fbpx

וירוס במערכת // על ניהול המגפה הכושל של ממשלת נתניהו // מאת שרה ליבוביץ־דר

עם בוא החיסונים, זה הזמן לצלול אל עומק תהליכי קבלת ההחלטות וניהול המגפה הכושל של ממשלת נתניהו

0

עולם המדע הביא את החיסונים בדיוק בזמן, אחרי שנה כאוטית שבה נתניהו ושאר הפוליטיקאים נכשלו כישלון מפואר בטיפול בקורונה. כך זה נראה לאורך הדרך, שלב אחר שלב. השיקולים הפוליטיים, הבירוקרטיה, הניהול הכושל, ומדינה שיכלה להצטיין במיוחד במאבק במגפה ובמקום זאת נכנסה לשלושה סגרים. מיוחד

שני אחים ממרכז הארץ, מהנדס ורופא, הגו יוזמה לקטיעת שרשרת ההדבקה מקורונה. הכל היה מוכן, אפילו מפעל בסין שייצר במחיר זול במיוחד צמידים שנועדו לזהות חולים מבלי להפר את פרטיותם. האחים לא רצו דבר, לא להרוויח כסף, לא לזכות בתהילה. רק להילחם במגפה. מצוידים בנתונים ובהוכחות ליעילות ההמצאה, ניסו להיפגש עם מקבלי ההחלטות. לתדהמתם התברר להם שאיש אינו מגלה עניין ביוזמה. לפוליטיקאים אינטרסים אחרים. המקסימום שהאחים הצליחו לקבל היה אימוג'י של אגודל זקור.

"זו אשליה לחשוב שההחלטות מתקבלות רק מטעמים מקצועיים", אומר ל'ליברל' האלוף במיל' רוני נומה, פרויקטור הקורונה במגזר החרדי. "אין לי מילה אחרת מלבד אשליה. כשפוליטיקאים צריכים להיבחר, תמיד תהיה גם פוליטיקה בסיפור. מערכת היחסים בין הפוליטיקאים לאנשי המקצוע מאוד מורכבת ומסובכת. הדרג המקצועי צריך לדעת לתמרן בתוך הפוליטיקה. אם אתה לא מצליח לשכנע את הפוליטיקאים, תתלונן רק על עצמך. השאלה אם זה מגיע להגחכה ולציניות או שיכול להתנהל דיון מקצועי עם אלמנטים פוליטיים. זה מגיע גם להגחכה ולציניות".

"המצב בישראל מאוד־מאוד חריג", מחדד ומחריף פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "בעולם הגופים המקצועיים מחליטים – בישראל לא סופרים את אנשי המקצוע. כאן פוליטיקאים מחליטים, הופכים החלטות מקצועיות לפוליטיות וגורמים נזק היסטורי למדינה. הקבינט יושב שעות ארוכות ודן במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית. זו שאלה מקצועית שאין לה כל קשר לפוליטיקה, ובכל זאת שרים דנים באופן שגרתי בהחלטות מקצועיות. בעולם צוותים מקצועיים בראשות אפידמיולוג מחליטים החלטות כאלה".

הנה בדיחה שרצה לאחרונה בווטסאפ: חולה שואל את הרופא מתי מגפת הקורונה תגיע לסיומה. הרופא משיב שאינו יודע, הוא מומחה לרפואה, לא לפוליטיקה. צחוק בצד. תחת מעטה של סודיות, חוסר שקיפות, מידור אנשי המקצוע, התעלמות מהמלצות מומחים, הטבות לקבוצות לחץ, שיקולים פוליטיים לרוב, ממשפט נתניהו ועד ההפגנות נגדו, הימנעות מטיפול סלקטיבי ביישובים חרדיים וערביים (כל אחד מסיבות אחרות), שדה התעופה ומערכת החינוך כזירות קרב פוליטיות, הכרזה על מדינות ירוקות ואדומות על פי צרכים פוליטיים – מגפת הקורונה בישראל היא כנראה הפוליטית ביותר בעולם. מתחרה אך ורק בממשלו הכושל של דונלד טראמפ בהקשר הזה.

הקורונה היא כלי במלחמת ההישרדות של פוליטיקאים. שרה אחת צעירה, טרייה בזירה, לא מוכנה לדבר איתנו על מאבקה בקורונה – אלא אם כן תופיע בשער 'ליברל'. נו, שוין. ממילא להיות בממשלה מבטיח כמעט מראש ציון נכשל בכל הקשור למגפה. ומסביב כולם קופצים על העגלה. נפתלי בנט במסע חובק ארץ, כולל ספר ('איך לנצח מגפה'); אביגדור ליברמן שהקים צוות של מומחים שערך דו"ח ליציאה מהסגר. בכחול לבן התייעצו עם צוות 19, קבוצת מומחים שהכינה דו"ח 'חמשת השלבים ליציאה מהמגפה' עבור המפלגה.

החיסון והתזמון

החיסונים הפכו למפגן הפוליטי הגדול מכולם. מוצאי שבת, בית החולים שיבא, נתניהו ראשון המתחסנים. מתח, תיפופים על הירך, מבטים עצבניים, ד"ר צבי ברקוביץ', הרופא הפרטי ואיש סודה של משפחת נתניהו, נועץ את הזריקה הראשונה בישראל. מחוץ לגבולותינו זה נראה אחרת. מרגרט קינאן, בת 90 מצפון אירלנד, הייתה המתחסנת הראשונה בעולם. בארה"ב קיבלה סנדרה לינדזי, אחות טיפול נמרץ מניו יורק, את הזריקה ראשונה.

זריקה קטנה בזרוע, מסע יחסי ציבור ענק לאומה. ניסיון להשכיח את הכשלים, הבריחה מאחריות, הסקרים, את גדעון סער ונפתלי בנט, את ההונאה של כחול לבן, פשע התקציב. החיסונים הגיעו לארץ ימים אחדים לפני מעמד הזריקה בשידור חי לנתניהו. בכירים בתחום תהו מדוע מבצע החיסונים ההמוני התמהמה, לא התחיל מיד עם הגעתם. "יכול להיות שהחיסונים לגמרי במקרה תוזמנו סמוך ליום האחרון לאישור תקציב המדינה בכנסת?", תוהה לוין. "באורח פלא התהליכים הפוליטיים והמגפה משתלבים זה בזה. כמו ההחמרות לפני החתימה על ההסכם הקואליציוני".

צילום: תומר אפלבאום הארץ׳

נתניהו מתחסן // צילום: תומר אפלבאום, 'הארץ׳

חשאיות אופפת את כמות ומחיר מנות החיסון שנרכשו מפייזר, מודרנה ואסטרהזניקה. לכאורה, רק בגלל ההסכמים שנחתמו עם החברות ומחייבים סודיות. למעשה – עדיף שלא לחשוף את המחירים שישראל שילמה.

גם בתחומים אחרים קיים חוסר שקיפות מקומם. פה ושם מתפרסם בתקשורת דו"ח נסתר, מצגת מסכמת, הדלפות מישיבות. הרוב נותר עמום. הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה שעוסקים בקורונה נגנזו ל־30 שנה. חוות הדעת של צוות המומחים שייעץ למטה לביטחון לאומי לא פורסמו באופן רשמי. גם לא הקריטריונים לבחירת הצוות. פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, שעמד בראש צוות היועצים, אומר ש"לא עבדנו עם הציבור אלא עם המל"ל. הדרך הכי טובה היא לעבוד עם המערכת. בסופו של דבר כל הדו"חות הודלפו".

את חמ"ל הרכש הלאומי ריכז בתחילה המוסד, בין השאר בעזרת סיירת מטכ"ל ואגף המבצעים בצבא. היקף רכישותיו נותר חסוי במשך שבועות ארוכים. עד היום לא נחשף במלואו. פרוטוקולים ודו"חות של תוכנית 'מגן אבות ואמהות', סיוע לבתי אבות, לא נחשפו. למפקדת אלון, המפקדה הלאומית לקטיעת שרשראות ההדבקה של פיקוד העורף, אין אתר או נוהג הודעות לציבור. הנחיות מתפרסמות בפורטל החירום של פיקוד העורף. הפרוטוקולים והדו"חות של הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות אינם גלויים. אין שקיפות לגבי מוקדי ההדבקה. מעת לעת נחשפים נתונים אקראיים בוועדת הקורונה של הכנסת ובוועדות אחרות (לאחר שהוועדה בראשות יפעת שאשא־ביטון רוקנה מסמכויות). רשות האכיפה והגבייה, לעומת זאת, מפרסמת את התפלגות קנסות הקורונה. למי אכפת אם אולמות התיאטרון מהווים סכנה בריאותית חמורה, הם ממילא סגורים כבר כמעט שנה.

תנו לצה"ל לנצח?

הדו"חות היחידים שפתוחים לציבור הם אלה של צוות היועצים לפרויקטור הקורונה, ראש פרויקט 'מגן ישראל'. קבינט המומחים שייעץ ומייעץ לרוני גמזו ונחמן אש. הדו"חות אינם חושפים את מלוא חילוקי הדעות בצוות. פרופ' רן בליצר מהכללית, פרופ' חגי לוין ופרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי הציבור, נחשבים לאיפכא מסתברא. לא אחת יוצאים נגד ההחלטות, בעיקר נגד הסגר, בניגוד לפרופ' אש ולנתניהו.

לוין נזכר בשיחת זום של רה"מ עם מומחים מתחומים שונים. נתניהו ביקש מהנוכחים, בחצי חיוך, להמתין עם ההדלפות עד לתום הישיבה. "אם ישיבת הזום הייתה פתוחה לציבור לא היה צורך לחשוש מהדלפות", אומר לוין. "כל חוות הדעת המקצועיות צריכות להיות פומביות, או באמצעות שידור או כפרוטוקולים. למה שהציבור לא ייחשף לשיחות כאלה, להתלבטויות המומחים, לדעות אחרות".

צילום תקשורת ביה ח איכילוב

מטות, גמזו ואדלשטיין // צילום: תקשורת ביה"ח איכילוב

גורמי ביטחון אחראים לחלק מניהול המשבר. התנהלותם מגבירה את החשאיות. במערכת הבריאות אומרים שמי שהורגל כל חייו המקצועיים לפעול תחת מעטה של סודיות, פועל כך גם במשבר אזרחי. המטה לביטחון לאומי במשרד רה"מ הוא שותף מרכזי בניהול (לוין: "באיזו מדינה בעולם מופעל מערך חקירות אפידמיולוגי בהנחיית המטה לביטחון לאומי?"). השב"כ איכן טלפונים. על מעורבות המוסד כבר דיברנו. פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר בתחילת המשבר שהמוסד הביא לארץ ציוד לא נכון. קציני צבא בדימוס סייעו בניהול המשבר במספר ערים חרדיות, רוני נומה בבני ברק (שקיבל פרגון רב על תפקודו), גל הירש באלעד. הירש מקורב לנתניהו, ששוקל לשריין לו מקום ברשימת הליכוד. על הקשר עם יצרני ציוד רפואי היה אחראי ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון.

מפקדת אלון בפיקוד העורף, תחת תא"ל ניסן דוידי, קצין לוגיסטיקה, אחראית על קטיעת שרשרת ההדבקות. אל"מ רלי מרגלית, בעבר סגן מפקד עוצבת הפלדה ומפקד חטיבת קרייתי, מפקד על המחקר. במכתב ההתפטרות של ראש מערך החקירות האפידמיולוגיות ליאורה וילנסקי, היא טענה ש"אנשי הצבא הפכו להיות מומחים בלתי מעורערים מבלי שיש להם כל ידע בנושא או הכשרה". התוצאה, לדבריה, היא מערך חלש, לא מקצועי ולא יעיל, שגרם לאלפים רבים להיכנס לבידוד שלא לצורך וצבר מעט מאוד מידע על מקומות הדבקה.

"אני מאוד מעריך את הצבא, השב"כ והמוסד, הייתי רופא צבאי הרבה שנים", אומר לוין. "אבל מי שצריך להעריך סיכונים בריאותיים אלה רופאים. לא אנשי צבא. התוצאה עלולה להיות קשה. איש מקצוע מקל היכן שאפשר להקל, מי שאינו איש מקצוע דווקא עלול להקשות. איש המקצוע מבין שלפעמים אתה לא מתערב, היכן שפוליטיקאי רוצה לעשות משהו מיד".

לוין, בעבר ראש מדור אפידמיולוגיה בצבא, לא הוזמן לישיבות קבינט הקורונה או לפגישות עם נתניהו. שיחת הזום הנ"ל הייתה היחידה שלו עם קובעי ההחלטות. "לא מזמינים אותי לדיונים מסוימים, יודעים שאני לא שפוט של המערכת", הוא אומר ל'ליברל'.

ההשפלה של גמזו

ככלל, מומחים רפואיים ספורים מייעצים לפוליטיקאים. חלקם של אלה אינם מתמחים כלל במגפות או בבריאות הציבור. "רופאים מחוזיים של משרד הבריאות שמעו בחדשות על סגר במחוז שלהם בלי שישתתפו בדיונים", אומר לוין. יולי אדלשטיין, שר הבריאות, ביקש להעביר החלטה שתעגן את מעורבות הרופאים המחוזיים בהחלטות מסוימות. נתניהו מתייעץ עם פרופ' איציק קרייס, מנהל שיבא, ועם הפרופסורים רן בליצר, גבי ברבש ושוקי שמר.

במהלך הגל הראשון נוהל המשבר במטה מצומצם. נתניהו, ראש המל"ל מאיר בן שבת, מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר סימן טוב, וראש שירותי בריאות הציבור במשרד דאז פרופ' סיגל סדצקי. בר סימן טוב הוזעק עם סדצקי למשרד רה"מ כמעט מדי יום. גרוטו, המשנה למנכ"ל ומומחה בבריאות הציבור, השתתף לעיתים רחוקות בישיבות. צוות טיפול מגפות במשרד הבריאות התכנס פעמים ספורות, בר סימן טוב התייעץ במארס, בתחילת המגפה ובעת גיבוש נוהלי העבודה – שלוש פעמים בלבד – עם הצוות שבראשו ד"ר בועז לב, בעבר מנכ"ל משרד הבריאות. בטקס פרישתו ממשרד הבריאות הכה המנכ"ל על חטא ("טעינו. יכולנו לשלב יותר גורמים בקבלת ההחלטות").

סדצקי עזבה בטונים קשים ("דעתי המקצועית לא מתקבלת"). "בסגר הראשון שמעו את דעתנו", היא אומרת ל'ליברל'. "במהלך הגל הראשון אנשי המקצוע השפיעו על נתניהו. אנחנו אלה שהמלצנו המלצות מקצועיות. השיקולים שלנו היו מקצועיים טהורים. האג'נדה שלנו קיבלה הד נכון בקרב הפוליטיקאים". אבל במשרד הבריאות היו מי שהתעקשו שההוראות מגיעות מלמעלה, ושאנשי המקצוע יתיישרו על פי דרישותיו של ראש הממשלה ולא להפך.

"הבעיה הייתה ביציאה מהסגר, כשהפסיקו לשמוע אותנו", אומרת סדצקי שהשתתפה בכל ישיבות קבינט הקורונה. "היו המון ויכוחים על קבלת העובדה שאנחנו נמצאים בגל שני של תחלואה. דיברנו על קפסולות בבתי הספר, על מסכות ועל שמירת מרחק, אבל אז התברר שאי אפשר לעשות קפסולות והתלמידים לא יכולים לשבת עם מסכות. ככה זה היה בכל תחום. לא היה אפשר להגיע להסכמות בקבינט. כמות הלחצים הייתה גדולה. יותר מדי אנשים היו צריכים להחליט. התפשרנו על הרבה דברים, הבעיה שעל הווירוס אי אפשר לעבוד. בעולם הדרג המקצועי החליט. הסגנון כאן אחר. קשה. היקף הקבינט והמצב הפוליטי בישראל אינם מתאימים לניהול מגפה". לאחרונה השתתפה סדצקי, יחד עם בר סימן טוב ואחרים, בעריכת תוכנית לאומית לחירום, הפקת לקחים מניהול משבר הקורונה. אחת ההמלצות המרכזיות היא הגבלת התערבותם של הפוליטיקאים בניהול המשבר.

צילום מגד גוזני, ׳הארץ׳

מחסומים בסגר הראשון, מארס 2020 // צילום: מגד גוזני, ׳הארץ׳

"ככל שפוליטיקאים מחלישים את שומרי הסף המקצועיים, ככה הם יכולים לעשות מה שהם רוצים", אומר לוין. רק בחודש יולי, ארבעה חודשים אחרי פרוץ המגפה כאן, מונה פרויקטור לקורונה, פרופ' רוני גמזו. די מהר הבין שרה"מ לא מתכוון או לא מסוגל לקבל את תוכניותיו והמלצותיו. גמזו התנגד לסגר מלא, נלחם בנסיעות ההמוניות של חסידי ברסלב לאומן, הציע את תוכנית הרמזור שעיקרה טיפול דיפרנציאלי בתחלואה, הבחנה בין יישובים אדומים לירוקים. נתניהו פעל הפוך. סגרים מלאים כדי להימנע מסגירת ערים אדומות, רובן חרדיות. גמזו נותר המום ("סיוט, הייתי צריך לקחת כדורים נגד בחילה"), במיוחד מהזגזוג. נתניהו נטה להסכים לסגר חלקי, עד שהתברר שאיסור על הפגנות חייב להיות כרוך, מבחינה חוקית, בסגר מלא, או אז מיהר להכריז על סגר מלא. גם מערכת החינוך החילונית עברה טלטלות דומות, הנחיות סותרות. רגע אחד נסגרה, למחרת נפתחה למחצה. החלטה על יום לימודים מקוצר שהשתנתה כהרף עין. מהומה.

פיזיקאים נגד רופאים

פרופ' עידית מטות מאיכילוב, חברה בצוות הברומטר שייעץ לרוני גמזו, צוחקת כשהיא נשאלת אם נתקלה בפוליטיזציה של משבר הקורונה. "אני יכולה לדבר על זה במשך שבוע ימים בלי הפסקה. זה אינסופי. היו לנו עשרות המלצות שאיש לא התייחס אליהן. אני לא בן אדם מרדן, אני רופאה, אבל ההתנהלות מתסכלת מאוד. אני מרגישה מה שלא מעט אנשים מרגישים כאן, אבל רואה את הכל יותר מטורף. הרופאים עשו את תפקידם, הפוליטיקאים הרבה פחות. לא הצלחתי להבין למה סגרו את חדרי הניתוח וביצעו רק ניתוחים אלקטיביים, למה לא פותחים את התרבות, למה שינו את הגדרת החולים הקשים, למה משרד החינוך לא ניסה להפוך את המשבר להזדמנות על ידי שדרוג הכיתות. כתבנו על זה בדו"חות, ההמלצות שלנו לא התקבלו".

