ביום הכיפורים 1929 ניתן האות. היהודים הקימו לראשונה מחיצה בכותל, שתפריד בין הגברים לנשים. בעיצומה של תפילת היום פרצו שוטרים בריטים לרחבה והסירו באלימות את המחיצה. בתקרית הזו נפגעו מספר יהודים. בעקבות מחאות היישוב היהודי מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים "ועדה לקביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי". ארוך מעט, אבל ממצה.
היישוב היהודי העמיד גם הוא מטעמו ועדה לצורך הטיפול בענייני הכותל. הוועדה הורכבה מנציגים של המוסדות הלאומיים, הרבנות הראשית ואגודת ישראל. אז ייסדו גם את תפקיד רב הכותל. הרב יצחק אורנשטיין – חסיד חב"ד וממייסדי הרבנות הראשית, מראשוני 'כפר עברי' וממקימי שכונת נווה יעקב בירושלים – הפך לרב הכותל הראשון ושמר באדיקות על קדושת המקום.
בעת המצור הערבי על העיר העתיקה מונה אורנשטיין כאחראי על העניינים האדמיניסטרטיביים של תושבי הרובע, עד להירצחו יחד עם רעייתו, תשעה ימים לאחר הכרזת העצמאות. עם היוודע דבר הירצחו, שיגר הנשיא לימים יצחק בן צבי מברק אל בן־גוריון ובו כתב: "שר וגדול נפל היום בישראל". על שמו נקרא רחוב 'שומר הכותל' בכיכר הדוידקה בבירה.
את המחיצה השנייה – זו הקיימת עד היום – הקימו קבוצת בני ירושלים עם שחרור הכותל ב־1967. בעוד הבולדוזרים הצה"ליים מסלקים שיירי חורבות מהמקום המקודש, נכנסו בני משפחת בריזל הירושלמית, נושאים בידיהם ברזנטים וברזלים ומקימים מחיצה פרוביזורית. 'הקרן למורשת הכותל' עוד לא הייתה קיימת, אבל חיילי צה"ל, שהיו אמונים להכשיר את המקום, באו לפרק את המחיצה. במקום נוצרה מהומה וקצין צה"ל שהבין כי עלולה להתעורר במקום פרובוקציה, הציע מיוזמתו להעמיד גדרות צה"ליות עד להסכמת הגורמים המוסמכים.
המחיצה שונתה ברבות הימים לגדר רשמית ואיש לא חשב להזיז אותה ממקומה. כך נוצר מצב שדווקא המדינה וצה"ל הם אלו שהקימו במו ידם את המחיצה המפרדת בין גברים לנשים. עד שבאו הרפורמים.
50 שנה אחרי, והמחיצה הצה"לית בסכנת הכחדה. מה שהיה טוב משך יובל שנים נגדע באבחה אחת על ידי מקהלת הרפורמים. רפורמים אלו על שום מה? על שם שבאו לשנות את הסטטוס קוו. הם לא פותחים משהו חדש, דת חדשה, אלא נוטלים את זו הישנה ומשנים אותה, כאוות נפשם. הדת הרפורמית משתנה, אקטואלית ועכשווית. לא בדיוק מסורות עם ישראל בדורות עברו.
הרפורמים מאוד נפגעו. מאוד. כבר היה מתווה שנתפר למידותיהם ולפתע החרדים התעוררו ושמטו זאת מתחת ידם. מה יאמרו לעם בארה"ב שביקש מתווה?
ובכן, רפורמיסטים נכבדים: אתם, היהודים המתקדמים, הנאורים והמשכילים, מה נסוגתם אחור לפתע? וכי חסרים לכם כתלים להתרפק על דתכם הליברלית והמתקדמת? אם כבר לשנות – אז עד הסוף. אתם לא ממש צריכים את הכותל המערבי. אפשר להסתפק בכל כותל קל"ב.
הכותל המערבי פתוח לכולם. אם מבקשים אתם להתפלל, בואו והתפללו, אבל שמרו על המקום בקדושתו. כשם שתכבדו כנסייה, כך להבדיל תכבדו את הכותל המערבי שהוא שריד לעבר יהודי מפואר בהר הבית, שבו נקבעה לראשונה 'עזרת נשים' לצד 'עזרת ישראל'.
מי שרוצה להטיח את ראשו בכותל כזה או אחר – מוזמן לעשות זאת. אלוקים יש אחד. יהדות יש אחת. כותל יש רק אחד.
–
צילום: אבי אוחיון, לע"מ
–
