fbpx

ההימור של נתניהו // מאת דנה ויס

0

נכון לעכשיו, ההימור נראה מבטיח. כזה שמביא את המהמר להעלות את הסכום ולזרוק עוד ז'יטונים למשחק. כי מה כבר יכול להשתבש. מעולם לא היה נשיא ידידותי יותר בבית הלבן, ומפלגה רפובליקנית שמעריצה בלי להתחשבן על משלוחי סיגרים או שמפניה. תוסיפו לובי אוונגליסטי להוט שרואה בך בן דוד של המשיח, ותקשורת שנותנת לך במה להתראיין מתי שתרצה בתוכניות האירוח הנחשבות של יום ראשון. אמריקה.

לא לחינם פילל בנימין נתניהו לקונסטלציה הזו. שהוא יישב בבלפור, ובשדרות פנסילבניה יישב נשיא רפובליקני שנהנה מרוב בבית הנבחרים. אבל ספק אם גם נתניהו העז להאמין שמכל האפשרויות הוא ימצא שם את דונלד טראמפ, שידבר "נתניהוהית" שוטפת. אחרי שנאלץ להתמודד עם קלינטון בקדנציה הראשונה שלו, ולהכיל את שמונה שנות אובמה הקשות, עכשיו הוא משחק אותה ובגדול. התנחלויות אינן מכשול לשלום – צ'ק. הכרה בירושלים – צ'ק. ישראל אינה המקור לסכסוך במזרח התיכון – צ'ק. צוות משא ומתן שכולו על טהרת יהודים חובשי כיפה עם סנטימנט עמוק לנרטיב הישראלי, שלא לומר למתנחלים – גם יש. מי היה מאמין שטוב כזה יכול להיות. ועוד לא דיברנו על ניצחון מסתמן במשחק ההאשמות עם הפלסטינים ויוזמה מדינית שתתמוסס, ולא תדרוש מנתניהו להתעמת עכשיו עם הבייס בימים הפוליטיים הרגישים מבחינתו.

כל זה קורה עכשיו במשמרת שלו. אפילו טייקון ההימורים, שלדון אדלסון, שיושב קרוב לאוזנו של טראמפ, יודה שזה מקרה נדיר שבו נראה שהמהמר מנצח את הבית וגורף את כל הקופה. אבל בינתיים, תחת נתניהו, אנחנו עם הימין הנוצרי המשיחי, הנשיא הכי פחות פופולרי בארה"ב, עם המשטרים הלאומניים של מזרח אירופה, עם הרודנים ששולטים באפריקה. עם מנהיגים שנגועים באנטישמיות. עליהם אנחנו בונים עכשיו את החוסן הלאומי שלנו. הכי רחוק מבסיס התמיכה המסורתי שהיה לישראל. ועוד משכנעים אותנו שזה ניצחון דיפלומטי. שהצונאמי המדיני הוא אגדה אורבנית שמתמוססת מול היכולת של ראש הממשלה, שלו ידיד אמת בבית הלבן. אבל, בהימורים כמו בהימורים, הגלגל עלול להתהפך ויתברר שנותרנו בלי ז'יטונים ביד, בלי הגב של אחינו מעבר לים, ועם חברים חדשים שלא בהכרח מדברים את השפה הדמוקרטית, שבדמותה עוצבה הציונות. ישראל תמיד ידעה ללכת על בטוח ולהשאיר את הקזינו לאילי ההון.

נתניהו הרי מבין שכמו שטראמפ היה תגובת הנגד לאובמה – לכל היותר בעוד שבע שנים, ואולי קודם, המטוטלת עלולה להביא לבית הלבן את היפוכו הגמור. ברני סנדרס, למשל. או אז ההימור המוחלט על טראמפ ומסיבת התה הרפובליקנית עוד עלול לחזור אלינו כמו בומרנג. יבוא נשיא שיסובב את ההגה חזק שמאלה ונגלה שראש הממשלה שלנו הימר על כל הקופה בעוד מובנים – אהב את הנשיא שרוב יהודי ארה"ב מתעבים, נתמך על ידי הימין הנוצרי הקיצוני שמייחל למלחמת גוג ומגוג שתשים קץ ליהדות, ונסמך על הזרם האורתודוקסי בארה"ב, שהוא כידוע מיעוט קטן. כרגע אנחנו עמוק בקזינו. בואו נקווה שנדע לעזוב את השולחן בזמן, כי כמו שכל מהמר יודע, הבית תמיד מנצח.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook