ההתלהבות מהפגנות האפודים הצהובים בצרפת הביאה לחיקוי האלמנט הוויזואלי שלהן גם כאן, בישראל, במחאה המתעוררת על יוקר המחיה. אין ספק, המחאה שהוציאה אלפי צרפתים מהפריפריה אל הצמתים המרכזיים ואתגרה את שלטונו של עמנואל מקרון, מוצלחת מאוד. אין ספק גם שברובה היא אותנטית. השאלה היא אם דברים נוספים מלבים אותה. כמו במקרים אחרים וחמורים שחווינו זה מכבר.
מחקר של 'הברית להגנת הדמוקרטיה', גוף אזרחי שהוקם על ידי רפובליקנים ודמוקרטים בארה"ב ומשתף פעולה עם גופים דומים באירופה, איתר כ־600 חשבונות טוויטר מובילים – שמהותם הפצת עמדות הקרמלין – שעברו בחודשים האחרונים להתמקד בצרפת וללבות את המחאה.
לזרוע כאוס על מנת להחליש את מדינות המערב הוא טריק טיפוסי של הקרמלין. אמצעי התקשורת של פוטין עצמו דואגים להפיץ דיסאינפורמציה, עובדות אלטרנטיביות, לגבי המתרחש בצרפת. מקרון סומן על ידי פוטין כאויב. הנשיא הצרפתי אמנם נחלש בזירה הפנימית עוד לפני המחאה, אבל השפעתו בזירה הבינלאומית התחזקה. בכל הקשור לאחדות האינטרסים נגד רוסיה, כמו תמיכה במשטר סנקציות נגד מוסקבה, הוא תקיף מאוד.
לקרמלין יש אינטרס ישיר בהפגנות. וזה המשך ישיר של הפעילות המלחמתית – אין מונח אחר – של רוסיה, במסווים שונים ומשונים, כדי להשפיע על דעת הקהל במערב, להתסיס אזרחים נגד הממשלות ולייצר סנטימנט של לאומנות ובדלנות. האסטרטגיה של פוטין ברורה: כל פירוק של המערב מאיחודו, מסייע לו. ככל שאגודת השבטים המערבית מתפוררת, הכוח שלו ושל בני בריתו עולה. יש פחות יכולת והון פוליטי לפעול נגדו.
כשמסתכלים על המהומות בצרפת, מבינים את ההבדלים בין צרפת העירונית לעומת צרפת הפריפריאלית. ממש כמו באמריקה של החוף המזרחי והחוף המערבי, והארץ ש"נשכחה" ביניהם, בעיני התושבים. בעיקר בחגורת הפלדה, שם דונלד טראמפ הקדיש את מרב מאמציו – וכך גם התעמולה הרוסית, במסווה של פעילות רשת אמריקאית אותנטית שסייעה לו. גם במקרה הצרפתי פונה פעילות ההתססה והדיסאינפורמציה הרוסית למעמד הבינוני־נמוך, הכפרי, המרוחק, מעמד הפועלים.
אם המודיעין הרוסי של פעם ניתח את המערכות הצבאיות של המערב, היום הוא שם דגש על המערכות האזרחיות. הוא מנתח בכל מדינה איפה נמצאות המחלוקות, איפה חבויים הסנטימנטים האפלים, הפחדים. ואז מייצרים תכנית ללבות את אלה.
גם לאחר שפוטין נכנע לדרישות עיקריות, ליבוי היצרים נמשך. כך למשל הופץ מסמך ברשתות שהציג נקודות כניעה למקרון. ביניהן: פרישה מנאט"ו ומהאיחוד האירופי. שוב, מטרות שמשרתות את פוטין: פילוג בריתות מערביות. זוהי האסטרטגיה הגיאו־פוליטית של הקרמלין. ברוסיה המצב הכלכלי נורא, אבל הגאווה הלאומית במצב מצוין. ומעבר לאינטרסים של פוטין להתעצמות בטווח הארוך בזירה הגלובלית, חשוב לו בזירה הפנימית להראות את המערב המתפורר – בשל הפרוגרסיביות המאוסה לטעמו, בשל האוניברסליות, בשל הערכים הירודים.
בבחירות 2017 בצרפת, פוטין "טיווח" את מקרון. הפיץ כמויות של פייק ניוז עליו. זה לא עבד. לא תמיד הוא מצליח. כך נבחרה אנגלה מרקל בגרמניה למרות פעילות שיבוש תודעתית של רוסיה; כך תרזה מיי (בדוחק) בבריטניה. במקרים אחרים פוטין מצליח, ע"ע ה'ברקזיט' וטראמפ. אבל גם כשהוא "מפספס" בחירות או משאל עם, הקמפיינים המלוכלכים האלה מותירים סנטימנט הולך וגובר לכיוון הימין הלאומני. הבלבול, הבדלנות והשנאה במערב מוזנים בצורה מתוחכמת על ידי סוכני הרשת הרוסים, בתוך המלחמה הגדולה באמת – המלחמה על התודעה.
רוצים לקבל את המגזין המודפס עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם
צילום: Chesnot, Getty Images, IL
