fbpx

הפוליטיקות, הסכסוכים והחזון של תאגיד השידור הציבורי

0

ירושלים, כתמיד, היא על ראש שמחתנו. "הסיפור של התאגיד הסתיים סמוך ליום ירושלים", מספר ל'ליברל' אדם המכיר מקרוב את הנעשה בלשכת ראש הממשלה. "אז הייתה נקודת השבר, קו הגבול. אחר כך החלו המתקפות של ראש הממשלה על התאגיד, בעוצמה שלא הייתה כמוה לפני כן". אז, על פי אותו גורם, נפלה בליבו של נתניהו החלטה לחסל את התאגיד.

זמן־מה אחרי יום ירושלים, בשוך הטקסים והחגיגות ובתוכם הנאומים של נתניהו על חשיבותה של העיר, התעוררה שוב סוגיית מוקד השידורים של התאגיד. נשיא המדינה רובי ריבלין וראש העירייה ניר ברקת, למשל, צידדו בשידור מירושלים מהיום הראשון. נתניהו לא רצה להישאר מאחור, והוציא הודעה שבה נאמר כי "ראש הממשלה הנחה לוודא כי התאגיד ישדר מירושלים מיום השידורים הראשון".

מלכתחילה לא אהב נתניהו את המנגנון על פיו פועל התאגיד, ובעיקר את העובדה שמועצת הגוף מונתה בהליך נקי, בוועדה מקצועית שבראשה עמד שופט. עם מינוי המועצה והמנכ"ל הוזן ראש הממשלה במידע כי בתאגיד ישנם גורמים שלתפיסתו עלולים להיות עוינים אותו (גילוי נאות: בין הנבחרים למועצת התאגיד היה עורכו הראשי של 'ליברל'). במקרה ירושלים, כרגיל, ענו בתאגיד בלקוניות כי הנושא נמצא בסמכות המועצה. בלשכת ראש הממשלה, על פי הגורם שהזכרנו קודם, לא אהבו את ההתנהלות. עצמאות התאגיד עלתה להם על העצבים. חוסר הנוחות של נתניהו התחלף בטינה של ממש. משם ועד להודעתו שהוא עושה אחורה פנה ומתנגד לתאגיד בכללותו, הדרך הייתה קצרה. כה קצרה, עד שגם תאריך היעד הבא, סוף אפריל 2017, נחשב אצל מי שמכירים את ראש הממשלה כהמלצה בלבד.

בכיר בתאגיד מתפלא על הסיפור. הסיפור של ירושלים מבחינת נתניהו, הוא נזכר, בכלל לא היה "אישיו". דווקא החלטתה הראשונה של מועצת התאגיד הייתה לשדר מירושלים, כשתקופת ביניים לפני כן תהיה במודיעין. במועצת התאגיד מזכירים ששורשי העוינות של נתניהו היו שם הרבה לפני כן, כמו באי־רצונו לחתום על מינוי מועצת הגוף. לא מעט גורמים מדברים על אנשים בסביבת נתניהו ש"ישבו לו על האוזן" ודיברו בגנות התאגיד. אלה מתחלקים לשניים: מקורבי נתניהו שסוחרים במידע מולו, ונוטים להפריז בלשון המעטה בשרטוט מפת אויביו של ראש הממשלה, ומהצד השני אנשים ברשות השידור שאמרו לנתניהו ולאנשיו דברים נגד התאגיד ואנשיו, בהקשר הפוליטי. "לעורר פרנויה אצל נתניהו זה לא קשה במיוחד", אומר גורם המקורב לעניין.

נתניהו עדיין מחכה בפינה

לאחרונה, אחרי כיפופי ידיים בין נתניהו ושר האוצר כחלון, ואחרי ביקורת מצד בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, חזרה הממשלה להתחייבות על עלייתו לאוויר של 'כאן' ב־30 באפריל, יומיים לפני יום העצמאות. שינוי החוק כך שיתאים לתאריך החדש כבר עבר קריאה ראשונה בכנסת. עתירות לבג"ץ של איתן כבל, עמותת הצלחה, אלדד יניב וארגון העיתונאים, שדרשו שהתאגיד יעלה לאוויר בינואר 2017, גררו את השופטים אל הקלחת. אלה נזפו בממשלה. "איך אתם משאירים עובדים רבים כל כך, גם ברשות השידור וגם בתאגיד, בחוסר ודאות מתמשך?", שאלה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור את נציגי המדינה בדיון.

את נתניהו, נדמה, חוסר הוודאות של העובדים פחות מעניין. לפחות לאור פרק הזמן שבו נמשך המאבק הזה. חוק התאגיד אושר בכנסת ביולי 2014 וקבע שהתאגיד יעלה לשידור במרץ 2015. מאז נדחה המועד שש פעמים. במערכת התאגיד בתל אביב הוצבו שעונים דיגיטליים הסופרים לאחור את שעת העלייה לאוויר ומכוונים לינואר 2017, אם כי לכולם היה ברור, עוד הרבה לפני תחילת השנה, שינואר כבר אינו אופציה. התאגיד מחויב להודיע על פתיחת השידורים 45 ימים בטרם עלייתו לאוויר, כדי שאפשר יהיה לתת הודעה מוקדמת לעובדי רשות השידור שייפלטו ממנה. בינתיים הדחיות הן האלמנט הדומיננטי ביותר בחייו של הגוף החדש.

באופן מפתיע, בעבר לחצו דווקא במשרד התקשורת על עליית התאגיד, בעוד בתאגיד שבו ואמרו שהם אינם מוכנים עדיין. בפברואר 2016 היה זה מנכ"ל המשרד שלמה (מומו) פילבר, שדרש שהתאגיד יעלה לאוויר בתוך חודש. מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ אמר אז שהתאגיד לא יהיה מוכן באפריל, ודיבר על זמן היערכות נכון יותר, של כשנתיים, עד למועד הפתיחה. "כרגע לתאגיד אין מה לשדר, המדפים ריקים. יצירה של סוגה עילית היא הליך שלוקח בין שנה לשלוש שנים, וכרגע אין כלום". התבטאות שמאז הצטערו עליה בתאגיד. בקיץ האחרון התהפכה הגישה. בעוד נתניהו דיבר על דחייה של למעלה משנה (כשהוא עוד מסווה את כוונתו האמיתית – לא לעלות בכלל), שינו בתאגיד את עמדתם ואמרו שיהיו מוכנים בספטמבר 2016, ולאחר מכן – עם אישור הדחייה – בתחילת 2017.

בדרך לשם, כמובן, עוד הרבה יכול לקרות. הזיגזג של משה כחלון בעניין נוטה כרגע להתעקשות על פתיחת התאגיד, ומתקיים כיפוף ידיים אפקטיבי עם נתניהו בעניין. נתניהו עצמו, כך נראה, מוכן ליישר קו יחסית – לתת לתאגיד לעלות, אבל בדרך ככל הנראה לתכנן מהלך שיאפשר את שינוי מנגנון השליטה בגוף הזה (הווה אומר: מינוי המועצה והמנהלים המקצועיים). על פי מקורבים לראש הממשלה, עד אפריל 2017 יש מספיק זמן לרקוח "קומבינה" שתמנע את עליית התאגיד לאוויר, ודאי בצורתו הנוכחית – ולמזג אותו עם רשות השידור, או לפחות לשנות את החוק באופן שיחזיר לו שליטה מסוימת בו.

אם הנוגעים בדבר צודקים בהערכת המידע שלפניהם, זה עשוי לבוא בצורת ועדה מיוחדת, שתדון בכל האפשרויות ותציע – בסופו של דבר – את ההצעה שתהיה מקובלת על נתניהו. בראשה, לפי המקורבים, יעמוד ח"כ יואב קיש ("אני לא פוסל זיגזג ופתיחה מחדש של רשות השידור"). קיש, כמו יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, הספיק להתבלט בקדנציה הראשונה שלו בכנסת, בין השאר בפעולות שאמורות לנשוא חן בעיני ראש הממשלה. גם בהקשר הזה הוא כבר עבד, כמו פגישת הריכוך שקיים עם עובדי רשות השידור. ביטן, שהיה עד כה הנשק החזיתי של נתניהו בענייני התאגיד, עשוי לקחת צעד אחורה. קיש נחשב סולידי יותר, ומהלך החילופים הזה עשוי לתעתע באופן יעיל ב"אויבי" נתניהו.

לעומת קיש, שמעמדו בסביבתו של נתניהו משתדרג, מקורבו של ראש הממשלה, מנכ"ל משרד התקשורת פילבר, עשוי לשלם במוקדם או במאוחר את מחיר התאגיד. כך על פי מקורבים לנתניהו. "מה כבר ציפו ממנו", אומר אדם המכיר מקרוב את נתניהו, "שיסגור את התאגיד בצורה שקטה ואלגנטית. הוא לא הביא את הסחורה והוא ישלם על זה".

סאטירה, תרבות ותחקירים

בין כל התלאות וההופעות במהדורות החדשות בעל כורחו, מעט מאוד דובר על מה בכלל נראה במסגרת השידור הציבורי החדש. מעט מאוד ידוע על כך, גם בתעשיית הטלוויזיה עצמה. ב'כאן' מבטיחים שביום העלייה לאוויר ישודר סרט דוקומנטרי הישגי. הם עובדים על כמה תחקירים גדולים שישודרו בשבועות הראשונים באפיק 11, שבו פועל כיום הערוץ הראשון. ועדיין, מודים שם, רוב התכנים הבולטים המתוכננים יגיעו מאוחר יותר. גורם בתאגיד: "כל מה שאנחנו חותמים היום יעלה ללוח השידורים בעוד שנה וחצי. בהתחלה לוח השידורים יהיה פחות עשיר בתכנים".

ביום העלייה לאוויר יהיו דברים ש"ייראו זוועה, לא נהיה מושלמים מהרגע הראשון", כך בכיר בתאגיד. "חייבים להתחיל בנקודה מסוימת. ישראל נוסדה ב־1948, לא היה לה צבא מאורגן, ובכל אופן היא שרדה. כשערוץ 2 עלה לאוויר הוא שידר בצורה חלקית במשך שנתיים עד שהתייצב. ערוץ 10 התבסס רק אחרי עשר שנים. הרדיו שלנו יהיה לא פחות טוב מהרדיו כפי שהוא היום, הדיגיטל יהיה טוב, בטלוויזיה ייקח לנו שנתיים להתייצב. נתקן את עצמנו תוך כדי תנועה. בכל מקרה נהיה טובים יותר מרשות השידור".

אז מה נראה על המסך? בתאגיד אומרים שעדיפות תינתן לתכניות תרבות, וגם לתכניות סאטירה בסגנון 'היהודים באים'. הם מחפשים תכניות מורשת בסגנונות שונים, החל מסדרות דוקומנטריות וכלה בתכניות טיולים שפונות לצופים דתיים. "אנחנו הפלטפורמה לספק את הדברים האלה", אומרת בכירה בתאגיד. "מצד אחד אנחנו מחפשים קהל חדש, מצד שני אלה הצופים שהערוצים האחרים לא מגלים בהם מספיק עניין". ברוח הזו עלו לאחרונה כמה סרטונים ותחקירים הפונים לקהל הדתי, ביניהם כזה על הכלכלה החרדית. בתאגיד מחפשים גם תכניות אוכל, אבל לא ברוח התוכן השיווקי השולט בז'אנר היום, אלא "יותר בסגנון של 'שום, פלפל ושמן זית'" המיתולוגית. ישודרו גם שעשועונים, "אבל הדגש אצלנו יהיה על ידע ולא על כסף", אומרים שם. אחת מפסגות העשייה אמורה להיות תכנית תחקירים בהפקתו של חיים סלוצקי ובעריכתה של טלי בן עובדיה, שצפויה לעלות לאוויר בתחילת השידורים או בסמוך לכך (והייתה אחת הסיבות לחששותיו של נתניהו). אנשי התאגיד לא מסתפקים ביצירה הישראלית ומעוניינים להציג גם רכש זר איכותי, למרות התחרות העזה בין חברות הטלוויזיה הרב־ערוצית בתחום.

מרשות השידור הועברו לתאגיד "הפקות כלואות", כלומר כאלה שכבר החלו לעבוד עליהן שם, אבל הוקפאו מתוקף הנסיבות. ביניהן 'פמת"א', דרמה משפטית של נועה רוטמן ואסתר נמדר, על פרקליטות מחוז תל אביב; סדרה בכיכובה של מירה עוואד, המציגה רומן בין ערבייה ליהודי; סדרת דוקו על אירועים היסטוריים מנקודת מבט נשית; וכמה סרטים דוקומנטריים נוספים. התאגיד יפיק סרט על 50 שנה למלחמת ששת הימים וסרט על 20 שנה להפרטת בנק הפועלים. 260 הצעות לדרמות הועברו לתאגיד, 60 מתוכן עלו לשלב הפרזנטציה, וחלקן כבר בפיתוח והפקה. שמונה תכניות בידור נמצאות בהליכי פיתוח, 16 הצעות לדוקו כבר נמצאות בהליכי מו"מ עם חברות ההפקה. הפקות אולפן גדולות ליום שישי בערב נחשבות גם הן מבוקשות מאוד, וחברות הפקה רבות הגישו הצעה לרצועה.

בכירים בתאגיד שבים ואומרים כי האיכות תהיה הקו המנחה ולא הרייטינג: "שידור ציבורי חייב להיות איכותי, מעמיק. אם נפתלי בנט מדבר על לימודי המתמטיקה והאנגלית, אפשר להראות אותו מדבר, כפי שעושים הערוצים המסחריים, ואפשר להתעכב על השאלה איך גורמים לילד מגיל אפס להגיע לחמש יחידות במתמטיקה. זו התעכבות שלא קיימת בכלי תקשורת אחרים. בערוצים המסחריים אין התעכבות על עומק, על מחקר, על מדע. לא נמציא את הגלגל, אבל המערכת נבנתה על נקודת מוצא של עומק בלי להתבייש מהמילה". לוחות שידורים כבר אושרו על ידי מועצת התאגיד. שם אומרים שייתנו עדיפות לדרמות ישראליות ולחדשות. "קול קורא" ליוצרים בכל התחומים פורסמו, אם כי עברו שינויים בעקבות דרישה של היוצרים, לאור כמה בקשות מוזרות והסכמים דרקוניים עם תנאים בלתי סבירים, שהרחיקו חלק ניכר מהיוצרים על הנייר.

מפיקים ויוצרים מחכים בקוצר רוח לתחילת העבודה. "עשר שנים אנחנו מחכים לתקציבים", אומר הבמאי רני בלייר, "אם הכל יעבוד כמו שאנחנו מקווים, התעשייה כולה תנסוק, גם בתי הספר לקולנוע, שמספר הסטודנטים בהם גדל כשהתעשייה משגשגת. מדובר על 4,000 מפרנסים ישירים ועל עוד 20 אלף ספקים שעשויים להרוויח מפתיחת התאגיד". השוק בישראל פורה, "רעב ליצירה", אומר התסריטאי עמית ליאור מאיגוד היוצרים, "במשך שנים אנשים צברו הרבה חומרים ולא היה להם איפה לפתח את הרעיונות. אנחנו מקווים שהתאגיד יחולל מהפכה. אני מלא תקווה".

בינתיים, הציר שבין היצירה למסך הציבורי תקוע ברובו. "שנים נחנקנו מול רשות השידור", אומר הבמאי יריב הורוביץ, "רק אחרי שהלכנו לבג"ץ, הרשות הייתה אמורה להוציא 60 מיליון שקל להפקות מקור חיצוניות. בינתיים אנחנו יושבים על הגדר, מחכים לראות מה יקרה בתאגיד".

הזעם הכבוש ברשות השידור

גם ברשות השידור ממתינים בלב כבד לראות מה יקרה עם התאגיד. עשרות רבות מעובדי רשות השידור שלא התקבלו לתאגיד הפכו לאויביו; אם כי רבים מהמבקרים עושים זאת בלב כבד. "אני לא רוצה להיות בצד של דוד ביטן", אומר בכיר ברשות השידור, "מומחה" לענייני התאגיד. הוא עוקב אחרי כל הודעה, אחרי כל מהלך של 'כאן'. אנציקלופדיה מהלכת לתאגיד, האלטר־אגו שלו, ושום דבר לא חומק ממנו, הכל מתועד אצלו ומתוחקר בדקדקנות מעוררת התפעלות. הוא עצמו לא התקבל לעבודה שם, אבל השלים עם הדחייה, הוא כבר בודק כיוונים אחרים, רחוק מעולם התקשורת. "אני לא אוהב למתוח ביקורת על התאגיד", הוא אומר, "אבל אני לא יכול לשתוק. רבים חושבים כמוני, אבל אף אחד לא מעז לדבר". במהלך השיחה הארוכה הוא שב וחוזר על מונח שנשמע מפי רבים ברשות השידור בהקשר הזה על התאגיד: "ההתנהלות שלהם חובבנית". יש לו ולאחרים ברשות לא מעט דוגמאות, בעיקר מהתחום העיתונאי, מיד נגיע אליהן.

והנה בכיר לשעבר בענף, מקורב לכל מי שהוא משהו בתחום. "טהרנים", הוא מכנה את בכירי התאגיד. למה הם היו צריכים להתעקש על מינויים מסוימים שעשויים להיתפס כסדין אדום אצל נתניהו? אפשר היה לעשות את הדברים אחרת, בצורה הרבה יותר מתוחכמת, אומר אותו אדם. אחד מאלה שהוא מדבר עליהם הוא שילה דה בר, לשעבר עורך 'ידיעות אחרונות', המקורב זה שנים למנכ"ל קובלנץ, ואחרי שייעץ לו גם בטלוויזיה החינוכית, הגיע לייעץ ולנהל תהליכים ב'כאן'.

גיוס עובדים הוא עקב האכילס של התאגיד. עורך בכיר ברשות השידור: "לתפיסת אנשי התאגיד, רבים מאלה שעבדו ברשות הם עיתונאים פגומים. לולא היינו פגומים, לא היינו עובדים ברשות השידור". כמחצית מעובדי התאגיד יגיעו מהרשות. השאר, למעלה מ־1,000 עובדים, הפכו באופן אוטומטי לאויבי התאגיד. "אף אחד מאיתנו לא התקבל לעמדה של קובעי ההחלטות בתאגיד", אומר עורך בכיר ברשות השידור. "עורכים בכירים ברשות השידור התמנו, אם בכלל, לעורכי משנה בתאגיד. חלקם עורכים מוכשרים. היינו מספיק טובים להחזיק על גבנו שידור ציבורי; אנחנו לא מספיק טובים להיות עורכים בכירים בתאגיד". רבים מעובדי רשות השידור, בהם עיתונאים עם רקורד מפואר המוכרים בכל בית ישראלי כמעט, מספרים על ראיונות מביכים, שבהם נאלצו להסביר מה עשו בחייהם המקצועיים לפרטי פרטים, למרות שתוצרי עבודתם של רבים מהם מדברים בהחלט בעד עצמם. "ישבתי מול שילה דה בר", אומר בכיר ברשות השידור. "הוא שאל אותי מה הניסיון המקצועי שלי. לידו ישבה מי שהייתה מנהלת חטיבת החדשות, שלומית אברהם. הצצתי לעברה ורציתי לשאול אותו בתגובה מה הניסיון המקצועי שלה, אבל העדפתי לשתוק". מיד ניגע במינוי של אברהם (וגם בתגובתה לדברים), בינתיים אנחנו עם מאות עובדי רשות השידור שחשים נבגדים וזנוחים. חלקם מתארים איך התעלמו מהם במשך חודשים ארוכים אחרי ראיונות העבודה. אחת לכמה שבועות נשלח אליהם מייל המבשר להם שהנושא בבדיקה, ורק לאחרונה קיבלו עשרות מהם תשובות שליליות, שמונה חודשים מתום הראיונות.

***********

מי שהתקבלו לעבודה נאלצו להתפשר על שכר נמוך יותר ממשכורתם ברשות השידור. השכר הממוצע ברשות הוא 18 אלף שקל, בתאגיד הוא כ־13 אלף שקל. "כששאלנו למה השכר שלנו נמוך כל כך", אומר עורך ברשות השידור שהתקבל לעבודה בתאגיד, "אמרו לנו שהתקנים עם השכר הגבוה כבר נתפסו. לפעמים השכר שהוצע לנו היה ממש משפיל. מפיקה ותיקה ובכירה ברשות התקבלה לעבודה בתאגיד בשכר של 7,500 שקל לחודש. מי יכול לפרנס משפחה עם שכר כזה? בזמן שאנחנו המתנו לתשובות, אנשים אחרים תפסו את התקנים הטובים ולנו השאיר את הפירורים". ואותו בכיר שהוזכר לפני כן, האלטר־אגו של התאגיד, תוהה: "זה האתוס העיתונאי שהתאגיד מביא איתו? משכורות נמוכות הן התשובה הראויה לרשות השידור?".

אחרים מספרים על השפלות קטנות, "ברמת ההזיה", שאינן קשורות רק לשכר. עיתונאי מנוסה התבקש להכין משימה לקראת ראיון העבודה. הוא שקד על הכנתה, שצרכה לא מעט זמן. כשהגיע לראיון, איש לא התעניין במשימה. עיתונאי אחר התבקש לחתום על סעיף בחוזה שבו הוא מעביר לרשות התאגיד את הזכויות על כל תוצרי עבודתו, גם אלה שאינם קשורים לתאגיד. כל משפטן זוטר יודע כמה קל לתקוף את הסעיף בבית משפט, ובכל אופן עובדים מבוהלים היססו לחתום על החוזה המכיל סעיף כזה. שלומית אברהם, שהייתה מנהלת חטיבת החדשות, חתמה בחוזה העבודה שלה על סעיף יוצא דופן האוסר על הכפשה הדדית. ימים אחדים אחרי שעזבה את התאגיד איימה בתביעה אחרי שהתפרסם, לטענתה, מידע מכפיש על אודותיה מפי מקור בתאגיד.

גורם בתאגיד אומר שמצפונם שקט. בתהליך גיוס לגוף שהוא עדיין חלק מהמגזר הציבורי, מעולם לא נראה קצב טוב יותר. הם ראיינו קרוב ל־2,000 מועמדים, פה ושם היו תקלות שתוקנו. השופט עזרא קמא ונציבות שירות המדינה ליוו את התהליך. "אנחנו לא האנשים הרעים בסיפור", הוא אומר, "לא אנחנו סגרנו את רשות השידור. עשינו את המקסימום האפשרי וגייסנו 650 עובדים במהירות שאיש לא האמין שנצליח לעמוד בה".

כ־300 עובדי הרשות, נכון לעכשיו, יעברו לעבוד בתאגיד. רוב העיתונאים ברשת ב' יהיו עובדי הרשות, למשל. חלק יעברו לעבוד בהעסקה חלקית, כמו ותיקי הרשות אריה גולן ויעקב אחימאיר, שרוב שכרם יגיע מקצבת הגמלאות מהרשות. "זאת האג'נדה שלנו", אומר בכיר בתאגיד, "צעירים עם רוח נעורים לצד עיתונאים ותיקים". רק מעטים מדור הביניים, עיתונאים בשיא כוחם, בעלי ניסיון רב ודרישות שכר שמשקפות את גודל הניסיון, התקבלו לעבודה בתאגיד. המלעיזים מדברים על קשרים שלא הזיקו בדרך לכמה מינויים. כמו דורון צברי, יוצר מוערך, שהתמנה למנהל הדוקו של 'כאן', והמפיקה הראשית מיכל דגוני, שניהם עבדו עם רם לנדס, שעמד בראש הוועדה שהמליצה על סגירת רשות השידור ופתיחת התאגיד.

.

איור: ניר גולן

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? יש לנו מבצע מנויים אטרקטיבי – שלושה חודשים ב־49 ש"ח בלבד למצטרפים חדשים. לפרטים לחצו כאן

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook