השעה הייתה 09:23 בבוקר, יום שישי. באבחת פוש התבשרו אזרחי ישראל כי בעוד שעתיים וחצי ישובו המסכות לחייהם. לא ביום ראשון, לא למחרת – בעוד שעתיים וחצי יבואו לקצם השבועות הספורים שבהם נעדרו המסכות מחיינו, והנה הקאמבק.
בימים שלפני ההחלטה מילאו את השיח הציבורי מושגים חדשים־ישנים ובהם הווריאנט ההודי, זן דלתא, בידוד, בדיקות, פרצת נתב"ג ועוד. וכאילו לא עברה לה כבר שנה וחצי מאז שחדר הנגיף לחיינו, נראה שבחלק מהסוגיות לא נלמדו עד תום לקחי הסבבים הקודמים.
דבר אחד לבטח השתנה: הפעם תומכי נתניהו מבקרים את מדיניות הממשלה ומתנגדיו מהללים את החלטותיה, כאילו באמת הצליחה ממשלת השינוי לעשות שינוי – לטוב או לרע – באופן הטיפול במגפה בתקופה הקצרה שהיא מכהנת.
בעת הורדת שורות אלו לדפוס, עדיין לא ברורה מידת התפשטותו של הווריאנט ואם אכן קיימת היתכנות לשובה של תחלואה קשה ונרחבת על כל השלכותיה. ובכל זאת, מדובר בהזדמנות להציע כמה דרכים לשיפור השיח עם הציבור בסוגיית הקורונה ובעיקר לחיזוק אמון הציבור בהחלטות הממשלה, וכנגזרת מכך לרתימת הציבור למימוש ההנחיות כלשונן:
שקפו – צרו שקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות ושל העמדות המקצועיות שעליהן מבוססות החלטות אלו. בניגוד לדיוני הקבינט הביטחוני הכוללים חומרים מסווגים רבים, ברור כי בקבינט הקורונה מרבית הדיונים מתבססים על מידע גלוי ולכן אין מניעה לשקפם.
שתפו – תנו לציבור מידע על השיקולים שהביאו להחלטות באופן המלא והרחב ביותר. ברור לגמרי שההחלטה הסופית נתונה לגורמי המקצוע ולמקבלי ההחלטות, אבל בססו אצל הציבור את ההבנה מה עומד מאחוריהן. יש התפרצות בבנימינה או במודיעין בקרב ילדים? הסבירו ממה היא נובעת ומה ניתן לעשות אחרת. החלטתם להקדים את חובת עטיית המסכות ביממה וחצי ממה שתוכנן? הסבירו מה הביא לכך.
הרגיעו – תכנון וקבלת החלטות באופן שמאפשר היערכות מראש הוא בסיס ליצירת תחושה של שליטה במצב. החלטתם שהמסכות חוזרות ביום ראשון? מצוין, אל תשנו את ההחלטה באופן בהול בבוקר יום שישי ללא שינוי מהותי בתמונת המצב. עצם יצירת תחושת השליטה והתכנון מראש חשוב בהרבה מהאפקט שיושג בשינוי ההחלטה.
אתרו נקודות כשל שפוגעות בהגיון ההחלטה – הציבור צבר ניסיון בהתמודדות עם המגפה, ויש דברים שנתפסים בעיניו כלא הגיוניים. קחו למשל את ביצוע בדיקות הקורונה בנתב"ג על מנת לאתר חולים. אם אותם נבדקים, מיד לאחר ביצוע הבדיקה ולפני קבלת התשובה, יכולים לנוע בכל מקום בחופשיות – זוהי דוגמה טובה להתנהלות שדורשת תיקון.
עדכנו – גם אחרי כשנה וחצי של מגפה עדיין לא קיימת שגרת עדכונים קבועה, אין תהליך עדכון יומי וגם לא מונה דובר למאבק במגפה. מנו גורם שיעמוד מדי יום בשעה היעודה מול כלי התקשורת (והציבור ברשתות החברתיות) ויענה לכל שאלה, יסביר כל החלטה. מופע יומי כזה יבסס את ההבנה בתקשורת ובציבור כי יש עם מי לדבר וכי אם קיימת שאלה מטרידה, תתקבל עליה תשובה לכל המאוחר בשעת העדכון היומי.
אחדו – אף שהקורונה לא מבחינה בין דתות, לאומים ומגזרים, המגפה הפכה פעמים רבות מדי לכלי לניגוח ציבורים, לרוב דווקא בתקופות שאותם ציבורים חלשים היו זקוקים לסיוע יותר מכל. קבלת החלטות זהה לכלל הציבורים היא הבסיס למניעת תופעה זו, אך יותר מכך – שיח ישיר עם הציבורים השונים, המבין את צורכיהם הייחודיים ומצד שני מציב דרישות ברורות ולצידן אכיפה חדה, מהווה פתח לשינוי גם בתחום זה.
והעיקר, שמרו כמובן על ההנחיות – ועל הבריאות שלכם.
–
- דברור ישיר: סיכום קדנציה סוערת של דובר צה"ל רונן מנליס | מאת אור הלר
- למה ה"הסברה" נדונה לכישלון | מאת אורן נהרי
- בתחבולות תעשה לך | מאת אמיר אורן
