להניח שהמשפט השגור ביותר בכל ישיבת שיווק שנערכה השנה הכיל את המילים "דיגיטלי" או "ויראלי" זה הימור די בטוח. בטוח כמו להניח שבאירוע שבו נושאת השרה מירי רגב דברים מול תעשיית התיאטרון הישראלי תיווצר מהומה. כולם רוצים להיות בדיגיטל, לפצח את הדבר הזה שנקרא אינטרנט, להיות ויראליים (גלגול עיניים), וזה בכלל לא משנה אם הם מוכרים טכנולוגיית אבטחת מידע או מילקי.
ואז הגיע כפרי. כלומר, הוא הגיע הרבה קודם ועשה דברים טובים, יצירתיים ומצחיקים, אבל הפעם הוא זינק גם לתודעה של מי שלא יודעים מה ההבדל בין יוטיוב לווימאו, והצליח לעשות משהו אפילו טוב יותר מלפצח את הדבר הזה שנקרא אינטרנט – להפוך שם גנרי ל"משהו ויראלי". לגרום לכך שכל חברה מסחרית תדרוש ממשרד הפרסום שלה "תעשו לי רועי כפרי".
קצת כמו פריג'ידר, ג'יפ או פרוזאק, כפרי הוא מה שמנהלי שיווק חולמים עליו בלילה שלפני הישיבה עם הבוסים. סרטוני הנונסנס הסוריאליסטיים המבוימים היטב וערוכים לעילא, האינטליגנטיים ובה בעת הסתומים, שהוציא כפרי תחת ידיו במסגרת הקמפיין האחרון למילקי, הצליחו במקום שבו אלפי יועצי קריאייטיב וסמנכ"לי דיגיטל מלאי חשיבות עצמית נפלו.
העובדה שבמחלקת השיווק של שטראוס, זו שעד לא מזמן נראה היה שאין לה בעיה להמשיך לייצר עוד ועוד סרטוני 'הקרב על המילקי' עם יותר קרב ויותר מילקי, מהיר ועצבני, לקחו הימור על החד־קרן הפסיכדלי שהוא כפרי ונתנו לו לרוץ חופשי באחו של פודינג וקצפת – כלומר חירות אמנותית והמון קרדיט – ראויה להערכה. ולא פחות מכך – היא נותנת תקווה ליוצרים הפרועים, החדשניים ויוצאי הדופן, לכפרים הבאים של העולם.
