בשנתה השנייה בתפקיד שרת המשפטים, מוכיחה איילת שקד כי היא שייכת לזן מתוחכם ויעיל של פוליטיקאים, המצליח לנתב עצמו גם בסבך המורכב של המערכת המשפטית. כמו אקרובט הממשיך להציג חזות של צעידה יציבה גם כשרשת הביטחון כבר אינה פרושׂה תחתיו, מגלה שקד מידה ניכרת של איזון פנימי, אף כשהיא צועדת בטריטוריה לא מוכרת, ותוך התגוששות עם כוחות שלפחות על הנייר, אמורים להיות גדולים מכפי מידותיה.
אפשר לומר שבמידה מסוימת, שקד כשרת משפטים היא מעין ציפי לבני עם תוכנה משודרגת, ובעיקר עם מערך רחב של תמיכה טכנית – מצד חבריה לקואליציה ולממשלה. שקד מנצלת במלואם את מאחזי השליטה האסטרטגיים במערכת המשפטית והפוליטית, היוצרים את הרשת שממנה היא שואבת את כוחה. ח"כ ניסן סלומינסקי, למשל, היושב בצומת הרגיש של ועדת החוקה, ומסייע בקידום חוקים ששקד חפצה ביקרם; או עובדת היותה יו"ר הוועדה לבחירת שופטים – תפקיד המאפשר לה הן שליטה על פרופיל המשפטנים המתמנים לשיפוט, והן הכרת תודה מתמשכת מצד נשיאת העליון, מרים נאור, על היעילות במילוי התקנים.
שיתוף הפעולה של שקד עם נאור לא העמיק, עם זאת, לברית אסטרטגית: נאור אינה מהססת למתוח ביקורת על יוזמות בעייתיות של שרת המשפטים, ואילו שקד מצידה ממשיכה לטעון, בלשון מעודנת יותר מחבריה לימין, כי הרכב שופטי העליון אינו מגוון דיו.
אך הבריתות שכרתה שקד בתוככי הגלקסיה המשפטית – למשל זו שכרתה עם ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, ושנראית כמספקת לה שירותי יח"צ יעילים בקרב עורכי הדין – אינם אבן הדרך העיקרית ששקד רואה לפניה. אלה הם כישורים של פוליטיקאית, ואילו שרת המשפטים נושאת עיניה מעבר לכך, בדרכה להיחשב מנהיגה של ממש. לשם כך דרוש חזון, ואותו החלה שקד לנסח במהלך השנה החולפת.
באופן לא מפתיע, המוטו המרכזי באג'נדה של שקד הוא חיזוק "משילות" הממשלה, תוך צמצום כוחם של הכנסת ושל בית המשפט. היא לא היססה לעגל כמה פינות, ולהחליק כמה דילים עם חברי הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, בדרכה למינוי אביחי מנדלבליט לתפקיד. לטענתה, "הסאגה סביב הליך המינוי (…) היא דוגמה אחת להליכים המשפטיים המיותרים, לטונים הצורמים, לבזבוז משאבי הציבור ולרעשי הרקע המתלווים לעבודת הממשלה". בינואר האחרון אמרה באחד מנאומיה: "את ערך המשילות החלפנו בערך ההתאפקות. אסור ששימת הגבול תתרחב עד הפיכתה לנורמה, ושתמרור העצור יתפוס את מקומם של כלל סימני התנועה".
שקד לא מתנגדת רק להתעסקותו של בית המשפט העליון בביקורת על עבודת הממשלה, אלא גם לפעלתנות יתר של היועצים המשפטיים. המדינה, לדעתה, "חולה במשפטטת". באחד מנאומיה אמרה, כי "הפרקטיקה הנהוגה כיום מפרה את האיזון הראוי בין הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי לבין מערך הייעוץ המשפטי שנועד לייעץ לה. הייעוץ המשפטי רואה את עצמו כבעל זכות המילה האחרונה, וטו יועמ"שי מונע את המשילות". לאחרונה סימנה לעצמה חזית חדשה – מאבק נגד חברי הכנסת, המגישים יותר מדי הצעות חוק פרטיות לטעמה, והמעזים גם לעתור לבג"ץ. שלא במפתיע, תפיסת המנהיגות של שקד מכוונת להחלשת כל המוקדים שעשויים להפריע לה להמשיך בעשייתה הקדושה.
.
צילום: אוליבייה פיטוסי, הארץ
.
למבצע מנויים אטרקטיבי וחדש – 49 ש"ח לשלושה חודשים ראשונים – לחצו כאן
