15 שנה אחרי: המלחמה הבאה מול חזבאללה תיראה שונה בתכלית
תרחיש המלחמה הבאה בין צה"ל לחזבאללה הולך ומתפתח עם השנים, מתוך נקודת הסיום של המלחמה האחרונה. הלקחים שהפיקו שני הצדדים מעצבים קווי מתאר ללחימה הצפויה בהתפרצות הבאה.
ההחלטה למתקפת צה"ל ביומיים האחרונים של מלחמת לבנון השנייה הייתה, כזכור, שנויה במחלוקת. שרת החוץ ציפי לבני, שייצגה את ישראל בגיבוש הסכם הפסקת האש בהחלטת או"ם 1701, טענה כי מרגע שגובשה הצעת ההסכם, המהלך ההתקפי היה מיותר. אולם במבט לאחור ניתן להעריך כי מהלך ההתקפה האחרון, שיצא לדרכו בתמיכתם של שר הביטחון עמיר פרץ וראש הממשלה אהוד אולמרט, תרם לא מעט ליציבות היחסית שהשתררה מאז בגבול לבנון. הנהגת חזבאללה היטיבה להכיר במשמעותו המערכתית של מהלך ההתקפה. אילו לא נעצרה תנופת מתקפת צה"ל, עם תחילת הפסקת האש, כוחות צה"ל היו מגיעים לנהר הליטני בתוך פחות מיממה ולוכדים בטבעת כיתור את מרבית כוחו הלוחם של חזבאללה.
מתוך הבנה זו של ההחמצה הישראלית, הזדרזה הנהגת חזבאללה לקבל את הפסקת האש. הם הכירו כי כפסע היה בינם לבין תבוסה ומיהרו להפיק לקחים בהיערכות מערכתית מחודשת שניתן לזהות בה ארבע מגמות עיקריות.
הראשונה, שכלול ההיערכות לקרב ההגנה בכפרים, בשמורות הטבע ובצירים ההרריים במלוא המרכיבים שהוכיחו עצמם בלחימה, ובהם מערכי הגנה בסבך ההררי, ביצורי תת־קרקע בכפרים, מערכי נ"ט ניידים ומערכת אש לסיוע.
הלקח השני נוגע לפריסת כוחות ואמצעים בדרגים מערכתיים, במלוא המרחב הלבנוני, עד ביירות וגם בבקעת הלבנון, באופן המונע מצה"ל יכולת ללכוד את מרבית הכוח של חזבאללה במהלך קצר ומהיר אל נהר הליטני. כאשר יתייצב צה"ל לאחר קרב הבקעה בגדת הליטני, ימצא מולו דרג שני ושלישי של מערכי עומק, פרוסים במלוא המרחב. בכך מבקשים בחזבאללה למנוע מצה"ל השגת ניצחון מהיר תוך הטלת ספק בתוחלת המתקפה הישראלית.
חזבאללה נערך גם, תוך התעצמות כמותית ואיכותית רחבת היקף, בכוח האש הרקטי. לקראת מלחמת לבנון השנייה הוערך כוח האש של חזבאללה כמונה פחות מ־15 אלף רקטות, ומאז התרחב המערך באיכות ובכמות ומונה מעל 150 אלף רקטות, בכללן רקטות מדויקות. הכמות הזאת מעניקה לחזבאללה יתירות משמעותית. גם אם יצליח צה"ל, כמו ב־2006, להשמיד במהלומת מנע חלק ממערכי הרקטות בתקיפת חיל האוויר, עדיין לא תישלל מחזבאללה יכולת התקיפה באש.
המגמה הרביעית בהיערכות חזבאללה היא שכלול ופיתוח כוחות הקומנדו 'כוחות רדואן', כמהלומה יבשתית מקדימה לעבר יישובים ושטחי מפתח מעבר לגבול לאורך קו העימות. מלבד ההלם שפעולה כזו יכולה לחולל בישראל, היא מכוונת לשיבוש ולעיכוב המתקפה היבשתית של צה"ל לתוך לבנון.
במטה הכללי ובמפקדת פיקוד הצפון מודעים היטב להתפתחויות שחלו ברעיון המלחמה של חזבאללה ונערכים מולו בשיטות פעולה מותאמות. בהיבטים אלה, נקודת הפתיחה למלחמה הבאה בגבול לבנון עלולה להיות אתגר חדש ומטלטל לצה"ל ולאזרחי ישראל.
רעיון המלחמה של חזבאללה
המלחמה ב־2006 תפסה את חזבאללה בעיצומו של תהליך היערכות והתעצמות שהתחיל עם נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000. כבר בימיה הראשונים, בהשראה סורית ואיראנית, נבנה הגיון המלחמה של חזבאללה על שלושה נדבכים מערכתיים: הפעלת מהלומת אש רציפה במשך יממות ארוכות, בכל קשתות הטווחים, מתוך מערכי אש מוסווים וחפורים המוכנים ומוצבים בהכנה מוקדמת. מערכים אלה מכוונים בתכליתם לפגיעה בעורף הישראלי האזרחי והצבאי, עם יכולת לפגיעה גם בנכסים ובמתקנים בעלי משמעות אסטרטגית.
נדבך נוסף נגע להיערכות הגנתית רב־ממדית של חזבאללה – כולל תת־קרקע – במלוא המרחב, מתוך הנחה שבתום מהלומת האש יידרשו כוחות צה"ל היבשתיים להתחכך עם חזבאללה חזיתית בעומק מערכיו, בשאיפה לגביית מחיר גבוה מכוחות צה"ל התוקפים וליצירת מבוכה מערכתית לעצם תכלית המתקפה. יסוד נוסף בהגיון המערכה כלל הפעלת כוחות פשיטה חודרים לשטחנו כמהלומה מקדימה או מקבילה, בכל רוחב החזית, באופן המחייב את צה"ל להשקעת מאמץ הגנתי רצוף בעורף המרחב הישראלי.
עם פרוץ המלחמה ביולי 2006, חזבאללה טרם השלים את מלוא המרכיבים של תפיסת הפעולה החדשה. בשני הנדבכים הראשונים הוכיחו כוחות חזבאללה בשלות מבצעית. בכל הקשור לנדבך השלישי, מערך כוחות הקומנדו עדיין היה בשלבי הקמה ראשוניים. בתנאים אלה, לא נדרש צה"ל בקיץ 2006 לאתגר ההגנה על היישובים והמוצבים בקו הגבול.
בחלוף השנים שמאז, התארגנו כוחות רדואן בהיקף משמעותי של מעל עשרה אגדים (פוג'ים) וצברו ניסיון קרבי עשיר בלחימה בסוריה. גם בשני הנדבכים הראשונים חלו שינויים משמעותיים. הגידול הכמותי במערכי האש, ופריסתם במלוא הרצף המרחבי בלבנון, בתמיכת מערכי הגנה קשיחים במלוא המרחב מקו הגבול ועד ביירות – כל אלו העניקו לחזבאללה יתירות מערכתית. היא מאפשרת לו בתוכנית אופרטיבית מוכנה מראש, להמשיך במערכה על פי התפתחותה, גם אם יאבד בהתקפת צה"ל חלק נכבד משטחו ומערכיו. לחימה הגנתית כזו, הערוכה בדרגי העומק לספיגת חדירת צה"ל גם מעבר לליטני, לצד התמשכות האש הרקטית לעורף האזרחי הישראלי, עלולה לחולל במהלך הלחימה מבוכת רלוונטיות בצד הישראלי.
מעבר למלחמה אזורית
המלחמה של קיץ 2006 לא חרגה מזירת לבנון. אמנם גם בזירת רצועת עזה התרחשה לחימה, אולם פיקוד הדרום ניהל אותה בעצמו מבלי להידרש לתשומת לב מטכ"לית ולמשאבים מטכ"ליים. באותם ימים, ארגון החמאס עדיין לא התחמש ברקטות אשר בכמותן ובאיכותן היה בהן כדי לשבש את שגרת החיים בערים הישראליות שמעבר לגזרת עוטף עזה. ב־15 השנים שחלפו מאז המלחמה הפך חמאס לאיום שאין להתעלם ממנו.
בהשראת לחימת חזבאללה, אומץ בעזה רעיון מלחמה דומה. שני הארגונים מקיימים ביניהם למידה משותפת והפיקו לקחים ארגוניים ותפעוליים רבים מתוך בחינה משותפת, עם משמרות המהפכה האיראניים, של סדרת המבצעים שערך צה"ל בעזה בעשור האחרון.
נוצרה בכך תפנית משמעותית במצב האסטרטגי של מדינת ישראל. מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים, הרי שממלחמת לבנון הראשונה הנחת העבודה של מדינת ישראל הייתה כי מלחמה תתרחש במיקוד עיקרי לזירה אחת. במצב החדש, בעת מלחמה נגד חזבאללה בלבנון, ישראל עלולה להיות מותקפת באש מערכתית על עריה ועל מתקניה האסטרטגיים דוגמת בסיסי חיל האוויר, גם מכיוון רצועת עזה.
בקיץ 2006 הלחימה בזירה הצפונית התמקדה רק בחזית לבנון. בחזית רמת הגולן נותרו כוחות מועטים ולא נשקפה סכנה להצטרפות צבא סוריה למלחמה. בעידן החדש, לאחר מלחמת האזרחים בסוריה, אמנם הצבא הסורי נחלש אך נכנסו לזירה כוחות מיליציה איראניים, בסיוע כוחות חזבאללה. צה"ל עדיין שואף להצליח לבדל את חזית סוריה מהצטרפות למלחמה בשעת מלחמה בלבנון, אולם פוטנציאל האיום ההולך ומתבסס בסוריה מחייב את צה"ל למוכנות משמעותית ללחימה גם בזירת סוריה.
לכך יש להוסיף את מגמת קאסם סולימאני, שיצרה טבעת אש נגד ישראל מכל שכנותיה, בכלל זה פריסת טילים איראניים ורקטות של חזבאללה בעיראק, ואיומים לשיגור טילי שיוט מתימן. בהיבט זה, מלחמת לבנון השנייה הייתה אולי מופע אחרון של תקופה שבה יכלה ישראל להתמקד בלחימה בזירה אחת. המלחמה הבאה עלולה להיות מלחמה אזורית. למערכת החדשה ההולכת ומתהווה הצטרפה לאחרונה גם זירת הפנים, עם המתיחות בין יהודים לערבים בערים המעורבות, כפי שנגלתה במהלך מבצע 'שומר החומות'. למשוואה החדשה ראוי להוסיף את השפעתה של הנוכחות הרוסית בסוריה, שלא הייתה קיימת במלחמת לבנון הראשונה. האינטרסים הרוסיים באזור יותירו בוודאי את חותמם על חופש הפעולה הישראלי במלחמה.
בתפנית אסטרטגית זו נדרש שינוי משמעותי בהיקף סדר הכוחות של צה"ל. במקביל, נדרשת כמובן הכנה מתאימה של הציבור הישראלי למלחמה שלא הכיר עד כה.
–
- 'שומר החומות' והלקח של חזבאללה // הטור של גרשון הכהן
- לא לצמצם את הגיוס // הטור של גרשון הכהן
- תמונת אי־ניצחון: על מלחמות והציפיות מהן | הטור של גרשון הכהן
