fbpx

יאיר לפיד – ציוני כללי

0

תבניות ממאנות להיעלם. מה שהתחיל לפני שש שנים בתנופת נעורים והבטחה לפוליטיקה אחרת, מתכנס אל מה שהיא באמת. גרסת שנות האלפיים של מפלגת הציונים הכלליים. פעם זו הייתה מפלגה בינונית חשובה, פרגמטית, לא סוציאליסטית. בבחירות לכנסת השנייה היא יצאה עם סיסמת בחירות נהדרת. מספיק ודי בשלטון מפא"י. זה הביא לה 20 מנדטים. תנועת החרות של בגין הכניסה לכנסת ההיא רק שמונה חברים. העתיד נראה תכלת־לבן. עם השנים היא החליפה שם. המפלגה הליברלית. טומי לפיד, אבא של יאיר, היה שם.

הבחירות ההן היו השיא. לימים, הליברלים התאחדו עם חרות ונבלעו שם. מסידור הריצ'רץ' הראשוני שנתן להם מחצית ממספר החברים, לא נותר כלום. הליכוד הקצין. הדמוגרפיה הכריעה, ומצביעי הציונים הכלליים נותרו בלי כתובת. מאז, הם מחפשים. לפעמים הצביעו לטומי, לפעמים פיזרו את הקולות. עד שיאיר הגיע. הציונים הכלליים חזרו. הליברלים כאן. עכשיו קוראים להם יש עתיד.

יאיר מתבשם מהסקרים, מה־400 אלף עוקבים פלוס שיש לו בפייסבוק, מהכנסים המפוצצים באנשים, ולא רוצה לשמוע על איחודים. אבל כרגע יש לו מפלגה קטנה, 11 חברים. ביום נפלא הוא יגרד את ה־20. זהו. המנדטים שיקבל ילכו כנראה לכל קואליציה. זה כל היופי במפלגה בלי כיוון. זה מה שנפלא במפלגת מרכז של דיקטטור קובע־כל. אתה יכול לסחור בקולות שקיבלת איך שמתחשק לך.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook