fbpx

היום שאחרי // הטור של אבי בניהו

0

כשאני מתיישב לכתוב את השורות הללו שלפניכם, כשבועיים לפני הבחירות, אני מרבה לחשוב על מדינת ישראל והחברה הישראלית ביום שאחרי. בפשטות, זה מטריד אותי הרבה יותר מאשר מי ישיג את מי במרוץ אחר המנדטים, ואפילו מי ירכיב את הממשלה הבאה, ממשלת ישראל ה־35.

אני תוהה כיצד נצליח להתרפא מדיכוטומיית ה"שמאל־ימין" הנוראה הזו שכפה עלינו בנימין נתניהו, עת ביקש לתת בנו סימנים ואותות קלון. כיצד נשקם את השיח הציבורי, את השפה המדוברת בו, את עליונותו של שלטון החוק ואת ביצור מעמדם של המוסדות האמורים להיות קדושים עבור כולנו, בית המשפט העליון, הצבא, המשטרה והפרקליטות? כיצד נמשיך לעשות כאן עיתונות טובה, רצינית, מקצועית. עיתונות שתפעל ללא מורא וללא משוא פנים.

ה"שמאל־ימין" המזויף הזה שנטע כאן נתניהו בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, נועד לבצר את שלטונו המתמשך, זאת על גבנו כחברה וכבודדים. הוא פילג אותנו, פתח שסעים ודישן אותם היטב. הכניס שנאה ופירוד וריסס ברעלים את העיתונות, את מערכת אכיפת החוק ואת מתנגדיו הפוליטיים.

התחושה המתקבלת היא כזו של מחנק. תחושה של חברה ומדינה שנחטפו בידי קברניט שהשתלט על הקוקפיט יחד עם הדיילת ועושה בנוסעים כבשלו. הוסיפו לכך את המדיום הדומיננטי טוויטר (מלך הבחירות הללו), שמחייב את הדוברים לקצר ולהיות ישירים יותר, בוטים יותר ואלימים יותר – והנה לכם בהתגלמותו, אותו שופל שעלה עלינו.

לכן, מבחינתי למפלגת כחול לבן יש כאן תפקיד אחד שלשמו היא קמה. תפקיד שלשמו התכנסה כאוסף לא מסודר של אנשים, תנועות ומפלגות. יש לה משימה אחת והיא "לפתוח את הסתימה" ולתת לנו, לישראלים, לנשום קצת אוויר צח ולראות אור ועתיד.

וגם אם בנימין נתניהו ייבחר שוב, בפעם החמישית, לראשות הממשלה – מבחינתי זה לא יהיה אסון, אבל בהחלט נצטרך לתבוע ממנו לחדול ממעשיו, מהתנהגותו ומשפתו האלימה. זה הולך להיות קשה עוד יותר, כשעיקר תפקידו בקדנציה הבאה (כשהוא בגבו אל הקיר) יהיה בניסיון להימלט מהעמדה לדין, או לחלופין לנהל את משפטו – ככל הנראה, לאחר השימוע לו הוא זכאי – לא רק במישור המשפטי, אלא גם במישור התקשורתי והציבורי, מעמדתו כראש ממשלה. במצב הזה, כל הרעל שהוצף בבחירות היה רק קדימון למה שעוד עלול לבוא בהמשך.

אלוהים, רחם על עמך ישראל, ברך אותנו שנהיה חזקים ושנשרוד. זו אינה תחינה פשוטה, וכך גם לא המענה לה. שכן נדמה שכל חומרי הגלם לחורבן בית שלישי הולכים ונערמים מולנו, ועינינו טחו מראות.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook