עולם ההשקעות שהכרנו במשך שנים, ובתוכו גם התחום הדינאמי של ניהול תיקים הולך ומשתנה לנגד עינינו – במהירות עצומה. זה קורה משום שהעולם כולו מושפע מדור חדש של אנשים מוכשרים וערכיים שהיו רק ילדים, כך נדמה, עוד אתמול – והיום הם רגע לפני השתלטות לא עוינת על העולם, על ההווה וכמובן על העתיד. מי הם? מה חשוב להם? מה מניע ויניע אותם בהשקעות בשוק ההון?
עוד לפני משבר הקורונה, בינואר 2020, הודיעה בלאקרוק האמריקנית, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם עם כמעט 7 טריליון דולר מנוהלים, כי היא יוצאת מהשקעות בתיקים שלה בחברות ש־25% מהכנסותיהן מגיעים מייצור פחם תרמי, שנחשב מזיק לסביבה. כמו כן, דרשה בלאקרוק מיתר החברות שבהן היא משקיעה להכין דו"חות עם סיכוני אקלים שעלולים לנבוע מפעילותן.
מה גרם לבלאקרוק, חברה עם מוניטין בעייתי בכל הנוגע להשקעות בחברות מזהמות, לנהוג כך בתחום הקריטי לפעילות ניהול התיקים שלה? מה הוביל לסיבוב הפרסה הכמעט מבוהל הזה מצד גוף פיננסי ענקי, שניהל טריליוני דולרים בקרנות פסיביות שמחזיקות מניות בחברות דלקים, בהן אקסון־מובייל, שברון ובריטיש פטרוליום? הרי מנכ"ל בלאקרוק, לארי פינק, הצהיר במשך שנים כמעט בכל הזדמנות שהחברה בראשותו "מחויבת בראש ובראשונה לתשואה ולבעלי המניות שלה". מה השתנה פתאום?
שינוי מהותי בכללי המשחק
התשובה מסתכמת במלה אחת: המילניאלז. כמי שנולדו בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת (בין השנים 1981 ל-1996) וידועים גם כדור ה-Y, המילניאלז מסומנים כיום כמי שישלטו בקרוב בשוק העבודה, בכלכלה ובשוק ההון. לפי הערכות, עד 2050 צפויים לעבור בארה"ב לבדה כ-30 טריליון דולר בנכסים פיננסים ולא פיננסים מדור ה"בייבי בומרס" (ילידי 1946-1964), ליורשיהם בדור האיקס (1965-1980) ובהמשך למילניאלז. זה אומר שינוי מהותי וקיצוני בכללי המשחק בעולם ההשקעות, מאחר שהמילניאלז עצמם שונים מאוד באופיים כאזרחים וכמשקיעים מהדורות שקדמו להם.
רוב בני דור המילניאלז מרגישים מחויבים אישית להשגת יעדים בתחום הקיימות, כולל שוויון חברתי, שינויי אקלים, שלום עולמי, צדק לכולם ומאבק בעוני. מבחינתם, אלו לא סיסמאות ריקות והם לא יהססו לתמוך בחברות שמשלבות את נושא הקיימות בחזון החברה – ולגנות חברות מזהמות או מזיקות לסביבה, למשל. רבים מקרב המילניאלז מאמינים כי שינוי ברמה הקונצרנית, הארגונית, הוא המפתח לשינוי הגלובלי. מבחינתם, אחריות חברתית-תאגידית היא מעין ערך עליון.
כפועל יוצא וישיר מכך, עושה רושם כי גם כמשקיעים, חשוב למילניאלז לא רק להרוויח כסף, אלא גם לתרום לשיפור החיים בכדור הארץ ובקהילות שבהם הם חיים. זו נראית הסיבה לעלייה ההדרגתית שנרשמת משנת 2012 בביקוש ל-SRI (ראשי תיבות: socially responsible investments) בשווקים הפיננסיים.
נאמנות צריך להרוויח
בחייהם האישיים, המילניאלז נחשבים כמי שחוסכים פחות, אך נופשים ומבזבזים יותר. הם נחשבים כאנשים התומכים בגיוון ובפתיחות אתנית, מעדיפים מזון בריא, מקפידים על איזון בין עבודה לחיים הפרטיים ומתקשים במחויבות ארוכת טווח כמו הקמת משפחה ורכישת דירה.
אפילו יותר מכל אלה, המילניאלז נחשבים מוכווני טכנולוגיה כמי שגדלו עם האינטרנט, הסמארטפונים והרשתות החברתיות מגיל צעיר. עובדה זו משפיעה גם על האופן שבו הם משקיעים בשוק ההון. נראה, כי נוכחות דיגיטלית וטכנולוגית חזקה היא תנאי הכרחי מבחינתם להשקעה בחברות, כל עוד הן עומדות בקריטריונים גם מבחינת האוריינטציה החברתית-קהילתית והשמירה על איכות הסביבה.
המילניאלז נוטים הרבה יותר מדורות אחרים להיעזר בעצות פיננסיות מבוססות בינה מלאכותית, אם כי רק מעט מהם יהיו מוכנים לוותר לחלוטין על נוכחות אנושית בשרשרת שירות הלקוחות. כמשקיעים, הם מנצלים יותר מכל דור אחר את הכלים העומדים לרשותם במדיה הדיגיטלית, כולל הרשתות החברתיות, אפליקציות השקעה מתוחכמות, אתרים עם טיפים והמלצות על מניות ועוד. לפי סקר שערכה בלאקרוק, בני דור המילניאלז משקיעים כל אחד בממוצע 7 שעות בחודש בבדיקות אונליין של ההשקעות שלהם בשוק ההון, לעומת שעתיים בלבד בחודש לבני דור הבייבי בומרס, שהסתפקו במשך שנים בדו"חות רבעוניים מודפסים שנשלחו אליהם בדואר.
עוד נראה, כי המילנילאז גם מאמינים כי מותגים צריכים להרוויח את האמון והנאמנות שלהם. כמשקיעים הם מגלים יותר נאמנות למותגים שמצליחים להישאר מחויבים להטמעה של טכנולוגיות חדשות בארגון אמון ונאמנות עשויים להינתן גם לחברות בולטות בתחומי האחריות החברתית והסביבתית. מצד שני, אם כל זה לא קורה, עושה רושם כי אין למילניאלז בעיה לעבור למתחרים. נאמנות מותגית, מבחינתם, אינה מובנת מאליה.
למודי משברים עולמיים
המילניאלז נתפסים כמשקיעים זהירים יחסית – ויש לכך לפחות שתי סיבות אפשריות: שנת 2008 ושנת 2020. למעשה, עוד לפני שהגיעו לגיל 40 חוו המילניאלז שני משברים פיננסיים עולמיים שגרמו למשקיעים רבים לאבד כסף. בדיוק כשרבים מבין המילניאלז הצליחו להתאושש מהמכה של שנת 2008 והתחילו להקים משפחות, נחת עליהם משבר הקורונה. כתוצאה מכך, רבים מהם רואים במשברים פיננסיים אירועים בלתי נמנעים על ציר הזמן.
עם זאת, נראה, כי המילניאלז לא נרתעים מהשקעות בשוק ההון. להיפך. רבים מהם עושים זאת דרך קרנות סל (ETF), שמציעות פיזור סיכונים רחב ושאין בהן רף מינימום להשקעה. עושה רושם כי המילניאלז מעדיפים קרנות סל העוקבות אחר חברות עם מודעות חברתית וסביבתית גבוהה, אך עושים זאת לא רק משיקולים אידיאולוגיים. ככל הנראה, ההערכה המובילה אותם היא שבטווח בינוני-ארוך, מניותיהן של חברות מזהמות ידעכו בעוד שחברות בסקטורים צומחים כמו טכנולוגיה ובריאות (healthcare) ירשמו תשואות נאות.
רוצים לשלוט במסע ההשקעות
בשורה התחתונה, נראה כי המחויבות העמוקה של המילניאלז לערכים חברתיים וסביבתיים משנה את עולם ההשקעות ואת השווקים הפיננסיים. עם זאת, אסור לשכוח גם את העדפתם הברורה של המילניאלז להחליט לבד, על סמך מידע הנגיש בספירה הדיגיטלית – ולאו דווקא באמצעות ייעוץ השקעות כפי שהכרנו עד היום.
משבר הקורונה עורר, בארץ ובעולם, גל של משקיעים צעירים יחסית, שהחליטו לעזוב את יועץ ההשקעות בבנק ולעבור למסחר בבורסה באמצעות מעטפת המסחר שמעמידים לשימושם בתי ההשקעות. ההנחה היא, כי הדור החדש הזה של המשקיעים מעוניין לשלוט ככל הניתן יותר במסע ההשקעות שלו. הם לא מוכנים להתחייב לעבוד עם יועץ השקעות אחד – ובטוחים ביכולתם לשלוט בניהול תיקים מורכבים, דינמיים ובעלי צביון חברתי-סביבתי, מבלי שצביון זה יבוא על חשבון התשואה.
ניכר, כי כמשקיעים, המילניאלז מרגישים יותר בבית בתחום של נישות טכנולוגיות כמו מחשוב ענן, טכנולוגיית רחפנים, רכבים אוטונומיים, IOT (האינטרנט של הדברים), אנרגיה ירוקה ועוד. הטכנולוגיות הללו יעצבו ככל הנראה את הכלכלה של המחר, בעולם שיהיה למעשה בשליטתם של המילניאלז ודור ה-Z שבא אחריהם.
*אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.
