את המראה של שדרות רוטשילד בקיץ 2011, שממרחב למחאת בודדים הפכו תוך ימים ספורים לשדרות האוהלים, קשה לשכוח. הוא היה כל כך חריג, שאין פלא שמדובר במאורע חד־פעמי (בינתיים).
לאורך שמונה השנים האחרונות נעשו ניסיונות נקודתיים לדרוש צדק חברתי ולהחיות את המחאה, אבל אולי בגלל הייאוש מהמצב – ששינה מצב צבירה והפך לייאוש ממקבלי ההחלטות שבידיהם הכוח לפתור את המצב – או שמא ההתחממות הגלובלית (הטמפרטורה המקסימלית שנרשמה ביולי האחרון בתל אביב הייתה 38.5 מעלות, שבע מעלות יותר משיא החום ביולי ההוא), בודדים בלבד הסכימו לנטוש שוב את המזגן לטובת יציאה לרחובות, שלא לדבר על מגורים באוהל.
אבל את יוקר המחיה כולנו עדיין מרגישים. רגע לפני שנכנסנו לתקופת בחירות בלתי נגמרת הוא אפילו היה לרגע במרכז השיח – כותרות העיתונים צעקו כי "שבע השנים הטובות נגמרו", מחירי הפירות והירקות הגיעו לשיא, חברות המזון שספגו מכה קשה מהמחאה הספיקו להתאושש והודיעו על גל עליות מחירים, הדירות חזרו להתייקר ואפילו לשבת במזגן ולקטר על כל זה כבר עולה יותר, בגלל זינוק במחירי החשמל.
בקיץ 2019 נראה שמי שרוצה להילחם ביוקר המחיה כבר מצא זירת קרב אחרת – את כיכר העיר החליפו אולמות בתי המשפט. בשנים האחרונות הוגש מספר חסר תקדים של תביעות נגד חברות שמאלצות אותנו לשלם ביוקר.
המסלול הזה מתאים למיטיבי לכת בלבד. הוא דורש אורך רוח והשקעה של לא מעט זמן וכסף, אבל לאט־לאט נראה שהשופטים מתחילים להתרגל אליו ואפילו להכיר בו. ב־2011, בזמן שרבים מהצרכנים החרימו את הקוטג' של תנובה, עו"ד שחר בן מאיר פנה לבית המשפט המחוזי והגיש תביעה ייצוגית נגד תנובה על גביית מחיר מופרז על גביע הגבינה הפופולרי.
רק אחרי חמש שנים של סחבת משפטית אושר בכלל לקיים את התביעה (שעד עצם היום הזה טרם זכתה להכרעה), אבל הצעד התקדימי הזה עורר כנראה תקווה אצל שחקנים נוספים. נגד תנובה כבר מתנהלות מספר תביעות, וגם קוקה קולה, ויסוצקי, נספרסו, מטרנה, יוניליוור ושאר תאגידי ענק גילו שהם עלולים להידרש להתגונן בפני בית המשפט באותה הסוגיה.
עוד מוקדם לדעת אם המערכת השיפוטית תבחר להתערב בנושא, אבל דבר אחד ברור: בעיית יוקר המחיה בישראל זקוקה לטיפול שורש, ולא לפתרונות הנקודתיים והמיידיים שניתנו עד היום, שהם שווי ערך לסתימות – בעיקר של פיות המתלוננים.
"הרגולציה חלשה, את הפוליטיקאים מעניינות הכותרות של היום, הם לא יעשו צעדים שיישאו פירות רק בעוד ארבע־חמש שנים", מסביר עו"ד בן מאיר, לכן מבחינתו אם הפתרון יהיה ארוך טווח – שווה לקיים גם מאבק שכזה. גם גורמים בחברות עצמן חוששים שלעומת גלי המחאה השוצפים אך חולפים, הגרזן המשפטי, אם יונף, עלול להיות חד ועוצמתי יותר עבורן מבחינה כלכלית. אם הסיפור הזה אכן יסתיים בהכרעה לטובת הצרכנים, בעידן של קרבות בין בג"ץ לפוליטיקאים – המנסים להגביל את כוחו – פסיקה כזאת אפילו עשויה לייצר קונצנזוס נדיר בין הצדדים.
–
- תקציב דו־קוטבי // כשהתקציב הופך לכלי ניגוח פוליטי // מאת עמית תומר
- לכלכל את הצעדים // אפשר לנצח גם בבריאות וגם בכלכלה? // מאת עמית תומר
