האפיפיור לא מאמין באלוהים. אני משוכנע בזה. לא הנוכחי, ארגנטינוס מגניביוס; לא הקודם, מתעבוס קונדומוס; ולא אף אחד מאלה שהיו לפניהם. אתאיסטים מוחלטים, כולם. תחשבו על זה. האפיפיור אמור להיות זה שנושא את דברי אלוהים. הוא מוכתר על ידי הכנסייה כ"חסין מטעויות". הוא הבנאדם שנמצא הכי גבוה בפירמידת השקר של הדת המאורגנת העשירה והחזקה בעולם. אין אף אחד מעליו. בפעם הראשונה שהוא נכנס למשרד שלו כאפיפיור, הוא ישב לבד בחדר והיה אמור לקיים פ"ע עם אלוהים. ואחרי שאלוהים לא הגיע – ירד לו האסימון: אין אלוהים. הוא מנהל את העסק בעצמו, לבד. אבל אסור לו לגלות לאף אחד. מעכשיו הוא אחראי על התכנון, ההפצה והשיווק של השקר הזה שבשמו מתים מיליונים. אחד כזה לא יכול להאמין במוצר שהוא מוכר.
אתם חושבים שמנכ"ל פיליפ מוריס, קונגלומרט הטבק מהגדולים בעולם, האיש שיודע בדיוק כמה מתים מהמוצר שלו כל יום וכמה הוא צריך להשקיע בשיווק כדי לגרום להם לשכוח מהעובדה הזאת, אתם חושבים שהוא מעשן סיגריות? אין סיכוי. למה? מאותה סיבה שהאפיפיור לא מאמין באלוהים, ומאותה סיבה שמנכ"ל זוגלובק יעדיף שהילדים שלו יאכלו אחד את השני מאשר "המבורגר למיקרו בשתי דקות". כי הוא יודע בדיוק מה יש בפנים.
וזאת גם הסיבה שביבי לא קורא 'ישראל היום', שבנט גר ברעננה ולא בהתנחלויות, ושלפיד בטח הצביע לשמאל רוב החיים שלו לפני שהוא החליט שהם האויב ושמפלגות מרכז הן הדבר הכי נכון ומחרמן שיש (בעצם, במחשבה שנייה, יאיר לפיד כנראה הצביע ליאיר לפיד עוד לפני שהוא היה מועמד, אבל עזבו את זה). הרבה אנשים חזקים לא באמת מאמינים במוצר שהם מוכרים.
–
העניין הוא שהפער הזה מתחיל להתגלות. בניגוד למה שנהוג להגיד על האנושות, עם הזמן אנחנו נהיים חכמים יותר ומודעים יותר. פעם, בזמנים רומנטיים יותר, היה אפשר למכור כל דבר עם מספיק אתוס. אבל אנחנו כבר ראינו את 'בית הקלפים', ואת 'אנריל', ואת 'הסמויה'. אנחנו ראינו איך מכינים את הנקניקיות. בכל העולם מצביעים על תחושה של חוסר אמון בממסד – בבריטניה עם הברקזיט, בקולומביה עם דחיית הסכם השלום ובארה"ב עם ההצלחה היחסית של טראמפ וההצלחה החלקית המפתיעה של ברני סנדרס.
טראמפ ניצח בבחירות בדיוק על זה שהוא ״נגד השקר״. עשרות מליונים של אנשים כל-כך לא מאמינים ל״פוליטיקאים המושחתים של וושינגטון״, שהם היו מוכנים להצביע לטראמפ למרות שהוא בדיחה. שכותבת את עצמה. בטוויטר. בשלוש בבוקר. במלחמת ירידות עם ״מיס יוניברס״ לשעבר. טראמפ אשכרה נוצר על ידי מדענים שניסו להנדס את האדם הכי פחות מתאים לנשיאות, ויצא להם יצור כלאיים מוזר עם צבעים לא נכונים וידיים קטנות ודוחות שמדבר על לתפוס לנשים בכוס. ועדיין, למרות כל המגרעות האישיותיות שלו, למרות חוסר המקצועיות והכשלונות העסקיים שהוא סוחב איתו – הוא נהיה מנהיג העולם החופשי. כי הוא מייצג בעיניהם את ״קול האמת״ אל מול הממסד המסואב שהונה אותם במשך כל החיים שלהם. והיופי בטריק הזה הוא שכל מי שנגדו – נחשב חלק מהשקר, מהשחיתות. התקשורת נגדו? הם מושחתים. המפלגה שלו נגדו? הם משת"פים של הממסד.
אנשים כבר לא מאמינים לפוליטיקאים. ומה לעשות – זאת אשמת הפוליטיקאים. כשיש תחושה שאף אחד לא יודע מי מושך בחוטים בבית הלבן, אי אפשר להתפלא כשהבוחר האמריקאי רוצה להרים דחפור על הבית הלבן ולבנות במקומו את הבית הכתום עם הידיים הקטנות באופן מבהיל. וגם אצלנו, כשיש כזה מיאוס בפוליטיקאים, כשהציבור חושב שכולם מושחתים, יבוא המועמד החיצוני, ה"נקי", וישכנע את כולם שהוא לא כזה. וזה מסביר בדיוק את ההתחזקות של יאיר לפיד בסקרים.
–
עכשיו, עם כל הביקורת על יאיר לפיד – טראמפ הוא לא. הוא לא גס רוח באותה רמה, הוא לא חשוד בהטרדות מיניות, והוא לא אנטי־דמוקרטיה כמו טראמפ. אבל הוא אדם עשיר שבילה הרבה זמן בתקשורת ובתודעה הציבורית, נטול אידיאולוגיה אמיתית מעבר ל"להחליף", מזגזג הלוך וזגזג בכל נושא אפשרי, מקורב לאנשי ממון ומנסה לקנות את אהדת הקהל בתור המועמד החיצוני שלא התלכלך בפוליטיקה.
יאיר הוא זה שעמד על פודיום ולחש בצעקה "מושחתים נמאסתם" – סיסמה שיכול לקדם רק מישהו שבא מבחוץ עם מספיק פרסום כדי שהוא לא יצטרך ללכלך את ידיו בפוליטיקה הממסדית בשביל להתברג לתודעה הציבורית. בדיוק כמו טראמפ עם ה"כולם מושחתים" שלו. היום יאיר רץ חזק עם "We Love Israel" – סיסמה שיכול לקדם רק מישהו שלא צריך לספק אמירה אידיאולוגית אמיתית כדי להיות חלק מהשיח. בדיוק כמו טראמפ עם ה"Make America Great Again" שלו.
ובבחירות הבאות, כשיאיר לפיד ימכור לכולם את הרעיון שהוא הנקי, הטהור, היחיד שלא אכפת לו מ"פוליטיקה ישנה ומלוכלכת" – הוא יצליח. אפילו שהוא מקורבו של נוני מוזס, היה הפרזנטור של בנק הפועלים, ישב בממשלה של ביבי וניסה לסגור דילים עם החרדים בדיוק כמו כל פוליטיקאי. ישן וחדש. כל אלה שצחקו על "האמריקאים המטומטמים האלה שהצביעו לליצן" לא יבינו שהם בעצמם קונים את הגרסה הישראלית; אמנם כדרכה היא פחות מצועצעת וקיצונית מהאמריקאית, אבל חומרי הגלם הם אותם חומרים הגלם.
זה באמת הכי קל להיות מפורסם ולהגיד "אני אעשה את זה יותר טוב כי סיבות". מה שיותר קשה זה להציע חזון אידיאולוגי שמבוסס על ראיית עולם ופילוסופיה, על טיעונים שבאים ממקום אמיתי שיש בו ויכוח. הכי קל פשוט לא להאמין בממסד כי "כולם מושחתים". בסדר. ראיתם חדשות וכולנו מאוד מתרשמים. אבל ויכוחים אידיאולוגיים מכריעים עם אידיאולוגיה. ולמרות מה שטראמפ ולפיד אומרים לכם – "פויה" זה לא אידיאולוגיה.
–
הטורים הקודמים של תם אהרון:
- בדיקת סיטי
- גיי צלמוות
- חצי כוס התה המלאה
- חרדתו התמידית של קורבן הפרופיילינג
- הדור שתקע אותי
- העולם משתפר – תמשיכו להתבכיין
- הסיפור על מר כדורגל מילואים, או: המדריך לבטוח סקס
- שלום, קוסם: המציאות הישראלית על פי הארי פוטר
- ברוכים הבאים למחנה המרכוז של יאיר לפיד
- 2016 במבט לאחור
- החתול המזרחי של שרדינגר
