פרויד אמר שסקס מניע את העולם. למעשה, בכלל לא בטוח שפרויד אמר את זה. התרומה הכי גדולה של פרויד לאנושות, מעבר להיותו אבי הפסיכואנליזה, טמונה בכך שכל אחד יכול להגיד שטות בנושא סקס ולהביא את פרויד כסימוכין (אני מפתח עכשיו תיאוריה לפיה כל הקונפליקטים המיניים שמודחקים אצלנו בתת־מודע נעזרים בפרויד כדי להגיע אל המודע. התחלתי לחשוב על הרעיון בעקבות חלום מוזר שהיה לי).
בין אם פרויד אמר את זה או לא, או שהתכוון להגיד את זה ואמר בטעות "אני רוצה לזיין את אמא שלי", דעה רווחת היא שסקס עומד מאחורי כל הדחפים הגבריים. כל המשימות, היעדים, ההישגים, השאיפות והמאמצים שלנו, כולם מונעים מהדחף הראשוני והבסיסי שלנו לכיבוש.
מצד אחד זה הגיוני, כי אנחנו לא שומעים על הרבה סריסים שמנהלים מדינות או חברות ענק. אנחנו כן שומעים על נשיאים וראשי ממשלות שבוגדים בבנות הזוג שלהם, על אנשים שהגיעו הכי רחוק שהם יכולים, שינו את המציאות לנצח, אבל היו מוכנים לסכן הכול כדי לקבל את האפשרות להזיע ולעשות קולות מוזרים עם אדם אחר.
מצד שני, זה גורם לי להרגיש כמו קוף. כי אני כן אוהב סקס, אבל הייתי רוצה לחשוב שבשלב הזה של ההתפתחות האנושית אנחנו הגברים רואים בעצמנו קצת יותר מאשר סך הנשים ששכבנו איתן. הייתי רוצה לחשוב שההערכה העצמית שלי תלויה בקצת יותר מהאישור של מישהו שהיה איתי בתיכון ונגע בציצים לפניי רק כי הוא ידע לקחת כדור כתום ולשים אותו בתוך סל; איזה מניאק שלא משנה כמה אצליח וכמה אהיה מרוצה מעצמי, גם אם עברו עשר שנים מאז הפעם האחרונה שראיתי אותו, אני בטוח שמדי כמה ימים הוא עובר על השם שלי ב'תיכופוניסט' ואומר לעצמו: "תם, תם, תם… אף פעם לא היינו מרוצים ממנו מדי. הוא בחור נחמד, אין ספק, אבל כמה בחורות ראו לו את הזין? פחות מאינסוף. זה לא יעבוד".
ואני בטוח שרוב הגברים מרגישים אותו דבר. אין לי ספק שהם חיים, כמוני, עם הפחד והחרדה מהיום שידפוק לי מישהו בדלת ויכריז: "שלום. שמי כדורגל מילואים ואני מאגודת הגברים. אני מניח ששמעת על העבודות שלנו: אונס, מלחמות, דברים בסגנון. אני פה בשביל הביקורת התקופתית", ואני אגיד לו, "כן, מר מילואים, בבקשה, במה אפשר לעזור?", ומר מילואים יגיד לי, "בבקשה, קרא לי כדורגל. מר מילואים היה אבא שלי, הוא מת במלחמה. רציתי לבדוק מתי בפעם האחרונה קיימת יחסי מין", ואני אגיד לו, "פעם אחרונה? זה היה, אני חושב, בינואר אולי?", והוא יגיד לי, "אני אשמח לראות אס־אם־אסים שמוכיחים את זה. בכל מקרה, אתה מבין שאם מדובר ביותר מ־60 ימי עסקים אני אצטרך לדווח על זה. ואם תוכל בבקשה להראות לי תמונות של הבחורה כדי שאוכל לשפוט אם היא עומדת בתקנים שלנו… כי אם היא לא, אני אצטרך לראות דגימות דם מאותו ערב כדי לדעת אם היית שיכור".
–
עכשיו, אני בכלל לא מדבר על הצד של הנשים פה, שהסידור הזה של להיות מספרים ברשימה הוא בטח לא מדהים מבחינתן, משתי סיבות: קודם כל מדברים על זה מספיק. שנית, יש בעיה כשגברים מדבררים מסרים פמיניסטיים, כי ב־90% מהמקרים אני מרגיש שהם עושים את זה רק כדי לעשות רושם, להרגיש נאורים, לזכות בנקודות וכתוצאה מכך – לשכב עם פמיניסטיות.
אני לא אומר שגבר פמיניסט הוא בהכרח חרטטן שרק מחפש סקס, ואני גם מגדיר את עצמי פמיניסט, אבל אני לא אתפלא אם יש מייל שמסתובב באגודת הגברים שכותרתו "לא תאמין איך לשכב עם ידידה שלך בחמישה צעדים פשוטים!!!" (כי זו הכותרת של כל המיילים של אגודת הגברים), ובתוכו מפורט בדיוק איך להגיד את הדברים הנכונים כדי לשכב עם פמיניסטיות. הרי לא ייתכן שהם לא שמו לב שם, באגודה, שהשיטות הישנות לא עובדות עליהן. מדובר בנשים שיודעות להריח דושים מקילומטרים (כנראה כי הם מרססים על עצמם דאודורנט 'אקס' ועומדים כמו מפגרים, מחכים שבחורות עם גוף של דוגמנית ומסכה על הפנים יימשכו אליהם כמו בפרסומת), והן יודעות לראות דרך כל הטריקים. אבל מה שהחברים באגודה הבינו זה שהפמיניסטיות גם מאמינות בחופש מיני לנשים.
אין לי ספק שבפעם הראשונה שהתארגנה 'צעדת השרמוטות', האירוע הפמיניסטי שבא להצהיר שזכות כל אישה לגופה ושאין שום גנאי באישה שנהנית מסקס, אגודת הגברים ניהלה ישיבת חירום. היו שם כל המנהלים הגדולים – סטס סגין מהמרכז לאמנות הפיתוי, אבא של אייל גולן, יצחק לאור, ינון מגל, כל הדמויות של 'הפמליה' – וכולם ראו את הפוטנציאל. בעלון מיוחד בנושא, שיצא בתפוצה רחבה לכל הגברים, נכתב: "גברים יקרים. קודם כל – חחחחחח 'שרמוטות' חחחח. שנית, ודאי שאנחנו מתנגדים נחרצות לתנועה הפמיניסטית, אך עם זאת אנחנו נאפשר למי שירצה, לשתף איתה פעולה כדי לקדם את המטרות שלנו. בברכת 'תמצצו לי את הזין, יא הומואים', אגודת הגברים".
–
אנחנו חיים במצב שבו מיעוט קיצוני של גברים מבאסים הורס הכול לשאר הגברים ולכל הנשים. ואני לא רוצה יותר. די. הצורך להרגיש נחשק הוא סביר והגיוני, אבל הוא לא יכול להיות הכול. אני מפסיק לשלם דמי חבר לאגודת הגברים (המחיר, אגב, הוא "69 שקל לחודש חחח", לא כולל מע"מ). וזה לא שאני עליון מוסרית על מישהו. אני יודע שבסופו של דבר כולנו בעסק הזה ממקום של חולשה, ואני לא יודע אם אני באמת אצליח, ואני לא יודע אם זה באמת כל כך פשוט, ובתכלס, פרויד היה אומר שכל אגודת הגברים הזאת היא בראש שלי ואני נלחם רק עם עצמי פה ולא עם אף אחד אחר. ויכול להיות שזה נכון. אולי זה פשוט אני שצריך להתבגר ולהיות יותר בטוח בעצמי במקום להאשים את סטס סגין וינון מגל. אולי. וגם אם כן, אני חושב שהטור הזה הוא צעד ראשון בכיוון, ואני מצפה לעשות מלא סקס בעקבותיו.
–
טורים נוספים מאת תם אהרון בליברל:
- שלום, קוסם: המציאות הישראלית על פי הארי פוטר
- ברוכים הבאים למחנה המרכוז של יאיר לפיד
- הבעיה של השמאל // הטור של תם אהרון
- ברית עורלה // על טיעונים בעד ונגד ברית מילה // הטור של תם אהרון
