ניו יורק התחילה טוב. האורות של חג המולד והשנה החדשה בכל מקום. תרצה יעילה. היא עזבה לגמרי את העניין שלי עם מוחמד, את הילד שהיא רוצה ממני. בדיוק כמוני, היא בתוך המשימה.
ועכשיו, כאב הבטן הזה. אגרוף. נזכרתי באייל. שלוש שנים הוא שרף על הסטארט־אפ שלו. השיג משקיעים, בנו את המוצר, וחודש לפני ההשקה הם פתחו את ה'דה מרקר' וראו ראיון עם החבר'ה מווייז. הוא יכול להאשים רק את המזל, את הגורל, את עצמו בגלגול הקודם. זה לא אותו דבר, אני אומר לתרצה שמנסה לנחם אותי, כאן ממש גנבו לנו.
אנחנו בדירה של חדר וחצי בשדרות לקסינגטון, קומה שביעית, נוף למרפסת של מטר וחצי עם טלסקופ שמכוון ישר אלינו. עוד מעט אנחנו הולכים למפגש הראשון. עם אלה שיבואו לארץ יום לפני הבחירות. אני כבר הוזה את ההשבעה. אני אתעקש להישבע על 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'. כל אחד צריך להישבע רק על הספר שהוא מאמין בו.
לא ממש מכירים אותי כאן. כדי לתת קצת כוח לשליחות, ישבתי לפני הטיסה עם דלית וארז. ביקשתי שיארגנו לי פגישה עם ברני סנדרס. התאום הרוחני שלנו. רעיון נהדר, ארז אמר, נלך על זה. עכשיו, בעמוד הראשי של וויינט, זה מופיע כמו הודעת אבל על עצמי. נדב וברני, שני ממושקפים, עומדים אחד ליד השני. בתוך הכתבה נדב מספר. באנו לכאן כדי לארגן את הצעירים הישראלים שנמצאים פה, את הסטודנטים, את ההייטקיסטים, את כולם. שיגיעו לארץ ביום הבחירות. המהפך בירושלים יתחיל בארצות הברית.
עכשיו צהריים. בישראל ערב. אני מתקשר לארז. מה עשית לי. זה רעיון שלי. אני באמצע פגישה, ארז עונה לי בקול ההיסטרי שלו, ומה אתה רוצה ממני, לא עשיתי כלום. הבקשה שלך עלתה בישיבת ההסברה, ונדב אמר שהוא יטפל בזה. הוא הרי אחראי על קשרי החוץ של המפלגה.
נדב הגנב, אני אומר לתרצה. נדב הגנב. תראי, אני מגדיל עם האצבעות את התמונה, הם נראים כמו שני זקנים בפגישת מחזור. הוא עוד לא בן 40, נדב. זה מה שאוהבים היום, תרצה מסתרקת מול המראה הקטנה, זקנים. אתם דור של אינפנטילים, אנשים בני 30 שקוראים לעצמם "ילדים". אבל איתו, היא מחייכת אליי, איתו לא הייתי ישנה ביחד.
על מה היא מדברת. איזה ביחד. אני ישן על הספה, היא בחדר השינה. הוא גנב לי רעיון. ולא בפעם הראשונה. אין לך מה להגיד על זה?
גניבה זה עניין של השקפה, היא קמה ומארגנת בנקישות צעידה את המגפיים הארוכים על הרגליים הרזות שלה, לא צריך להיות קטנוני. אתה לא מתלבש?
רק עכשיו אני שם לב שאני בלי בגדים. בכלל. אני אף פעם לא ישן ככה. אני זוכר שאתמול בלילה ירדנו לבר, שתינו שני שוטים, דיברנו פוליטיקה, סתם, וחזרנו. אני לא זוכר שום דבר חוץ מזה. כלום.
.
צילום: גלי טיבון, איי-אף-פי, אימג'בנק