חלק מהיועצים המקיפים את ראש הממשלה במשבר אינם אנשי רפואה. זה מביא לכמויות של לכלוכים הדדיים. יועץ שמלווה את נתניהו במשבר אומר לנו כך: "הרופאים יודעים רק לטפל בחולים, הם טמבלים בני טמבלים. אני לא יודע מה אפשר להרוויח מדעתם, אבל כל העסק מבולבל". הרופאים מלגלגים על היועצים שאינם מתחום הרפואה ("פיזיקאים מהוועדה לאנרגיה אטומית מסייעים לניהול המגפה"). היועצים שאינם רופאים טוענים שהרופאים הם קשקשנים. מלגלגים על תחומי המומחיות שלהם ("איך גינקולוג מבין בקורונה?"). למרות שעזב את התפקיד, גמזו עדיין מטרה. צריך לשמוע את אחד מיועצי רה"מ מדבר עליו כדי להבין את רמת התיעוב. אחרים המייעצים לנתניהו הם אנשים שבאו בשביל המגפה, אבל חושבים שהוא ראש ממשלה רע. "אני לא אוהב את ראש הממשלה, רוצה שהוא ילך הביתה", אומר לנו אחד מהם, "אבל בלי קשר אני מייעץ לו על פי מידת הבנתי המדעית".

גנץ ונתניהו צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת

גנץ ונתניהו // צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

באופן מקרי, או שלא, רוב היועצים מביעים עמדות פסימיות במיוחד, תואמות את קו המחשבה של נתניהו. פרופ' ינון אשכנזי, מתמטיקאי מהאוניברסיטה העברית, הוא אחד הפעילים בהם. השתתף בישיבות קבינט, ייעץ לבכירי משרד הבריאות, משוחח עם ראש המל"ל ורה"מ. התחזיות שלו היו קשות, חלקן לא התאמתו. מזכיר במשהו את הראייה השחורה של בר סימן טוב ונתניהו בגל הראשון. "אני מסתכל על הדברים במשקפיים מסוימים, מקשיבים לי", הוא אומר ל'ליברל'. "נתניהו שואל שאלות, בן שבת ביקש שאשלח לו מכתב בכל פעם שאני רואה משהו שמפריע לי. אני זרקתי את הצימוקים שלי לעוגה, הבעיה שלא עושים עם זה כלום. במהלך אוגוסט דיברנו על צעדים נחרצים, לא עשו עם זה כלום, אמרו שלא יוכלו לשווק את זה לקהל. הצעתי לבצע הצלבות וחיתוכים כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה, לבדוק לא רק את מי החולה פגש, אלא גם מהיכן הוא נדבק. במקום ללכת אחורה הולכים רק קדימה. הקשיבו לי, אבל לא עשו".

פרופ' דב שוורץ מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן־גוריון, בעבר המדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית, משתתף בישיבות הקבינט ואף ייעץ לעיתים לנתניהו. תחזיותיו פסימיות. במהלך יולי, למשל, צפה קריסה טוטאלית של מערך ההנשמה בתוך שלושה שבועות. היא לא התרחשה, כמובן. גם ההמלצות שלו חריפות במיוחד. הוא תומך בסגרים נרחבים, והציע להטיל סגר מוחלט למשך חודש ימים על בני 67 ומעלה.

"בדרך כלל אני מדייק", הוא אומר ל'ליברל'. "התחזית מחודש יולי התבדתה אחרי שהממשלה הקטינה את היקף ההתקהלויות. אני מהפסימיסטים, מאמין בסגרים. אין לי אפשרות לדעת אם ראש הממשלה מתייעץ איתי בגלל הקו הפסימי שלי. בישיבות קבינט וממשלה כל אחד מהשרים מביא את העמדה שלו, רובם מדברים נגד סגרים. ראש הממשלה צריך מנגד מי שיתמוך בסגר. ככה מתפתח שם הדיון. השרים מדברים ואני מציג עמדה הפוכה, או שאני מציג את העמדה שלי ואז השרים הרלוונטיים מציגים עמדה הפוכה".

אתה פיזיקאי, איך זה משתלב עם ייעוץ במשבר הקורונה?

"אנחנו מתייעצים עם אנשי רפואה. רוב הרופאים מתמחים במחלה של חולים בודדים ואינם מומחים בהתפשטות מגפות, שדומה הרבה יותר להתפתחות ריאקציית שרשרת בכור גרעיני. מה שרוב הרופאים לא מבינים זה שהמצב לא סימטרי, הבריחה למעלה מהירה וגדולה הרבה יותר מאשר לצד השני. בתחום הגרעיני זה גרם לצ'רנוביל".

הוא לא חושש, לדבריו, שראש הממשלה משתמש בדעות שלו ושל אחרים כדי להטיל סגרים שפוגעים בחברה הישראלית, חלקם לצרכים פוליטיים. "אף אדם לא יכול לחשוב שהוא כלי משחק בידי מישהו אחר. אני מאמין באינטגריטי שלי, אני אומר את מה שאני חושב. בתשובות שלי אני משתדל לא להשאיר לו את האופציה הזאת שבה הוא יוכל לבחור את מה שנוח לו".

הבעיה אינה בקשב, אומר שוורץ. נתניהו מקשיב, "מבין הרבה יותר מהר, טוב מכולם. אם הוא יכול לבצע את ההמלצות שלנו – זה כבר עניין פוליטי. הוא שואל שאלות קשות, אבל כשהגיע הרגע להחליט זה התמוסס בגלל הוויכוחים הפוליטיים".

להזיז את המתנגדים

לצידו של שוורץ בישיבות נמצא פרופ' אלי וקסמן, פיזיקאי ממכון ויצמן. גם הוא נוטה לפסימיות. אך הוא מסרב לקבל את התואר הזה. "אני מדויק. התחזיות התאמתו, בגלל זה הקשיבו לניתוחים שלנו". הקשיבו, ושם זה נגמר. "לכאורה הממשלה קיבלה את ההמלצות שלנו אבל לא יישמה אותן. בסופו של דבר הממשלה לא אימצה מדיניות לניהול המשבר. היא פועלת על פי לחצים".

לצד ייעוץ לרה"מ גיבש וקסמן את צוות היועצים של המל"ל. 23 מומחים מתחומים שונים, אף לא אחד מתחום הרפואה, ללא נשים וערבים. "קיבצתי חבורה של אנשים שעבדתי איתם בעבר על נושאים שונים", הוא אומר ל'ליברל'. "הצוות הוקם בצורה מהירה. הכוונה הייתה לאסוף מומחים שיודעים לנתח נתונים והערכות מצב".

פרופ' אודי ניסן, כלכלן מהאוניברסיטה העברית, בעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, היה חבר בצוות היועצים למל"ל. "לרוב ההחלטות שלנו לא התייחסו", הוא אומר. "אינני יודע אם מפני שחשבו שהן לא נכונות או בגלל אילוצים פוליטיים. פוליטיקה השפיעה. בחודש יוני, שהיה חודש קריטי של גידול בתחלואה, נתניהו התעסק עם הסיפוח. ההתנהלות של הממשלה מאכזבת ושערורייתית".

משתתפים בקבינט הקורונה ובישיבות ממשלה מדברים על התנהלות כאוטית, צעקות, ויכוחים בין השרים לבין עצמם, בין המומחים השונים לפרויקטור. חוסר יכולת לקבל החלטות. אחד מיועציו של נתניהו שצפה בוויכוחים האינסופיים בקבינט מתאר מהומה. "ומעל לכל היו צעקות של ליצמן, שאנחנו מבזים את החרדים. הלחץ של השרים גורם לרה"מ להיות משותק. החלטות לא עוברות בגלל השיתוק הזה. ראש הממשלה מנוטרל ולא מצליח להחליט".

תמרונים שונים ננקטים כדי לסלק מהדרך את מי שמעז לחשוב אחרת. לקראת ישיבת הקבינט שעסקה בהטלת הסגר השני וחקיקת חוק הקורונה שהגביל בין השאר את ההפגנות, ערך נתניהו שיחות מקדימות עם חברי הקבינט. שגרת עבודה, למנוע הפתעות. מה שנראה ככאוס בריאותי וכלכלי הוא מופת של דייקנות ושיקולים פוליטיים. דרכי הפעולה סדורות. שום דבר לא נשאר ליד המקרה. ישיבות ההכנה מתמשכות לאין־קץ. מגיעות לסיומן רק אחרי שיוצא עשן לבן לשביעות רצונו של נתניהו. המתנגדים מסולקים, תחתם משובצים מי שדעתם זהה לשלו.

טרם הטלת הסגר השני, נתניהו ניהל עם קומץ שרים שיחות טלפוניות ארוכות, חלקן אל תוך הלילה. ניסה לשכנעם שההפגנות מסכנות את בריאות הציבור, שהמפגינים הם אנרכיסטים מפיצי מחלות. יזהר שי, שר המדע, לא השתכנע, התנגד לסגר ולחקיקה. הוא היה בין הבודדים שלא נענו לדרישותיו של רה"מ. "מעטים מתנגדים לנתניהו", הוא אומר ל'ליברל'. "רק משתתפים ספורים מעיזים ללכת איתו ראש בראש".

שי הוזז הצידה. את מקומו תפסו אבי ניסנקורן וגבי אשכנזי, ששכנעו את בני גנץ לתמוך בדרישות נתניהו. לא היה צריך לשכנע הרבה. גנץ הודיע על תמיכתו בסגר ובחוק הקורונה, אפילו גינה את המתנגדים למהלך ("עם ישראל יכול לנצח כל נגיף, אבל לא נוכל לעשות זאת עם פלגנים"). חוק הקורונה עבר במהרה, הסגר השני הוטל למורת רוחם של כמה מבכירי משרד הבריאות ושל הפרויקטור דאז גמזו. בדיון מוקדם אחר בוטלה השתתפותו של ניסנקורן, אחרי שהביע התנגדות להגבלת הפגנות גורפת.

ציר הזמן

טריקים ושטיקים בניהול המשבר

השיחות המקדימות נערכו בווידיאו או בפגישות במשרד רה"מ בהשתתפות שרי הביטחון, הבריאות, האוצר, המדע, הפנים, ראש המל"ל ומומחים שונים. לדברי המשתתפים, נתניהו נוקט צעדי זהירות קיצוניים. המוזמנים יושבים בחדר סמוך לזה של רה"מ, שומרים מרחק נגיעה. הוא אינו מתקרב אליהם, צופה ומאזין מרחוק. "עדיף לדבר, לנהל ויכוחים, פנים אל פנים", אומר אחד המשתתפים שאינו חשוד באי־עטיית מסכה. "ההחלטות אולי יהיו זהות, הדינמיקה שונה".

הטריקים והשטיקים מגוונים. ישיבות נדחות עד שברור שמרבית המשתתפים יאמרו הן. במחצית דצמבר ביקשה כחול לבן לכנס את קבינט הקורונה כדי לאשר הגבלות שימנעו סגר עתידי. נתניהו התנגד, מחשש שהקבינט יביא לביטולן של החלטות קודמות. בכחול לבן טענו שכינוס הקבינט מתעכב כדי לא לפגוע ב"פסטיבל החיסונים". באותה תכיפות גם ישיבות הממשלה נדחו.

לא אחת נושאים יורדים מסדר היום במהלך דיון, כשמתחוור שנתניהו לא מצליח להגיע להסכמה רחבה. בסוף נובמבר גיבש קבינט הקורונה הנחיות לחידוש פעילות מערכת החינוך ביישובים ירוקים וצהובים. בטרם הגיעו שרי הקבינט להחלטה מסכמת, נתניהו שינה את נושא הדיון מ"מערכת החינוך" ל"מקדם ההדבקה". יש החלטה שאתה לא מסכים איתה אז אתה מוריד אותה מסדר היום? שאלו גנץ ואשכנזי במפגן נדיר של אומץ. למה קיימנו דיון, תהו. ישיבות ארוכות אחרות דווקא כן התנהלו, סביב נושאים בעלי חשיבות עבור נתניהו. במשך תשע שעות (!) עסק הקבינט בעיקר בהגבלת ההפגנות.

לעיתים, סירובם של שרי הקבינט להיענות לדרישות נתניהו הביא להקמת "קבינט חלופי", נוח יותר עבורו. כזה היה הפורום שהחליט על סגר מלא למשך שלושה שבועות, עד מוצאי שמחת תורה. נתניהו, גנץ, אשכנזי ודרעי, קוורטט אד הוק, קיבלו החלטה. הממשלה אישרה את המוכן, ללא פתחון פה.

החלטות שעלולות להידחות בקבינט עוברות לא אחת ישירות לישיבות הממשלה, המגרש הביתי של נתניהו. רוב שרי הליכוד נענים לו, פה ושם מישהו מעז להרים קול, שרי כחול לבן נזקקים לעיתים לאיזה קוועץ' קטן אבל בדרך כלל גם הם נעתרים.

לא אחת, בניסיון לעקוף את השרים, גנץ ונתניהו גיבשו החלטה לבדם והביאו אותה לקבינט. שני אלה מתעבים זה את זה כמו הגיהינום עצמו, אבל לעיתים רתמו את הקורונה לצרכיהם באותה התלהבות. נתניהו אמנם סירב להעביר את ניהול הקורונה למשרד הביטחון – רק זה חסר לו, שנפתלי בנט, שר הביטחון הקודם, וגנץ, הבא אחריו, יקבלו קמצוץ של תהילה. המל"ל, בראשות מאיר בן שבת המקורב לנתניהו, קיבל נתח שליטה גדול יותר. מקורבי רה"מ החלו להכריז, עם החרפת החיכוכים הפוליטיים, שגנץ הוא זה שמפריע לרה"מ לנהל את המשבר. אחדות מישיבות הממשלה והקבינט התנהלו בצרחות. ובכל זאת, גנץ יישר קו עם רוב הדרישות של נתניהו. לעיתים באמצעות סחר מכר. קח סגר שני ותחריג את ההפגנות מחוק הקורונה, למשל. השרים הפכו לחותמת גומי. הפוליטיקה התכווצה לקמצוץ של דמוקרטיה. על מתווה הסגר השלישי החליטו נתניהו וגנץ, בהסכמת קבינט חלופי בהשתתפות אריה דרעי, יזהר שי, יולי אדלשטיין וראש המל"ל. אחרי פארסת הסגר הלילי שאושר בקבינט הקורונה, ונדחה בעקבות הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה כי לא יוכל להגן על המהלך בבג"ץ, החליטו גנץ ונתניהו לא להטיל מגבלות חדשות בחנוכה. הנרות והסופגניות זרמו לבתים יחד עם חוגגים, כאילו אין מגפה שחודשים ספורים לפני כן תיאר אותה נתניהו כקץ האנושות כמעט.

חיסונים מיוחצנים וסגר שלישי

ועדת הקורונה בראשות יפעת שאשא־ביטון הייתה לא יותר ממכה קלה בכנף. אחרי המרי בגוף הפרלמנטרי, כמו בסיפור חדרי הכושר והבריכות, חטפו בבלפור חום ולא מקורונה. תקלות כאלה יש לתקן מיד. המכונה פעלה בכל הכוח, חוק הקורונה הגביל את סמכות הכנסת. הוועדה רוקנה מתוכן, רוב הפרוצדורות עברו לוועדת החוקה בראשות יעקב אשר (יהדות התורה). מיקי זוהר איים מול המצלמות, נתניהו רמז ששאשא־ביטון אחראית לעלייה בתחלואה. מאז לא היו יותר מדי מרידות בכנסת. החרדים קיבלו את שלהם, אז אשר יישר קו. חריג בולט היה המקרה בוועדת החינוך, שבו מורד כחול לבן רם שפע הפך את החלטת הממשלה על סגירת מערכת החינוך מכיתות ה'.

המכבש עובד ביעילות ובשיטתיות. יום אופייני בתחילת חודש דצמבר, כמוהו היו רבים בחודשים האחרונים. נתניהו דיבר בפתח ישיבת הממשלה על "עלייה תלולה בתחלואה. אנחנו בסכנה אם לא נפעל מיד". אחד ההסברים לעלייה במספרים היה נעוץ בזינוק מחודש במספר הבדיקות בתוך יומיים, מ־37 אלף ל־56 אלף. באותו יום עצמו, שבו דיבר נתניהו על הסכנה האורבת לפתחנו, ביקשו עורכי הדין שלו מבית המשפט לבטל את כתב האישום נגדו בטענה לפגמים בהליך. ימים ספורים לפני כן עברה בכנסת בקריאה טרומית ההצעה לפיזור הכנסת.

או יום אחר, גם כן בתחילת דצמבר. סגר לילי בחנוכה ריחף באוויר, סגן שר הבריאות יואב קיש התריע על המהלך כבר בנובמבר. הכשיר את הקרקע. זו לא פעם ראשונה שקיש מבשר בשורה, בוחן את תגובת הציבור. הסגר הלילי הוצג כיוזמה של המל"ל, כמו בהרבה מקרים אחרים.

יומיים אחרי האזהרות של קיש, נתניהו דיבר בכנסת על ממדי הקטסטרופה. "אנחנו נמצאים בימים דרמטיים. המלחמה העולמית בקורונה ממשיכה במלוא עוזה. אני עוסק בכך יום־יום, שעה־שעה. הצלנו חיים רבים. אלפים רבים. התחלואה עולה. זה אופי המחלה. אסור לנו להיכנס לשאננות".

זמן קצר לפני כן הכריז מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי ש"אנחנו לא במצב חירום כרגע". במחלקות הקורונה בבתי החולים השונים התפוסה הייתה דלילה. בשיבא, למשל, היו רק שבעה מאושפזים. מנהלי בתי חולים אמרו לתקשורת שאכן רמת התחלואה אצלם נמוכה, ואם הייתה עלייה כלשהי היא נעצרה. לוי, למחרת, נשמע כבר אלרמיסט יותר ("התחלואה מדאיגה, אנחנו נמצאים במדרון חלקלק").

מספר המאומתים עלה בחדות במהלך דצמבר. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, חבר בצוות המומחים של המל"ל ושל קבינט הקורונה, טען שחלק מהגידול קשור לעלייה במספר הבדיקות. חגי לוין אמר דברים דומים ("ברגע שתעלה את כמות הבדיקות, ברור שתמצא יותר מקרים"). ממעמקי השטח עלו קולות זהים. ברשתות החברתיות הופץ בנובמבר פוסט של עובדת בכירה במעבדה לבדיקות קורונה בבית חולים בצפון. "אני יכולה לדעת לפי כמות הבדיקות מתי יהיה הסגר הבא. אם כמות הבדיקות גדלה פתאום אז זה מתקרב ובא. אני יכולה גם לדעת מתי הם מתכננים לצאת מהסגר. פשוט, כמות הבדיקות יורדת בצורה דרמטית. ברור שאם מכפילים עכשיו את כמות הבדיקות אז הסגר הבא מתוכנן לדצמבר". די מהר התברר שג"א ניחנה בתכונות נבואיות. בתחילת דצמבר החליט קבינט הקורונה על הטלת סגר לילי, בסוף החודש הוכרז סגר שלישי. ועדיין, ישנו גם הסבר הגיוני. כשהתחלואה עולה, יותר אנשים הולכים להיבדק. אבל האם המדרון הזה היה צריך להיגמר בשלושה סגרים? ודאי שלא.

נתניהו החרד תמיד

פוליטיקאים ואנשי מקצוע שהתבקשו על ידי 'ליברל' להצביע על נקודת מפנה, הרגע שבו הבינו שניהול הקורונה פוליטי לא פחות ממקצועי, הצביעו כולם כאחד על ההקלות והכניעות למגזר החרדי ואי־האכיפה שם. עוד לפני שמישהו הבין מה קורה כאן, שותפיו הפוליטיים של נתניהו קיבלו יחס מיוחד. ב־4 במארס הוטלה חובת בידוד על השבים ממדינות אירופה. בלגיה הוחרגה. במשרד הבריאות היו שתהו: האם הקשר בין קהילות כאן לקהילה החרדית הענפה באנטוורפן השפיע על ההחלטה. מארה"ב הגיעו אלפי חרדים, רובם מברוקלין, חלקם חולי קורונה, משוללי ביטוח בריאות אמריקאי. ליצמן, שפעל להכנסתם לארץ, אמר שכולם זכאים להגיע. מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא שהמקור העיקרי לשרשראות ההדבקה (78%) הוא בנשאים שהגיעו לארץ בתחילת המגפה מארה"ב ומבלגיה. לקראת ראש השנה הותרה כניסת 12 אנשים מארה"ב לישראל, רובם חרדים, ורוב אלה תלמידי ישיבות.

מחאה בסמוך למעון בבלפור, במהלך הסגר השני צילום אוהד צויגנברג, ׳הארץ׳

מחאה בסמוך למעון בבלפור, במהלך הסגר השני // צילום: אוהד צויגנברג, ׳הארץ׳

עפר שלח, שהיה היו"ר הראשון של ועדת הקורונה בכנסת, אומר שפתיחת בתי הכנסת לתפילות פורים הייתה פעמון אזעקה פוליטי. ליצמן התעקש על קריאת המגילה, הגבלות נוספות נדחו כדי לאפשר לאלפים רבים להצטופף בבתי הכנסת. ליצמן היה גם זה שסירב לסגור את המקוואות. בעוד אנשים טבלו במקווה סגור וצפוף, המשטרה רדפה בחוף הים אחרי שחיינים בודדים. "ככה זה, לים אין לובי", אומר חגי לוין.

בתחילת אפריל חלה ליצמן בקורונה, עוד לפני כן מעורבותו בניהול המשבר הלכה והצטמצמה ("פה ושם עדכנו אותי"). אדם שמכיר אותו מקרוב אומר שבתחילת הדרך היה ליצמן שותף להחלטות, אבל "די מהר הפך לעלה נידף. במהותו הוא לא יורד לפרטים, לא בשבילו דיונים עמוקים". נתניהו פגע בכבודו של ליצמן בעצם יצירת הציר הישיר מול בר סימן טוב, אבל הקפיד לשמור על כבודו הפומבי, ולא משנה עד כמה התנהלות יו"ר אגודת ישראל הייתה שערורייתית. בהמשך התפטר ליצמן, בהוראת האדמו"ר מגור, ועבר למשרד השיכון.

פרופ' ינון אשכנזי מתקשה לשכוח את החתונות ההמוניות, בעיקר במגזרים החרדיים והערביים. "ביוני התחלואה עלתה, התרעתי על הסכנות, אבל פתאום פתחו את האירועים, איפשרו חתונות. זמן־מה אחר כך סגרו את החתונות, אבל באוגוסט, בתקופת בין הזמנים, פתחו אותן שוב".

פתיחת מערכת החינוך החרדי בהתרסה, מול סגירת החינוך הממלכתי, תפילות כיפור בבתי הכנסת על פי דרישתו של דרעי, התקהלויות הענק בסוכות ושמחת תורה, הסירוב להגדיל את הקנסות על מפרי ההוראות, בעיקר על מוסדות לימוד, בשל התנגדות החרדים, אכיפה מזערית בערים חרדיות, הטלת סגר שלישי סמוך לראש השנה האזרחית – מה שימנע חגיגות בתאריך שמהווה סדין אדום עבור החרדים, כל אלה רשימה חלקית שיצר ברומטר ההתנהלות הפוליטי של נתניהו. הסגר השלישי הוטל אחרי שהיקף המאומתים ביישובים חרדיים שוב נסק. חלילה להתעמת עם החרדים בואכה בחירות, שבהן הם היחידים ב"בלוק" המפורסם של נתניהו. עדיף כבר שכולם יישבו בבית. במהלך הסגר, לדוגמה, המקוואות לנשים, מבנים סגורים – נותרו פתוחים; שמורות הטבע, מרחבים פתוחים – נסגרו.

האיום של הברסלבים

במחצית אוגוסט הציג הפרויקטור גמזו את תוכנית הרמזור. מהומה קולנית פרצה בקבינט הקורונה. וקסמן ושוורץ התנגדו. הם תמכו בסגר מלא. נתניהו העלה שאלות, הסביר שהוא הבין את נימוקי הפיזיקאים אבל רוצה שכל הנוכחים יפנימו. מרבית השרים התנגדו לסגר. היה ברור שהציבור עייף, יזכור להם בקלפי את הכישלון. זו הייתה התקופה שבה התחוור שנתניהו מחזיק את התקציב כבן ערובה, ומתכוון לצאת לבחירות במועד מוקדם – כדי לא לקיים את הרוטציה עם בני גנץ.

בשלב מסוים נתניהו יצא מהחדר, שב אחרי חצי שעה והכריז שבקרוב ישמעו כולם על משהו גדול. מאוחר יותר התבררה כוונתו, הסכם הנורמליזציה עם האמירויות. בינתיים, מעל לכולם התנשא קולו של ליצמן. אתם מבזים את החרדים, הוא צעק. כינה את גמזו "שקרן". חשש מהטלת סגר דיפרנציאלי על ערים חרדיות. הוויכוח בין ליצמן לגמזו הביא לפיצוץ הישיבה. עברו ימים ארוכים בטרם קבינט הקורונה שב והתכנס והמיר את העוצר הדיפרנציאלי, בחלקו הגדול על יישובים חרדיים, בסגר כללי.

מקורב לליצמן אומר שהחרדים דווקא הופלו לרעה. "איכון השב"כ לא עבד בטלפונים כשרים. המדינה ידעה שהיא לא יכולה להתריע בפני חרדי שפגש אדם חולה. זה אומר שלחרדים לא הייתה יכולת התמודדות עם הקורונה. קודם כל סגרו אותנו. אמרו שנספור גופות. זה לא קרה. אנחנו הראשונים שנסגרנו בבני ברק, לא איפשרו לנו להיבדק. היה קשה להשיג בדיקה בבני ברק יותר מאשר ביצים בתקופת הצנע. חיינו בדיקטטורה. ביבי הפחיד כל ערב עם מופע, אמר שבתי החולים יקרסו, התייעץ עם אנשים שחושבים כמוהו, וכדי לחסום את זה הכניסו אותנו לבידוד. עשו עלינו ניסוי. הכל כדי שלא תהיה תמונת קריסה, כדי שלא יגידו שישראל היא כמו איטליה. בשורה התחתונה היה כאן בלבול שכל. אם היו מאפשרים להזמין לחתונות 50 אנשים, רק דרגה ראשונה של קרבה, אנשים לא היו עוברים על המתווה. אבל ברגע שלא אישרו להזמין לחתונות קרובי משפחה, אנשים פה אמרו שיישרף העולם והזמינו 200 אורחים. מאז קום המדינה עוד לא הייתה פה קבוצה שהחליטה להתאבד קולקטיבית כמו הפוליטיקאים. בהתחלה הייתי מעורב, אחר כך התייאשתי. לא התקבלה אף החלטה רציונלית, הכל היה מבוסס על לחצים ואינטרסים".

צילום אמיל סלמן, ׳הארץ׳

בר סימן טוב וליצמן // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

המאבק על כניסת חסידי ברסלב לקבר רבי נחמן באומן היה יצרי במיוחד. גמזו נחרד מנהירת האלפים לאומן. הוא אף ביקש מוולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, שיסרב להתיר את הכניסה. זלנסקי הבהיר שכבר קיבל בקשה כזאת מנתניהו. בלשכת רה"מ מיהרו להכחיש, נחרדו מהעימות עם החרדים. מופת של אמינות, כרגיל. צוות שרים מיוחד בראשות זאב אלקין הוקם כדי ליצור "מתווה לטיסות לאומן". הפיאסקו המביך הסתיים כשזלנסקי הוציא לכולם את הערמונים מהאש ואמר שפשוט יאסור על הכניסה לאומן. אנשי ברסלב איימו בנקמה בקלפי, תמונות החסידים מנסים להתגנב אל המקום האסור לא הוסיפו צבע בלחיי בלפור.

אדום מבפנים, ירוק מבחוץ

מה שקרה פעם אחר פעם בנתב"ג הוא עדות חזקה נוספת לפוליטיזציה של המשבר, אומר חגי לוין. "החל מהתרת הכניסה לאמריקאים בתחילת מארס, למרות שהיה ברור שיש התפרצות של קורונה בארה"ב, ועד לסגירה של כל המדינות. עד היום ההחלטה אם להכריז על מדינה כאדומה או ירוקה היא החלטה פוליטית".

דובאי נשארה ירוקה, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרד הבריאות, עד שהתברר שמאות ישראלים שבו משם כשהם נשאי הנגיף. במקום להכריז על בידוד סלקטיבי לשבים מדובאי, החליטו פשוט שכל מי שחוזר מחו"ל מחויב בבידוד, גם אם היה בחיק משפחתו בלבד בבקתה מבודדת באיי סיישל, או בכל מדינה שאין בה תחלואה. "אם הייתה בשדה התעופה יחידה אפידמיולוגית, היא הייתה יכולה לאתר חולים ולבודד אותם", אומר לוין. יש כאלו בארצות אחרות, הוא מוסיף, "זו השקעה כספית זעומה ותועלת גדולה. דיברתי עם בכיר מאוד במשרד הבריאות שתומך בהקמת יחידה כזו. זה לא נעשה. בשדה התעופה, כמו בכל מקום, הטיפול בקורונה מתאפיין בשינוי תזזיתי של ההנחיות. בכניעה ללחצים. איקאה נפתחה, חנויות אחרות נשארו סגורות. בעולם הקצב מתון, מחושב, כאן מאולתר, עם שליפות מהמותן. יש לניהול כזה יתרון בתחילת האירוע, אבל לאורך זמן זה מאוד צורם. האפשרות היחידה לשינוי היא על ידי כניסת אנשים לפוליטיקה שאכפת להם מהציבור". ואם תהיתם, לוין לא פוסל כניסה לפוליטיקה.

סוף דבר, מפי בעלת עסק קטן

סטלה ויינשטיין, בעלת מועדוני כושר באשדוד, פרצה בבכי בוועדת הקורונה של הכנסת. ויינשטיין, בעבר ראש הלשכה של אביגדור ליברמן כשהיה שר החוץ, חברת מועצת עיריית אשדוד מטעם ישראל ביתנו, מכירה היטב את הפוליטיקה. ובכל זאת, את מה שראתה בשנה החולפת אפילו היא התקשתה לשאת. היא עומדת בראש פורום חדרי הכושר, 2,700 חדרי כושר שסגורים מחודש מארס, למעט הפוגה של מספר שבועות בקיץ. "עברנו דרך קשה מאוד", היא אומרת ל'ליברל'. "אף פעם לא היינו זקוקים לשר שיגן עלינו או ללוביסטים, הכל התנהל נהדר, עד לקורונה. פתאום התברר שאף אחד לא מכיר אותנו, אין מי שידברר אותנו, לא לובי, לא יחצנות, לא שר בממשלה. נפלנו בין הכיסאות. התערבבנו בספינים פוליטיים ובמחלוקות שלא היו שייכות לנו. ויה דולורוזה". כשמניחים את זיהויה המפלגתי, מול – נניח – הזיהוי המפלגתי של משפחתו של מיקי זוהר על אולמות האירועים שלהם, אפשר להקיש היקשים.

בחודש יוני רוב המסחר נפתח. חדרי הכושר נשארו סגורים, למרות שעל פי נתונים רק 35 מאומתים התגלו בחדרי כושר בכל הארץ. ויינשטיין התחילה במאבק. "רוב חדרי הכושר קטנים, משפחתיים, אנחנו אנשי עבודה, לא אנשי פוליטיקה. היה ברור שנתקשה לגייס כספים ליחצנים וללוביסטים. בלית ברירה הפכתי ללוביסטית ויחצנית, הפקה של אישה אחת". בישראל ביתנו סידרו לה אישור כניסה לכנסת. "התחלתי לרוץ מוועדה לוועדה. היה קשה לקבל זימון לוועדות. לוועדת הקורונה התפרצתי בכוח, הם לא התכוננו לקיים דיון על חדרי הכושר, פרצתי שם בבכי, רק אז הבינו את המצוקה שלנו. בוועדת הכספים זעקתי את זעקתנו, הייתה לי דקה אחת לפני שאנשי האבטחה הוציאו אותי. בוועדת החוקה התחננתי שייתנו לי לדבר. אחר כך ניסיתי להיפגש עם פוליטיקאים. דווקא הח"כים החרדים גילו הבנה. משה גפני ויעקב אשר היו הראשונים שהסכימו להיפגש איתי, הבינו את זעקתנו".

אחרי מכתבים, שיחות, מיילים וגם הפגנות, נפגש איתה ועם חבריה גם שר הבריאות יולי אדלשטיין. הוא היה קשוב, הבין את המצוקה. הבטיח פתיחה מהירה מיד עם תום הסגר השלישי. "בינתיים חצי מהענף נסגר. חטפנו את הפגיעה הכי קשה. ככה זה כשהקניונים יותר חזקים ממך. אתה נשאר מאחור, בלי כלום".

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook