לפני כמה חודשים הותקפתי על כך שקבעתי שהשלום עם הפלסטינים אינו מעבר לפינה. הוספתי כי במצב הנוכחי של הנהגות שני הצדדים, אינני רואה לכך סיכוי. התכוונתי לכך שהשאיפה חייבת להיות מימוש חזון שתי המדינות, אך בנתונים הנוכחיים אין סיכוי לפריצת דרך קרובה – בגלל שני הצדדים. בעצמי קיימתי מגעים רבים עם הפלסטינים (שחלקם פורסמו) ובעקבות מסקנתי האמורה, החלטתי לחפש מתווה אחר. לשם כך פרסמתי את 'תכנית ההפרדה'.
את התכנית יש לגבות במהלך נוסף והוא התנעת יוזמה אזורית המבוססת על קבוצת מנהיגים ערבים מתונים, חזקים ונטולי "תסביך ישראל" שהיה לקודמיהם. הם מוכנים לעשות מעשה מול ישראל ולהוביל תהליך אזורי משותף. הם ואנחנו למדנו את הלקח שבו הושאר העולם הערבי מחוץ לתמונה בקמפ דיוויד בשנת 2000. הם מוכנים להתייחס למה שחשוב לשני הצדדים. במגעים שקיימתי עם מנהיגים בעולם ובאזור, מצאתי נכונות להירתם למשימה ולסייע ביצירת מרחב לקידום פתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
–
הצעדים המתבקשים במתווה זה הם אלה:
- ישראל תענה לראשונה לעקרונות מיוזמת השלום האזורית ברוח חיובית, ותסכים להיכנס לדיאלוג עם המדינות הערביות הרלוונטיות אליה.
- כינוס ועידת שלום אזורית וקידום יוזמת פיוס אזורית.
- ישראל תשמור על "קשר עין" עם פתרון שתי המדינות ותקדם צעדי הפרדה בשטח – כולל הקפאת בנייה מעבר לגושים המרכזיים, השלמת גדר הביטחון באזור גוש עציון ודרום הר חברון, פרישת מכשול בין הכפרים העוטפים את ירושלים העיר עצמה, וצעדים נוספים שיאפשרו בעתיד את מימוש עקרון שתי המדינות.
- ישראל תיזום שורת מהלכים כלכליים וביטחוניים משמעותיים בשטח לבניית אמון ולחיזוק יכולת התפקוד של הרשות הפלסטינית והתיאום הביטחוני עם ישראל.
- הצדדים ייכנסו לתהליך עבודה אינטנסיבי לפתרון סוגיית עזה: שילוב פתרונות ביטחוניים ארוכי טווח והקלות על המצב ההומניטרי־תשתיתי ברצועה.
אחרי שסיכנתי את מעמדי הפוליטי בדיאלוג עם נתניהו מתוך רצון אמיתי לשנות את המציאות האיומה הנוכחית, ברור לי יותר מאי פעם שישראל זקוקה לקואליציה וממשלה אחרת על מנת לקדם פתרון. ממשלה שלא תהיה נתונה לסחטנות הימין הקיצוני שנתניהו משותק מפניו. כי בפתחנו נמצאת הזדמנות נדירה, שעלולה לא לחזור.
–
- יצחק (בוז'י) הרצוג עוזב את הכנסת לטובת הסוכנות היהודית. ריאיון
- מה הפך את נתניהו לקונספירטור? // הטור של רותם דנון
