fbpx

מבחני בנט // הטור של ירון דקל

האיש שחזר מאי המתים הפוליטי מאיים עכשיו על מעמדו של ראש הממשלה. האם יצליח לאחוז בשני קצותיו של המקל הפוליטי?

0

נפתלי בנט היה הראשון לזהות. מקורביו יאמרו: הראשון להבין, שהמגפה מחייבת חשיבה מחוץ לקופסה. הוא היה הראשון לדרוש לרתום את מערכת הביטחון כולה לטובת המאבק בנגיף. מבקריו יטענו: הראשון לזהות שאפשר לעשות הון פוליטי מהמשבר. כך או כך, שנה וחצי אחרי שרשימת הימין החדש שהרכיב עם איילת שקד לא עברה את אחוז החסימה, הוא מסתמן כאיום הפוליטי היחיד על בנימין נתניהו. קל להיות מסוחרר מהסקרים המתפרסמים ומצביעים שוב ושוב שימינה תהיה הסיעה השנייה בגודלה אחרי הליכוד. לעיתים הפער בינה לבין מפלגת השלטון הוא שלושה מנדטים בלבד. אבל בנט יודע שכוחו בסקרים האלה מורכב משני קהלים, שלשמור על החיבור ביניהם לאורך זמן יהיה מאוד לא פשוט, בלשון המעטה. הוא פוליטיקאי פעיל כשמונה שנים בלבד, וכבר למד על בשרו שמנדטים הם עניין נזיל. יום אחד הוא על הסוס, ולמחרת מתברר שנתניהו כייס מחצית מכוחו. בנט יודע שיש נתון אחר שבו כדאי להתמקד. כחניך של נתניהו בלשכתו, ראה והפנים שמדד משמעותי יותר הוא זה שבודק התאמה לראשות הממשלה. סקר עומק שהזמינה ימינה אושש את מה שמראים הסקרים בתקשורת: לדעת הציבור בישראל, בנט ממוקם שני בהתאמה לראשות הממשלה אחרי נתניהו, ולא בפער גדול. הוא מקדים באופן משמעותי את הבאים בתור: גדעון סער וניר ברקת מהליכוד, את יאיר לפיד, ומשאיר הרחק מאחור את בני גנץ, שהפסיק להתהדר לאחרונה בתואר המפוקפק "ראש הממשלה החליפי".

הוא פוליטיקאי ממוקד מטרה. ומטרתו היא ראשות הממשלה. יש לו אמביציה מטורפת להגיע לשם, כזו שמאפיינת מעט פוליטיקאים. כבר חצי שנה שבנט משתדל, ובדרך כלל מצליח, לא לדבר על נושאים אחרים פרט לקורונה. הקמפיין שלו כמעט נטול טעויות. יש לו גם תשובה מוכנה למראיינים: "לא קורונה/לא פרנסה – לא מעניין". עוד בתפקידו כשר ביטחון הסתער על התחום, למד אותו בשקדנות (גם יריביו מודים שהוא סטודנט משקיען וחרוץ) והשמיע את קולו, לא תמיד בהתאמה לדברים של משרד הבריאות או של רה"מ. בניגוד לאביגדור ליברמן שתוקף את נתניהו אישית בכל הזדמנות, ובניגוד ללפיד שעסוק בלתקוף את גנץ לצד המתקפות על נתניהו, בנט נמנע מלתקוף את נתניהו אישית. בין המנדטים שזרמו אליו יש פליטי ליכוד רבים, שהתייאשו מאופן טיפול הממשלה במשבר וחיפשו בית ימני אחר. מתקפות אישיות על נתניהו עלולות להבריח אותם בחזרה לליכוד.

כאב ראש ושמו סמוטריץ'

ההיסטוריה מלמדת שהגעה לראשות הממשלה מחייבת תקופה באופוזיציה ויצירת אלטרנטיבה ברורה לממשלה המכהנת. יצחק רבין כיהן כחבר מן המניין בוועדת החוץ והביטחון בכנסת בין 1990 ל־1992, והיה אלטרנטיבה טבעית ליצחק שמיר. אהוד ברק היה יו"ר האופוזיציה כשנתיים, לפני שנבחר לראש ממשלה ב־1999. וכך גם נתניהו – מול רבין ופרס, ואז מול אהוד אולמרט בסיבוב השני בפוליטיקה. הדרך לשלטון, הוכח, עוברת באופוזיציה.

הבעיה של בנט אינה כיצד למצב את עצמו כאלטרנטיבה. האתגר העיקרי שלו הוא שמולו ניצב מגה־פוליטיקאי, שכבר הצליח לעבור מהמורות פוליטיות רציניות מאז נבחר שוב לראש ממשלה לפני 12 שנים. בעיה נוספת שאיתה צריך יו"ר ימינה להתמודד היא המאגר הלא הומוגני של מצביעיו: אנשי הציונות הדתית וקהל ימני, המאגר הטבעי של ימינה מצד אחד; מאוכזבי כחול לבן מצד שני. אלה עלולים לברוח לו אל מפלגות המרכז אם יבליט בנט סוגיות כמו סיפוח שטחים או רפורמות מרחיקות לכת במערכת המשפט.

כאב הראש האמיתי של הטוען לכתר הוא דווקא בביתו פנימה. הח"כים איילת שקד במידה פחותה ובצלאל סמוטריץ' במידה רבה יותר, אינם משדרים אמונה לציבור שהמועמד שלהם יכול לכהן כראש ממשלת ישראל. הם מקפידים להבהיר שימינה תשב בממשלת ימין, אבל פחות מדגישים, בלשון המעטה, שזו תהיה ממשלת בנט. תקלה שכזו לא יכולה לקרות לשום ליכודניק. מי שיערער על האפשרות שנתניהו ירכיב את הממשלה – ישמע מבלפור באופן מיידי. או בטלפון או בציוץ של הבן.

הבעיה הכי קשה מבחינת בנט היא עצמאותו האידיאולוגית והפוליטית של שותפו לרשימה סמוטריץ'. היו שהציעו לבנט להיפרד ממנו לשלום. בנט שקל, והחליט שהברית עם סמוטריץ' טובה יותר מהאפשרות לפרק את החבילה ולשלוח את שותפו היישר לזרועותיו של איתמר בן גביר. רשימת בן גביר־סמוטריץ', אם תתמודד בבחירות, תנגוס בימינה, שם מאגר הקולות הבסיסי שלה. בנט קיווה שלנוכח הזינוק בסקרים יבין סמוטריץ' את הרמז, וינסה להיעלם עד מועד הבחירות. אבל סמוטריץ' ומחבואים אלו שתי מילים שאינן נפגשות לעולם. וכך, במאמציו להטריל את הליכוד ואת נתניהו ביוזמות חקיקה שיביכו את מפלגת השלטון, מביך סמוטריץ' תוך כדי תנועה בעיקר את בנט. כשהעלה את החוק שלו לצינון דרקוני בן עשר שנים לפרקליט מדינה ויועץ משפטי לממשלה שירצו להתמנות לשופטים בבית המשפט העליון, לא טרח בנט להגיע למליאה. העקיצה ששיגר נציג הממשלה שנאם בדיון: "איפה בנט?" הדהדה היטב אל תוך ימינה פנימה. גם הצעת החוק שהעלה סמוטריץ' להקמת ועדת חקירה לניגודי עניינים של שופטים – טלטלה את הקואליציה כפי שרצה, אבל הייתה רחוקה מלעלות בקנה אחד עם הקו שמתווה בנט. מסקר העומק של ימינה עולה שהציבור מתעניין בשני נושאים כמעט בלעדיים: המגפה והמשבר הכלכלי. יתר הנושאים – משפטי, ביטחוני, סיפוח, דת ומדינה – נמצאים הרחק מאחור. אם ימשיך סמוטריץ' להלום בפטישו הפוליטי והתקשורתי בנושאים שמעניינים אותו, יברחו קולות המרכז שהגיעו בגלל אכזבתם מהממשלה. השאלה האם סמוטריץ' לא מעדיף מפלגה מגזרית ימנית קטנה ואידיאולוגית על פני סופרמרקט פוליטי שעשוי להוביל את בנט לראשות הממשלה, עודנה פתוחה.

המסלול המוביל אל נתניהו

מעבר לכיפופי הידיים האלה, יש בימינה מאבק אמיתי על דמותה של הרשימה. בנט נחוש בדעתו שזו לא תהיה מפלגת נישה של הציונות הדתית. הוא גם הבהיר זאת בפומבי. "לא נהיה מפלגה מגזרית", אמר. בנט מתכוון להציע מקומות ברשימה לחילונים מהמרכז־ימין, ולשאת על כנפיה גל חדש ימני לכנסת. זו הפעם הראשונה מאז חזר נתניהו לראשות הממשלה שהליכוד מאותגר מימין, ובנט לא מתכוון לתת להזדמנות הזו לחמוק מידיו. איך מבייתים את סמוטריץ', והאם זה אפשרי בכלל? נראה שלא בקלות, וזה יחייב את בנט להפגין מנהיגות ואף לא לבחול בכיפופי ידיים.

הקורונה היא הפלטפורמה הפוליטית שלו. זה מצליח כבר חודשים ארוכים, אבל שני המכשולים העיקריים עוד לפניו: נתניהו והליכוד לא באמת פתחו את המרעומים במתקפה שמתוכננת על יו"ר ימינה. הוא יהיה נושא להתקפות והשמצות מבוקר עד ערב, ולא יהיו לליכוד קווים אדומים. את רעייתו ובנו כבר הכניסו לארגז הכלים של ההשמצות, וזה לא ייעצר שם. המכשול השני הוא החיסון. אם עד הבחירות הבאות יגיע החיסון לישראל, ניהולו הכושל של משבר הקורונה עשוי לרדת יחסית מסדר היום. נתניהו יישא את עצמו על גבי החיסון מעלה־מעלה בסקרים. בנט אמנם היה שר הכלכלה, אבל בפתרונות כלכליים למאות אלפי מובטלים והמוני בעלי עסקים שנפגעו במשבר – קולו ברור פחות. הוא אולי "מר קורונה", אבל בהחלט לא מצטייר כרגע כ"צאר הכלכלה".

רבים במערכת הפוליטית סבורים שלמרות התשוקה הבוערת בו להגיע לראש הפירמידה, על המאמץ והאנרגיות שהוא משקיע בכך כמעט 24 שעות ביממה, הסיכוי הגדול יותר הוא שבנט ישוב למשרד הביטחון שבו שהה רק חצי שנה, תחת נתניהו. אם יתעקש, תקבל ימינה גם את משרד הבריאות.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook