לפני כשנה נכנס משה ברקת לתפקיד המאתגר של הממונה על שוק ההון. לרוב מדובר בדמות המסוקרת בעיקר בעיתונות הכלכלית, אבל דווקא שמו של ברקת עלה מיד לכותרות. לצערו זה לא קרה בגלל רפורמה דרמטית שמיהר להעביר, אלא משום שבחר להחליף את הנהגת שהסיעה את הממונה לפניו רק כי העדיף גבר בתפקיד על פני אישה.
במקביל, הגורמים שעליהם הוא אמור לפקח לא הסתירו את שמחתם מהעובדה שאישה אחרת עוזבת את תפקידה – קודמתו בתפקיד, דורית סלינגר, שהייתה ידועה בפיקוח ההדוק שלה והנפיקה כמות שוברת שיא של חוזים ותקנות.
שנה אחרי, נראה שחברות הביטוח, הסוכנים ובתי ההשקעות עדיין מרוצים מברקת, חלקם אולי אפילו מרוצים מדי בהתחשב בעובדה שהוא אמור להיות מגן הצרכנים מפני חזירויות ואף עוקצים. אבל בשנתו הראשונה בתפקיד הספיק ברקת בין היתר לאותת שבכוונתו להגביל את ההסתייעות של גופים מוסדיים בחברות ייעוץ חיצוניות, ולפתוח במהלך חשוב לשיפור השירות בחברות הביטוח לבני הגיל השלישי, שלא פעם מנוצלים למכירת ביטוחים ללא צורך אמיתי, שאותו הוא אף שוקל להרחיב לבעלי מוגבלויות וצעירים.
בענפי הביטוחים והפנסיות יש עוד עבודה רבה לבצע. ההשפעה של ברקת יכולה להיות רבה ומהפכנית. נראה שהוא מכוון לקדנציה כזאת, אך מבחינה מעשית, הוא רק בתחילת הדרך.
