מגן ולא ייראה // הטור של אור הלר

נדב ארגמן מסיים את הקדנציה שלו כראש שירות הביטחון הכללי, נאמן לסיסמת הארגון. "מגן ולא ייראה". סביר להניח שדמותו של הקיבוצניק מחמדיה נותרה אלמונית כמעט לרוב הישראלים, וסביר גם שארגמן ישמח לחזור לאלמוניותו הפרטית. בניגוד גמור לקולגות שלו מהמוסד ומצה"ל, יוסי כהן ואביב כוכבי, שניבאנו בעמודים אלה כבר לפני כשנתיים כי ייתכן ויבוא יום שיתמודדו זה מול זה בשדה הפוליטי – מבחינת ארגמן אין על מה לדבר. זה לא בשבילו.

אם זה היה תלוי בו, ארגמן היה רוצה שנזכיר שהוביל מהפכה טכנולוגית בשב"כ. כ־30% מאנשי השב"כ של 2021, בניגוד לדימוי הרווח, הם אנשי טכנולוגיה. כדי להתחרות בחברות ההיי־טק יזם ארגמן חוזים אישיים כדי להביא "טאלנטים", גאוני־על טכנולוגים שיעשו את ההבדל; הוביל את השירות להשקיע בשישה מחזורים של סטארט־אפים, "אקסלרטור שב"כ"; ופתח את השער לשת"פים עם חברות אזרחיות ועם האקדמיה.

ארגמן חתום על קידום מגדרי משמעותי בתקופתו. מהצמרת, עם ראשת מטה המחקר, למשל, ועד נשים שנמצאות בתפקידים מבצעיים, כלוחמות וחוקרות.

במשבר הקורונה ארגמן הצדיע לדגל ורתם את יכולות השב"כ להצלת חיים ולקטיעת שרשראות ההדבקה, תוך שהוא רותם את מה שמכונה "הכלי", אותה מכונה שאיתה עובד השירות כדי ללכוד מחבלים. הוא הבין היטב את המחירים שישלם, בהיבטי חשיפת הכלים והיכולות בפני המחבלים הבאים. לא מעט ישראלים זעו באי־נוחות עם העובדה שאיכוני השב"כ הופעלו כלפי אזרחים. אך הטבלה לא משקרת: יותר משליש מחולי הקורונה אותרו באמצעות יכולות השב"כ. על פי ההערכות, כ־100 אלף חולים חדשים נמנעו. כלומר: עוד כ־2,000 חולים קשים, וכ־700 מתים.

אבל עם כל הכבוד לשנת הווירוס, השב"כ בהנהגתו התרכז במטרה הקלאסית של השירות: סיכול טרור. כ־500 פיגועים נמנעו מדי שנה, ועתה תכפילו בחמש שנות קדנציה. אלפי מקרי ירי, חטיפה, מטענים, שלא קרו כאן.

בתחום סיכול הריגול, זכורה היטב פרשת גונן שגב, שגויס בידי האיראנים, נעצר ונשפט; ולצד זה ניסיונות של איראן וחזבאללה לגייס ערבים־ישראלים בתחומי ישראל.

בשנתיים האחרונות של כאוס פוליטי מתמשך, ובוס ישיר שמערבב תמידית בין הפוליטי לאישי לביטחוני, ארגמן לא היסס אף פעם לומר את דעתו. כמו למשל בפארסת המגנומטרים בהר הבית ב־2017, שבה תמך בהורדתם לאלתר כדי למנוע פיצוץ. הוא התמיד בהתנגדות השב"כ להכנסת פועלים פלסטינים מעזה לישראל, בנימוק שיהיה קשה לסכל פיגועים שייצאו מתוכם; אולם תמך בהכנסת סוחרים עזתים כדי לתת לרצועה כסף, בניסיון לדחות הסלמה מיותרת.

ארגמן דחף לחיסול ראש הג'יהאד האסלאמי בעזה, בהאא אבו אל־עטא, שעשה הרבה צרות גם לישראל (וגם לחמאס), וחוסל מהאוויר ב־2019. ארגמן הרבה להיפגש עם ההנהגה הפלסטינית בשטחים, מאבו מאזן ודרומה, עם ראשי ארגוני מודיעין ערביים ומערביים. רק באחרונה פורסם שהתעמת עם אבו מאזן, כשייעץ לו לבטל את הבחירות בשטחים מחשש לעליית חמאס בגדה.

נדב ארגמן ייזכר כאן כראש שב"כ טוב וישר, מודע היטב למגבלות הכוח, שבלט בתקופה של אי־יציבות פוליטית וריבוי אינטרסים, כשומר סף של הדמוקרטיה הישראלית. במערכות הבחירות האחרונות הוא מנע התערבות של מדינות זרות.

ובתוך כל הסחי הפוליטי, אפילו להעביר חפיפה בשקט לא נותנים לו. למרות שבמאי הוא מסיים את קדנציית חמש השנים שלו, נמנע נתניהו מלהכריז על יורש. אם זה היה תלוי בנתניהו לבדו, כנראה היה זה האקס־שב"כניק מאיר בן שבת, מקורבו וראש המועצה לביטחון לאומי. נכון לכתיבת שורות אלה, אין ממשלה ואין מחליף. אבל גם ההחלטה מי יהיה ראש השב"כ הבא תהיה בהחלט פוליטית, בהחלט אישית.