בעוד כשלוש שנים תפרוש נשיאת בית המשפט העליון לגמלאות. לא יהיה זה מופרך להניח שאסתר חיות הכינה טבלת ייאוש. היא לא הראשונה בתפקיד שנקלעת לגל עכור שמאיים להטביע את המוסד החשוב הזה. אהרן ברק, למשל, ראה הפגנות ענק של חרדים, עם זעם אדיר כלפיו. אבל צונאמי כזה של שנאה עוד לא נראה פה. ודווקא חיות, לא הליברלית ביותר מבין הנשיאים לדורותיהם, סופגת יותר מכולם. בראש ובראשונה מבנימין נתניהו, שאף טען שניגודי העניינים שלו דומים לאלה של חיות. כן כן, אולי לא ירחק היום שבו יאשים את חיות כאחת מקושרות הקשר להפילו.
על פי המפגינים חיות אשמה בכל. כתובות גרפיטי ופעילי ימין מול ביתה ומול משרדה מוחים נגד "הדיקטטורה של בג"ץ". תושבים מדרום תל אביב מאשימים אותה בכריתת קבר לציונות. תלונה הוגשה לנציב תלונות השופטים על ניגודי עניינים של שופטים, חלקם זניחים לגמרי. היא נדחתה על הסף. אבל עבודתו (החשובה כשלעצמה) של העיתונאי קלמן ליבסקינד בתחום, הפכה לקרדום פוליטי להעצים ולחפור בו. במציאות הפוליטית כיום אכן יש יותר סיכוי להקמת ועדת חקירה לבדיקת ניגודי העניינים של השופטים מאשר כזו שתחקור את צחנת פרשת הצוללות.
מנגד, בשמאל יש שזעמו על ההכשרה שהעניק בג"ץ לנתניהו כראש ממשלה, למרות כתב האישום. ומנגד מנגד, אותו בג"ץ מאפשר למפגינים לצור על סביבת בלפור, נגד אותו אדם. שלא בטובתו נקלע בית המשפט העליון לדיסוננס. גם הממולח והפוליטיקאי ביותר מבין נשיאי העליון היה מתקשה להתמודד עם הביצה הטובענית – קל וחומר חיות, שנחשבת לשופטת מצוינת אבל פחות אוהבת את העיסוק הפוליטי, המלוכלך, הנלווה לתפקיד הרם.
–
