הצעירים המשולהבים רק חיכו לאות והחלו בשאגות ספורטיביות קצובות: "שש־שלוש, שש־שלוש". למען האמת, בישיבות החסידיות פחות מודעים למשחקי הכדור, אבל בישיבות הליטאיות זה חזון נפרץ, הבחורים יוצאים לראות כדורגל והם גם יודעים את שמות השחקנים.
לא פלא, שבהגיע רגע הניצחון המתוק של הליטאים על החסידים בבחירות המוניציפליות בירושלים, כמו השתחררו מהלפיתה בת חצי יובל השנים ושחררו באחת אנחות רווחה קצביות.
כדי להבין את השמחה שבניצחון הליטאי על החסידי, יש לצעוד אחורה. הרבה לפני קום המדינה כבר פעלה בישראל תנועת 'אגודת ישראל', סניף לאחותה הפולנית. במשך יובל השנים הבאות איחדה המפלגה כמה סיעות: הסיעה המרכזית – של חסידות גור, הדומיננטית שבמפלגה; צא"י – של הליטאים; הסיעה הרומנית של ויז'ניץ; וסיעת 'שלומי אמונים' של המפלגה הירושלמית בראשות מנחם פרוש ז"ל.
ב־1976 נערכו פריימריז באגודת ישראל בפעם הראשונה וכנראה גם האחרונה. אז נקבעו הסדר ויחסי הכוחות בתנועה, סדר שנשמר עד היום: גור, שלומי אמונים, צא"י, ויז'ניץ. לימים יעזוב הרב שך את אגודת ישראל, יקים את ש"ס ולאחריה את דגל התורה. בבחירות 1988 קיבלה דגל התורה לראשונה שני מנדטים מול חמישה של אגודת ישראל, שמיצתה אז את המקסימום שיכלה להשיג בזכות המחלוקת. היו אלו חסידי חב"ד שהצטרפו למפלגה וגם ציבור ספרדי שעוד היה רגיל להצביע ג'.
בשוך הבחירות החלו במגעים לנורמליזציה ולכינון אחדות במחנה החרדי. הרב שך הטריח עצמו ובא למי שהיה נשיא מועצת גדולי התורה, האדמו"ר מוויז'ניץ, ודיברו שלום ביניהם. הצעתו של הרב שך להתאחדות הייתה תמורת ריצ'רץ': "נציג אחד שלכם ואחד שלנו". אבל הדעה באגודת ישראל הייתה נגד. מי שעמד אז בפרץ היה יו"ר אגו"י ולימים האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלתר.
הוא עלה למעונו של הרב שך בגבעת הישיבה בבני ברק והציע להתמזג למפלגה אחת ביחס של 70–30 לטובת אגו"י. הרב שך התעקש והרבי מגור התפשר על 60–40. משך כל הקדנציה המשיך האדמו"ר במאמצי השלום, עד שזה הוכתר בהצלחה ובבחירות 1992 התאחדו המפלגות תחת השם 'יהדות התורה'.
עיקרון זה של 60–40 נשמר משך חצי יובל שנים בקפידה, ואיש לא ניסה לשנות את הקיים. עד הבחירות האחרונות. הפעם החליטו הליטאים – לא עוד. היחס בשנים האחרונות השתנה לטובת הליטאים משתי סיבות עיקריות: א', יותר ויותר חסידויות הופכות קיצוניות וכאלו שאינן משתתפות בבחירות. אדמו"רים נכבדים שסוחפים אחריהם אלפי חסידים נמנעים מפוליטיקה ומהתערבות בבחירות. ב', החסידים ה"מודרניים" ששולחים את בניהם לישיבות ליטאיות שינו את הדמוגרפיה לטובת הליטאים.
כך או כך, דגל התורה הימרה השנה בירושלים על ריצה נפרדת וזכתה לשישה מושבים מול שלושה של אגודת ישראל. "עבדו עלינו 25 שנה שהם הגדולים ואנחנו הקטנים", הם אמרו ורקדו כל הלילה עם שירי ניצחון.
רגע המבחן האמיתי לפנינו: דגל התורה רוצה את המקום הראשון במפלגה ואת התפקיד הבכיר, מה שאומר שמשה גפני יוכל לבחור להיות שר הבריאות ולהשאיר לליצמן את העבודה הפרלמנטרית. כמו כן, הם יבקשו להפוך את הסטטוס של 60–40 לטובתם. ההערכה היא ששתי המפלגות לא ירוצו לבד בבחירות לכנסת והן ילכו במשותף, כשהפעם תהיה חלוקה הוגנת של 50–50, כפי שביקש הרב שך בשעתו – ריצ'רץ'.
