווח לקוי על השפעת החיסון על חלק מהנסיינים, וגרמה ללא מעט הרמות גבה עם שורה של מנהלים בכירים שמימשו מניות במחירי שיא. מדינות רבות ברחבי העולם חתמו על הסכמים מוקדמים עם מודרנה, בהן גם ישראל, אך רבים תוהים שמא לא מדובר במחקר שמגובה בעיקר ביחסי ציבור מוצלחים.
לצד שתי החברות הללו נמצאות גם חברות מסין שמתקדמות, באופן אופייני, בשקט יחסי בניסויים בבני אדם. ואל קדמת המרוץ מגיחה לאחרונה גם פייזר האמריקאית, שיחד עם ביונטק הגרמנית עורכת גם כן ניסוי בשלב השלישי על כ־30 אלף בני אדם.
את זווית ה"גאווה ישראלית" מביא כצפוי המכון הביולוגי היושב בנס ציונה. זהו גוף ביטחוני בעיקרו, ולכך ישנם יתרונות וישנם חסרונות. העובדה שאין כאן גוף עסקי שהדחף שלו הוא מימון, ומדענים שהם הווירולוגים הטובים בתחומם בעולם, מייצרת ספק. עם זאת, הרצון הפטריוטי והמוח הישראלי עובדים שם כנראה שעות נוספות. ועם זאת, רב הנסתר על הגלוי. יש בעיה חמורה של שקיפות בסיפור המכון, שלא לדבר על הפוליטיקאים שלנו, שממהרים לרכוב על כל בדל ידיעה משם ולנכס אותה לעצמם, כאילו הם שפיצחו את הגנום ולא סתם שחררו הצהרות פומפוזיות ריקות מתוכן. לדברי המכון, בכל מקרה, יש התקדמות משמעותית, ניסויים בבני אדם צפויים להתחיל באוקטובר, ואם הכל יעלה יפה – הם יוכלו לייצר 15 מיליון מנות חיסון.
ולצד כל אלה, יש צורך לציין את המדינה היחידה שטוענת שבידה חיסון יעיל, רוסיה. ה'ספוטניק 5', ששמו לא במפתיע מתכתב עם ניסיונותיו של ולדימיר פוטין לייצר נוסטלגיה מלאכותית לימי ברית המועצות, נוסה במשך חודשיים על מספר מצומצם של נסיינים. הוא "קיבל את האישורים" הדרושים ברוסיה, כמובן. הנשיא פוטין הודיע שאפילו בתו קיבלה את החיסון, אבל במערב מפקפקים מאוד ביעילותה ובאמינותה של התרכובת ולא ממהרים לעמוד בתור על מנת לקבל זריקה מהרופאים במוסקבה.
–
