fbpx

משפיעים 2015 > ספורט > ליאו מסי

0

כל מי שיגיד לכם שליאו מסי ארגנטינאי הוא שקרן.

גדול כדורגלני תבל, שנגיעותיו בכדור הן יצירות אמנות קינטיות זעירות, שהאסתטיות שלהן שמה ללעג את מרבית המוזיאונים, הגלריות והאוספים הפרטיים בעולם, הוא בכלל ישראלי. הדת, הלאום, השורשים, המורשת – הם זניחים במקרה הזה; מסי, ולא משנה מה יאמרו הגויים, הוא אחד משלנו.

מסי ישראלי מכיוון שכיום הוא חלק אינטגרלי מאיתנו. העובדה שאנחנו איננו חלק ממנו היא פריפריאלית. במרקם החברתי המשוסע שמאפיין את ישראל העכשווית, מסי הוא קונצנזוס נדיר שהעם כולו יכול להסכים עליו, להעריץ אותו ולרצות בהצלחתו. הוא מסמל עבורנו את כל מה שלעולם לא נהיה – וירטואוז, מצליחן, ממוקד מטרה, עניו.

אבל האמת היא שמסי זקוק לנו יותר משהוא יודע. עם ישראל יכול להיות המקפצה שתעלה אותו מדרגת ספורטאי עצום לדמות בעלת משקל חברתי־היסטורי.

כמו שדידייה דרוגבה – הדמות הספורטיבית החשובה של זמננו – חיסל במו ידיו ורגליו את מלחמת האזרחים בחוף השנהב כשהתעקש לקיים את משחקי הנבחרת במעוזי המורדים כדי להעניק להם תחושת שייכות, כך גם מסי יכול לאחות את קרעי החברה הישראלית ולאחד אותה מאחוריו. הלא הספורט מייצג את צידה היפה של הלאומיות. אשכנזים, ספרדים, מזרחים, בלקנים, קווקזים, אתיופים, אליטות ישנות וחדשות, שבטים לבנים ושחורים, עניים ועשירים, מיזוגנים ופמיניסטים, טבעונים וקרניבורים – כולם יהיו עפר לרגליו ויעשו כדברו. בעיני רוחי אני רואה אותו רוכב על סייח לבן בשולי כביש חוצה ישראל, לוחש בקולו הילדותי, "כולכם אחים, אחים שלי". על הדרך הוא גם יוכל לסייע בדיאלוג עם שכנינו. כי מה הם גבולות 67' לעומת בעיטת עונשין מסובבת לחיבורים?

.

צילום: אימג'בנק

.

לחצו כאן ותוכלו לקבל את "גיליון המשפיעים" של 'ליברל' במתנה עד הבית

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook