לממשלת הימין יש כמה פעלולים מדיניים חשאיים (עאלק), והמדובר שבהם הוא ה"הסדר האזורי" עם מדינות סוניות מתונות. מדובר בבלוף פשוט, שמתחבא מאחורי הערכת מצב מנומקת כביכול – אבל לחלוטין חסרת היתכנות. הרציונל הוא להיות חלק מציר מזרח תיכוני שכולל את סעודיה, "מפרציות", ירדן ומצרים (וכמה מדינות אסלאמיות אקזוטיות נוספות), בחסות דונלד טראמפ, כנגד ציר הרשע השיעי של איראן, סוריה וחזבאללה, בחסות רוסיה. ה"מתונות" אמורות לשכנע את הפלסטינים לוותר על שטחים תמורת סיוע; וכל המהלך הזה אינו אלא מסך עשן לצורכי המשך תחזוקת ופיתוח מפעל ההתנחלויות.
אין מדינה ערבית, סונית או שיעית, מתונה או קיצונית, שתסכים למתווה השטחים של מחנה הימין הישראלי. סעודיה, שהיא כביכול הזמינה מכולן, מבינה כמו כולן שמדובר בעוד תרגיל של משיכת זמן כדי להרוויח "זמן התקבעות" בשטח ובתודעה. מה אכפת לסעודים לנהל שיחות סרק, בעוד צה"ל תומך בכנופיות שלהם במלחמה באסד? ומה אכפת לסעודים אם מדינת ישראל תעלה בלהבות, כאשר חיל האוויר יתקוף את מתקני הגרעין באיראן? ממילא הם לא יפרו את עקרון הברזל של אדמה ערבית וירושלים מוסלמית. כולל בגולן, נתניהו, תודה שהתעניינת.
100 אלף טילים שישוגרו מצפון במחי הידרדרות חסרת אחריות של ישראל, חזבאללה או סוריה, הם האיום האמיתי על ביטחון ישראל. לא רקטות מעזה או אינתיפאדה בגדה. מערכת הביטחון נערכת לקראת איום מטחי ההרוויה באמצעות הרתעה ("דוקטרינת הדאחייה" שמאיימת על תשתיות לבנון כולה) וגם הכנות למימושה. ההכנות כוללות בין השאר איסוף מודיעין על מיקום בסיסי חזבאללה ועל ריכוזי הטילים והמשגרים, לצורך מלחמת חיסול האמל"ח כמו במלחמת לבנון השנייה. הבעיה היא שהנזקים בנפש וברכוש בישראל יהיו ברמה שלא הכרנו, והגרוע מכל הוא שבאין פתרון מדיני זוהי רק הפסקה לקראת מלחמה נוספת בסבב הקיים.
רק מהלך מדיני נועז שיהפוך את הפירמידה הביטחונית העכשווית על ראשה, עשוי לנטרל את המחזוריות של המלחמות בצפון, בגדה ובעזה. זהו מהלך שאמור להציע תיווך רוסי מול האיראנים בהסדר להפסקת אש בינינו לבין סוריה וחזבאללה. תמורת התיווך והשיחות על ההסדר תשלם ישראל בניהול מו"מ עם הפלסטינים, שיתבסס על מתווה 67', פלוס גושים וחילופי שטחים. במקביל, אם משחקים בגדול, ניתן לעניין גם את טראמפ, שותפו החדש של פוטין. המשמעות של המהלך הזה היא שגם ישראל (כמו ארה"ב של טראמפ) תכיר בציר רוסיה־איראן־חזבאללה־סוריה כעובדה קיימת. הצ'ופר לרוסים הוא מעורבות משמעותית יותר במזרח התיכון. הצ'ופר לאיראנים הוא כניסתם כגורם המשמעותי ביותר בניהול הסכסוך הישראלי־פלסטיני, כולל המקומות הקדושים. הצ'ופר לישראלים הוא גם הרגעת החזית הצפונית וגם מו"מ אמיתי שירגיע את החזית הפלסטינית.
למהלך הזה אין סיכוי בממשלת הימין הנוכחית, ולכן הוא חייב להתבצע באופן פרטי. אין שום חוק שאוסר על ניהול מגעים לצורך מימוש המהלך, ועצם ניהול המגעים יאפשר לציבור ולאופוזיציה – שמבינים את השלכות מדיניות ממשלת הימין – לבחון את סיכוייו מול המצב הקיים. אגב, אין הבדל בין הציר הסעודי לציר האיראני. אלה ואלה דיקטטורות חשוכות. אלא שלאיראנים יש פוטנציאל ברור יותר של השתחררות מכבלי הפונדמנטליזם, ההימור עליהם בטוח יותר. ובסופו של דבר, מדובר בהסרת איום אמיתי על קיום המדינה.
–
