גבי אשכנזי הוא כנראה הנון־פוליטיקאי הפוליטי ביותר. מי שעם פרשת הרפז ובלעדיה, תמיד ידובר בו כמועמד תמידי לראשות הממשלה. ולכן, מתחריו הפוליטיים עוקבים תמיד אחר מהלכיו האישיים, החברתיים והעסקיים של הרמטכ"ל לשעבר. לא פעם הם גם מתערבים, מסכלים או מקדמים אותם. הבחישה סביבו כאיום פוטנציאלי היא בלתי פוסקת. היא יכולה להיות מלחצים על הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, דרך תדרוכים תקשורתיים, ועד טוויית מארגי קשרים אישיים שאולי יסכלו צעדים עתידיים שלו.
כל מי שרואה בו איום, או לחלופין פוטנציאל, בוחש בקלחת. החל מראש הממשלה בנימין נתניהו, המשך ביצחק הרצוג וכלה ביאיר לפיד, משה כחלון, גדעון סער ואביגדור ליברמן. כולם מתייחסים לגבי אשכנזי כאל מתחרה מהחלומות או מהגיהינום – תלוי את מי שואלים. הוא הרי גם גנרל, גם אדם מבריק, גם "עממי" וחברתי וגם מקושר לתורמים עשירים. במהלך שלוש השנים האחרונות, בצל פרשת הרפז, הוא עומד בראש 'קרן רש"י' המסייעת לקידום אוכלוסיות מוחלשות – ובעיקר לאלו הצעירות. בשקט, הרחק מאולפן "יומן" של איילה חסון, הוא גם סייר בשליחות 'קרן רש"י' בערים, בעיירות ובכפרים – יהודיים וערביים – בקצווי הארץ. התקציבים שעמדו לרשותו אדירים, וערך הקשר הבלתי האמצעי עם הציבורים שפגש – לא יסולא בפז – קלף נוסף לצד האוטומטיות של שמו בזירה הציבורית, והצמא של השמאל־מרכז לדמות ביטחונית אהודה. ועדיין, יש משהו טפלוני נדיר בעובדה שהוא עדיין מוזכר כמועמד למשרה הרמה ביותר. מלבד פרשת הרפז, שמו הטוב הוכתם גם עם כישלונות חברת 'שמן' שבראש הדירקטוריון שלה עמד. מי שמכונים "מקורביו של אשכנזי", אומרים כי בכלל לא ברור שאשכנזי רוצה להצטרף למרוץ. מצד אחד, זו תמיד הייתה משאת נפשו; מצד שני, המחנה שמטווח אותו בענייני הרפז – לעתים בצדק ולעתים בהגזמה – לא מתכוון לתת לו הנחות גם בהמשך.
מהן האפשרויות של הנון־פוליטיקאי הזה, שהשפעתו הביאה אותו לרשימה של 'ליברל'?
א. להצטרף למפלגת העבודה, להתמודד מול הרצוג ולנסות להוביל אותה לבחירות. העבודה הוכיחה השנה שהיא מסוגלת להביא למעלה מ־20 מנדטים לקלפי. אשכנזי יודע לדבר עם הציבור הדתי, ויכול לבנות קואליציות איתם ועם המרכז הפוליטי, ואולי גם עם חלק מהימין (ליברמן). במקרה כזה, יצטרך להתמודד עם גיצי האש הרושפת של שלי יחימוביץ'.
ב. להצטרף ליאיר לפיד, ולרוץ עמו לבחירות. לפיד מנסה לשכנעו להיות מספר שתיים שלו, שותף מלא־מלא לכל החלטה והובלה עתידית. אלו חיים קלים יותר, בלי פריימריז ועם קודקוד מעליו שיספוג את רוב האש. ועדיין, זו אינה ראשות ממשלה. במקרה הטוב – שר ביטחון.
ג. להקים מערך פוליטי חדש עם דמויות אחרות, כמו גדעון סער, משה כחלון ואפילו אביגדור ליברמן. זהו "מערך־חלומות" שמפתה להניח עליו את הז'טונים. אבל באופן פרקטי? מפלגה כזו תמותג במהרה כמפלגת אווירה, ויהיה לה קשה להגיע מהפוזיציה הזו לעמדת ההנהגה האולטימטיבית, כמו קדימה של שרון ואולמרט.
ד. להמתין. אשכנזי לא צעיר (61), אבל בהחלט יכול להחליט להיכנס לפוליטיקה רק בעוד כמה שנים. כך יימנע ממרחץ הדמים הצפוי למי שיעלה למגרש מול נתניהו, וספציפית לו, כסדין האדום של אהוד ברק (שפועל בעניינו ללא הפסק) בסאגת הרפז המתמשכת. כך גם יוכל לצבור הון פרטי, ליהנות מהחיים ופשוט לישון טוב בלילה.
אפשר בהחלט, אגב, שמי שמנסים לפעול כעת נגד אשכנזי באופנים מסוימים, מנסים או ינסו דווקא לסייע לאפשרות האחרונה שהעלנו. הווה אומר, לנסות ולתפור לו חבילה מפנקת אצל אחד מטייקוני המשק. לא נתפלא אם בצאת ראש השנה הקרוב, בני שטיימנץ כזה או אחר –שם קוד – יזמין את אשכנזי לכוסית וויסקי משובחת ויניח בפניו הצעה עסקית מפתה. בינתיים, הראש של אשכנזי עסוק יותר בחובב אחר של החיים הטובים – יהודה וינשטיין, שיכריע בגורלו ממש בקרוב.
