אין שבע תיאוריות בפיזיקה. או שזה נכון, או שלא. כלכלה איננה מדע, גם פוליטיקה לא. ובכל זאת, הניסיון המצטבר, ידע, יכולת ההיסק; ובעיקר, ראייה המשוחררת מאיזה שהיא נטיית לב, מאפשרים לעתים לנחש, בסבירות גבוהה, דברים שיקרו. אפשר לפתוח טופס בווינר. משה כחלון לא יצליח במשרד האוצר, מפלגת "כולנו" תאבד את שאריות כוחה. מה שיישאר משר האוצר הזה יהיה בדיוק מה שנותר מהחתול הנעלם של 'אליס בארץ הפלאות'. חיוך. אלא אם. לכחלון כרגע יש כוח עצום, משפיע על, לשון המאזניים של הקואליציה, ומלך הכלכלה עם "ארגז הכלים התקדימי". אבל יש דברים שגדולים ממנו.
מלכתחילה לא היה לו הרבה סיכוי. אתה לא יכול להוריד את מחירי הדירות. אין שום משטר דמוקרטי שמסוגל להתערב ככה בשוק. זה גם רעיון כלכלי גרוע. כולם מבינים את זה, בעלי הדירות שלא רוצים לראות איך ערך הרכוש שלהם נמחק; הקבלנים שלא השתגעו להרוויח פחות; אבל בעיקר נגידת בנק ישראל; הבנקים וראש הממשלה. אובדן ערך של דירות (הוזלה) זה גם פחות מסים (והרבה), זו גם סכנה ממשית להתרסקות המערכת הבנקאית, ומסלול ישיר להתמוטטות כל המשק. זה מה שקרה בארצות הברית במשבר הגדול של 2008. אם ערך הדירה כבר לא מכסה את התחייבות המשכנתא לבנק, הכול נגמר.
כחלון יודע את זה. אפילו יאיר לפיד, לפניו, הבין את המשמעות בסוף קדנציית הפייסבוק שלו. אם דירה נקנית כאן במאה וארבעים משכורות, הדרך הנכונה להקל על הציבור היא להגדיל לו את המשכורת. מחיר הדירה לא יורד, אבל אתה כבר יכול לקנות אותה. ומשכורות צומחות רק במשק מלבלב, צומח, ובעיקר – תחרותי מאוד.
שר אוצר מסוגל להצליח רק אם הוא "רע"; גזירות, מסים, ביטול תקציבי רווחה, מתן העדפות גלויות וברורות ליצרני הכסף הגדולים. נתניהו עשה את זה לפני 12 שנה. המשק התאושש ונסק, ואחרי מפלה זמנית, גם נתניהו הגיע לגבהים. שר אוצר זה אחד שלוקח, לא סנטה קלאוס שמחלק מתנות. גם את זה כחלון יודע. ובכל זאת פמפם לציבור הבטחות על מאבק במונופולים והורדת מחירי הדיור. האם שיקר במודע? כך או כך, הוא הוכיח שבתחומי העיסוק שלו, חסר לו הרכיב הקריטי, האקס פקטור. מזל, ההימור הראשוני שלו נכשל.
.
מלכודת נתניהו
משה כחלון עזב את הליכוד לפני הבחירות הקודמות. בגלל ביבי. כמו כל האנשים שם, ידע היטב שדימוי ציבורי מעולה כמו שהיה לו אחרי מהפכת הסלולר, ומעמד מפלגתי חזק, מבטיחים לו גיליוטינה. אם אני רוצה חיים, ניתח בקור רוח, אני מוכרח לעזוב. בפנים, ביבי יהרוג אותי. אמר ועשה. הוא היה בטוח שהמון ליכודניקים יעברו אליו. בגלל המיאוס מנתניהו, בגלל העדתיות והפריפריאליות, בגלל הסלולר הזול שהוא שם להם בכיס. בגלל החיוך השרמנטי. הוא היה משוכנע שמיצוב באזורי הימין־מרכז יעביר אליו חלק גדול ממאוכזבי לפיד. הוא גם הניח שמפלגת העבודה תתרומם. דבר אחד הוא לא הביא בחשבון. בראש מאגרי המצביעים הפוטנציאליים שלו עמדו שני הקמפיינרים הכי טובים בארץ – ביבי ויאיר. הערבים הנוהרים של ביבי רמסו גם את כחלון, העקשנות של יאיר בלמה את הסחף, והחיוורון הנורא של בוז'י הוציא את המחנ"צ מהמשחק. ההימור נכשל. הוא חשב שיהיה ציר מרכזי בממשלת מרכז־שמאל חדשה, והפסיד. הדבר היחידי שנותר לו זה להיכנס לממשלת הליכוד, ולהמר שוב. נתניהו לא יכול לשלוט בלי כחלון. אפילו אם ליברמן יתרצה וייכנס. אולי, הניח, ביבי רוצה את השלטון יותר מכל דבר אחר. אולי בקונסטלציה הזאת הוא פשוט לא יעז להפריע לי.
עוד הימור כושל.
כבר עכשיו, אחרי סיבובי הפוקר הראשונים, הבלופים נחשפים. נפילת הממשלה לא מבטיחה את קצו של נתניהו, הוא עשוי לנצח שוב. אבל בבחירות חדשות, כחלון ירד לטמיון. לא במקרה אוצר המלך – "טמיון" בארמית – הפך למטבע לשון המסמלת אובדן מוחלט. אם מחר־מחרתיים הולכים לקלפי, מה הוא ימכור לציבור? עוד עלייה במחירי הדיור? צמיחה שפסקה? ניצני מיתון? לפני הבחירות האחרונות לגלג על יאיר לפיד. "אני", הבטיח, "לא אגיד לכם 'שתו לי, אכלו לי, לא נתנו לי, לא הספקתי'. אם אכשל – כל האחריות תהיה עליי". כחלון לא יכול להפיל את הממשלה ולקוות לתקומה בבחירות חדשות בגלל עוד סיבה. אולי הבוחרים היו סולחים לו על המצב הנוכחי, כולם מבינים שדירות לא בונים ברבעון אחד, אבל הוא נכשל במבחן החשוב ביותר. מבחן המנהיגות.
.
צילום: רמי שלוש, 'הארץ'
.
רוצים לקרוא את המאמר המלא? סקרנים לדעת מי עוד נכנסו לרשימת האנשים הכי משפיעים בישראל? לחצו כאן ותוכלו לקבל את גיליון המשפיעים של 'ליברל' במתנה עד הבית.
