fbpx

הרהוריו של חרדי בשעת מטס העצמאות // אברהם דוב גרינבוים

0

הם לא משתתפים בטקס הזיכרון ברחבת הכותל המערבי וגם לא בהדלקת המשואות בהר הרצל. הם לא יודעים מי זה אל"מ דוד רוקני, ואין להם מושג מה תפקידם של הדגלנים. הם כן רואים אורות זיקוקים שמאירים את שמיה של ישראל בשלל צבעים. ויש גם את המטס.

המטס הוא כבר אטרקציה של ממש. לרוב החרדים שלא עזבו את הארץ ולא עלו מעודם על מטוס, לראות מחזה סוריאליסטי שכזה זה חגיגה של ממש. הם עומדים ומתבוננים בעיניים כלות באקרובטיקה שמציגים הטייסים לציון כך וכך שנים למדינה הציונית. טפו טפו.

ישנם גם המנגלים. לא בכוונה, ממש לא בכוונה, לפעמים מתבלבל איזה בחור צעיר וממהר להדליק את הפתילייה יום קודם. צלם זריז מנציח את המעמד וזה מקבל "שער" בתקשורת הכללית: החרדים שוב חיללו את יום הזיכרון. נו מילא.

אז מה בעצם סבורים החרדים? הם בעד המדינה? נגד? הם הרי לוקחים כסף מהממשלה ותקציבים למוסדות, כמו גם קצבאות לילדים. למה לא? "ואכלת את שלל אויביך", הם מפטירים בגאונות מפולפלת. אז למה הם לא חוגגים עצמאות?

היו אלו רגעי הדמדומים שבין השלטון הבריטי לכינון המדינה. אחד מקברניטי היהדות החרדית אוד מוצל מאש, היה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור. הוא שנשא את יהדות פולין על כתפיו לפני השואה כמו שחו כתפיו באובדן יהדות אירופה. בביתו הצנוע בשכונת מחנה יהודה בירושלים הוא ישב ולחש על אוזן מקורביו: "כך היא גאולתם של ישראל, קמעה־קמעה".

חז"ל מספרים כי "רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו איילת השחר. אמר לו רבי חייא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת".

האדמו"ר ראה בכינון מדינת ישראל "קמעה" מגאולת ישראל. האם הוא קרא הלל בעצמאות? ממש לא. ברור למדי כי מדינת ישראל הייתה ועודנה בית ליהודים, בית לאומי. וברור לגמרי כי מדינת ישראל ובראשה הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הרצוג היו שותפים להצלת האדמו"ר מגיא ההריגה והגעה לחוף מבטחים – אבל זו רק "קמעה". הגאולה האמיתית עדיין לא כאן.

היו שראו במדינה את הגאולה השלמה, אבל מי שעיניים לו השכיל להבין כי זו רק "אתחלתא דגאולה", תחילת הגאולה. להיות בגלות במדינת היהודים היא עדיין גלות. לחיות ללא משפט עברי, ללא סנהדרין ובית מקדש וללא יראת שמים – זו גלות קשה. וכך נאמר בשמם של גדולי ישראל: גלות בין יהודים – קשה היא מגלות בין גויים.

כשגוי מציק ליהודי זה קטע מובן, הם שני ניגודים, "עשיו שונא ליעקב", אבל כשיהודי נגד יהודי זה אם כל חטאת. אם יש היום יהודים בישראל שמרגישים מקופחים, כפויים לחילולי שבת ומאוימים בשמירת הסטטוס קוו – הרי זו גלות. בוודאי לא בשביל לומר הלל ביום העצמאות.

יהודה גליק, למשל, ח"כ ועולה הר הבית, כבר אינו זקוק לשום גאולה. טוב לו כך. הוא צייץ בערב החג את הטקסט הבא: "לחבריי החרדים, בשום מקום בתנ"ך או בחז"ל אין דבר כזה גלות בארץ ישראל, גלות־גלות, גאולה־ארץ ישראל. גלות וגאולה רוחנית זו המצאה בלבד, המצאה מדורנו".

עכשיו אתם מבינים למה משיח לא בא?

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook