מערכת הבריאות בצרות. כבר שנים היא בצרות. הזקנה במסדרון כיכבה בקמפיין של אהוד ברק כבר ב־1999, ולא נתפלא אם היא תהיה שם גם בקמפיין ברק 2019. מספר מיטות האשפוז לנפש קטן עד כאב: כמחצית מן הממוצע ב־OECD, ותפוסת המיטות גבוהה מאוד – 94%, שנייה ב־OECD רק לאירלנד, וקצת יותר מקנדה. שיעור התמותה ממחלות זיהומיות הולך ועולה, והוא גורם המוות השלישי בשכיחותו בישראל, אחרי סרטן ומחלות לב.
מה עושים? נראה שהתשובה המקובלת היא אחת. "יש להעלות את מס הבריאות ולהגדיל את תקציב משרד הבריאות", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ואיתו מסכימים (סגן) שר הבריאות יעקב ליצמן, כתבת הבריאות של 'דה מרקר' רוני לינדר, וכלכלן הבריאות פרופ' קובי גלזר (רשימה חלקית). ההיגיון פשוט: יותר כסף – יותר בריאות. קשה להתווכח עם טיעון שכזה. או ש...
הבה נעיף מבט מסביב לעולם. נלך אל ארה"ב, אותה מדינה עם מערכת בריאות ידועה לשמצה: תוחלת חיים נמוכה יחסית למדינות מערביות אחרות, תמותת תינוקות גבוהה, וכן הלאה. האם זה כי הממשלה לא מוציאה שם מספיק כסף? המספרים אומרים אחרת: תקציב הבריאות הפדרלי הוא הסעיף הגדול ביותר בהוצאות הממשלה – כ־1.1 טריליון דולר, כ־28% מהתקציב, יותר מפנסיות (24%), ביטחון (8%), רווחה (8%) וחינוך (3%). מדובר בכ־8% מהתמ"ג, כמעט פי שניים מישראל. אז האם ייתכן שסתם לבזבז כסף ממשלתי לא בהכרח מועיל?
נו, אבל זו ארה"ב, עם מערכת בריאות חצי פרטית, לא עלינו. אולי במדינות עם מערכת מולאמת המצב טוב יותר? נסתכל על בריטניה. ב־20 השנים האחרונות, ההוצאה הממשלתית של בריטניה על בריאות לנפש יותר משילשה את עצמה (פי 3.4); של ישראל – פי 1.7, חצי מכך.
האם הבריאות בבריטניה השתפרה פי שניים לעומת ישראל? או השתפרה בכלל? קשה לראות עדות לכך. בתוחלת החיים בגיל 65 עקפנו את בריטניה. בתמותת תינוקות היינו במקום גרוע יותר, ועכשיו אנחנו במצב טוב מהם. התמותה מסרטן ירדה אצלנו בשיעור חד יותר. השוואה בין מדינות שונות תמיד בעייתית, וצריך להוסיף הרבה כוכביות, אבל קשה לראות עדות לטענה ש"יותר תקציבים ממשלתיים = יותר בריאות".
איך זה יכול להיות? הדבר נובע מטיבן של מערכות בירוקרטיות. ככל שיותר כסף נכנס למערכת, הוא מנוצל פחות ופחות טוב ומגיע ליותר ויותר שומנים. הרופא הבריטי מקס גמון, שחקר את מערכת הבריאות הבריטית, אמר כי "במערכת בירוקרטית, תוספת בהוצאה תבוא יחד עם ירידה בתפוקה (…) מערכות כאלה תפעלנה כ'חורים שחורים' ביקום הכלכלי". עלינו לזכור שכל תוספת בתקציב או תוספת מס אינה באה מהאוויר. היא באה על חשבון משהו: כסף שהיה בידי האזרח, שידע איך לנצל אותו, והגיע לחור השחור של הבירוקרטיה הישראלית.
ומה לגבי הזקנה במסדרון? באופן פרדוקסלי, מתברר שמשרד הבריאות הוא זה שמונע הוספה של מיטות אשפוז, גם כאשר הדבר מגיע מיוזמות פרטיות. מחיר מיטות האשפוז מורכב בעיקר מעלות השכר של הצוות הרפואי, שהלך ועלה בשנים האחרונות כתוצאה משביתות רופאים והסכמי שכר. אם יוקטן כוח המיקוח של רופאים ואחיות, אם (כהמלצת ועדות רבות) בתי החולים יוצאו מתחת ידי משרד הבריאות, שהוא גם המפקח עליהם, ואם המשרד ייתכן ליוזמה החופשית להוסיף בתי חולים ומיטות אשפוז, ייתכן שהבעיה תהיה חריפה הרבה פחות. אבל בינתיים נמשיך לשמוע קולות מפקידים להוסיף תקציבים למשרדים שלהם, ואולי אפילו ניענה להם, בלי שהבעיות תיפתרנה באמת.
