fbpx

משפיעים 2016 | תרבות | אהרון קשלס ונבות פפושדו

0

אמנם עברו שלוש שנים מאז סרט הקולנוע האחרון שביימו הצמד אהרון קשלס ונבות פפושדו, 'מי מפחד מהזאב הרע', אבל השנה הם קיבלו הצעה אטרקטיבית מאולפני MGM ופרמאונט לביים סרט הוליוודי בכיכובו של ברוס וויליס – רימייק של 'משאלת מוות', סרט הנקמה עם צ'רלס ברונסון משנות ה־70. אחרי כמה חודשי עבודה החליטו השניים לפרוש מהפרויקט, מפני שהבינו כי לא יצליחו להגשים את חזונם בזמן המועט שניתן להם עד הצילומים. איליי רות', חבר קרוב של קוונטין טרנטינו ובמאי אימה קיצוני למדי ('הוסטל'), ירש מהם התפקיד. עוד לפני כן פורסם כי קשלס ופפושדו מועמדים לבימוי סרט גיבורי־העל 'ליגת הצדק האפלה' של אולפני וורנר ו־DC קומיקס במקום גיירמו דל טורו שפרש מהפרויקט, אך לבסוף דאג לימן ('זהות כפולה', 'מר וגברת סמית') קיבל את הג'וב. למרות הסרטים שעולים ואז נופלים, קשלס ופפושדו שרויים עכשיו עמוק בפאזה ההוליוודית שלהם – פגישות, כתיבות, שכתובים. חיפוש אחר הסרט הבא.

אחרי 'כלבת', סרטם הראשון מ־2010, הבינו קשלס ופפושדו בדיעבד את מה שרוב המפיקים באמריקה למדו בסוף שנות ה־70: סרטי אימה עושים כסף. לז'אנר הזה יש מאגר מעריצים כה נלהב, שההנחה היא כי סרט אימה סביר באיכותו וזול בתקציבו כמעט תמיד יניב רווח. "סרטי אימה", מסביר קשלס, "נעשים בתקציבים צנועים מאוד ביחס ליתר הסרטים בקולנוע העלילתי הישראלי, ולכן אם הם מצליחים בפסטיבלים ונמכרים לחברות בסדר גודל בינוני ומעלה הרי שבימוי סרטי ז'אנר הוא אחד הדברים הכי טובים שיוצר מתחיל יכול לעשות עבור הכיס והקריירה שלו. סרטי ז'אנר תמיד יהיו הגשר שמחבר בין מדינות שלא מדברות את השפה של הסרט. הם מסתמכים על חוקים וקונבנציות, על תמונה ופעולה ולכן קל מאוד להבין אותם. 'כלבת' הגיע עד אינדונזיה ו'מי מפחד מהזאב הרע' עשה קופה לא רעה בכלל דווקא בספרד וביפן".

ההצלחה הבינלאומית של 'כלבת' דרבנה עוד יוצרים צעירים לצאת ליערות עם מצלמה ולצלם סרט אימה דל תקציב אך מסוגנן, רצוי עם איזשהו טוויסט מקומי. 'מורעלים' של דידי לובצקי ו'בשר תותחים' של איתן גפני, סרטי אימה בתוך הצבא, הגיעו מיד אחרי 'כלבת'. גם גפני, שהתחיל את דרכו כבלוגר קולנוע ועבר לבימוי סרטי אימה, כמו קשלס, גילה שיש ביקוש בינלאומי לסרט שלו. אחר כך הגיעו 'גולדברג ואייזנברג' של אורן כרמי, 'עולם אחר' של איתן ראובן, 'מסווג חריג' של בועז ארמוני, ולאחרונה ביימו האחים יואב ודורון פז את 'ג'רוזלם', סרט אימה דובר אנגלית על מפלצות ביום כיפור בירושלים.

פתאום, אחרי שנים שבהן הקולנוע הישראלי התעלם מכל מה שקשור בסרטי ז'אנר (במיוחד אימה ומדע בדיוני), הופקו תוך חמש שנים שמונה סרטים. התגלית המרכזית הייתה כי הקהל העיקרי של הז'אנר – והוא קהל גדול ופנאטי למדי – נמצא בכלל בחו"ל. 'ג'רוזלם' עשה עסקים לא רעים מעבר לים, וכשאני שואל את יואב פז, השותף לבימוי הסרט, האם היה ממליץ לבמאי ישראלי שרוצה להתפרנס מקולנוע לנסות לעשות סרט אימה דובר אנגלית ב־100,000 דולר, הוא עונה: "לגמרי!". "אם הסרט דובר אנגלית, כמו במקרה של 'ג'רוזלם'", מרחיב פז, "אז כל תמונת ההפצה היא שונה לחלוטין מסרט דובר עברית. סרט אימה נמכר למפיצים מקומיים ברחבי העולם בסכומים שבין 15–60 אלף דולר, כאשר ברוב המדינות ההפצה היא בעיקר ל־VOD, שירותי סטרימינג ואפילו DVD, כך שאם סרט נמכר ל־20–30 מדינות אפשר להרוויח סכום של 300–400 אלף דולר".

קשלס ופפושדו הדביקו את תעשיית הקולנוע הישראלית בכלבת. ההבנה שאפשר ליצור סרט אימה קטן, דל תקציב, באופן עצמאי ושיהיה מצוין – לפי הספר וגם ההפך ממנו; ואחריה הגילוי שזה ממש משתלם: גם מבחינה כלכלית, גם כמנוף לקריירה וגם בשל ההצעות הבינלאומיות שמגיעות בעקבותיו. סרטי האימה, שבדרך כלל נתפסים בעיני רבים כז'אנר נחות, לימדו כמה יוצרים צעירים עם דם בעיניים שהקולנוע יכול להיות ביזנס. אפילו בישראל.

.

צילום: אימג'בנק

.

למבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – שלושה חודשים ראשונים ב־49 ש"ח בלבד – לחצו כאן

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook