מסכת הטרלולים בבית הלבן מבליטה תופעה מרתקת: הנשיאות, ועמה כל מערכות השלטון, מיטלטלות מסערה למשבר ורושמות שיאים של שערוריות. אולם בסיס התמיכה של טראמפ, "הבייס" המפורסם, נותר בעינו וכמעט לא נפגע. טראמפ אמנם מגרד את התחתית בסקרי האהדה והתפקוד, אך אלה היו נתוניו גם במהלך הקמפיין. רוב האמריקאים לא אהבו אותו ולא בחרו בו. לעומת זאת, הגרעין הקשה שלו הלך והולך אחריו באש ובמים. הנה שלושה סיפורים שממחישים את העניין.
- בשלהי הקמפיין התפרסמה הקלטת המלוכלכת. טראמפ התפאר שם בכיבושיו, והסביר שכאשר הוא רוצה בחורה – הוא פשוט תופס לה באיבר המין. הסערה הייתה אדירה. הקלטת הוצגה כמכת מחץ לטראמפ, שמחסלת סופית את סיכוייו אצל הנשים. בעיצומה של הסערה ערך טראמפ עצרת גדולה. למרבה ההפתעה, הגיעו לשם נשים רבות. חלקן אפילו החזיקו שלטים שעליהם נכתב "דונלד, אתה יכול לתפוס גם לי", וכדי להסיר כל ספק, צירפו חץ המצביע כלפי מטה.
שוחחתי עם נשים רבות באירועי טראמפ. איך אתן יכולות לתמוך במישהו שמתייחס ככה לנשים? התשובות היו משלושה סוגים: חלק השיבו ש"כל הגברים כאלה" וטראמפ לפחות לא מסתיר – הוא דוגרי והן מעריכות את זה; חלק אמרו שהן יודעות היטב שטראמפ לא צדיק, אבל לא בוחרים כאן את האפיפיור, ולכן הדברים האישיים האלה לא רלוונטיים; וחלק אמרו שפשוט לא אכפת להן ושיעשה מה שבא לו.
- בניסיון להכות במה שנחשב לנקודת התורפה של טראמפ – חוסר ניסיונו וחוסר כשירותו לכהן כמפקד העליון – הפיקה חברת התקשורת פנטון, המייצגת ארגונים ליברליים, תשדיר עוצמתי. נראה שם כפתור אדום – לכאורה של הנשק הגרעיני – ולצידו אצבע קופצנית ועצבנית במיוחד. לאחר כמה משפטים אלימים של טראמפ, מופיעה שורת המחץ: "הדבר האחרון שאתם צריכים זה מישהו לא רציונלי ומתפרץ כמו טראמפ". הוא נשמע שואג "אתה מפוטר", האצבע לוחצת על הכפתור האדום, ופיצוץ אטומי מכסה את המסך. בום.
התשדיר נחשב אפקטיבי במיוחד. אבל התברר שבבייס של טראמפ הוא רק חיזק אותו. תומכיו המתוסכלים, שונאי האליטות, נהנו מאוד לראות את האיש שלהם מאיים על כולם – "אני אכסח להם את הצורה" – וגם מלווה את הכרזותיו בפיצוץ דרמטי. "אני רוצה שהוא יעשה בלגן, עד הסוף, ויבעט לכולם בתחת", הסביר לי אחד מתומכיו את מה ששמעתי מכל כך הרבה אחרים.
- טראמפ אבחן את הערצת הבייס כבר בשלבים הראשונים של הקמפיין. "אני יכול לעמוד באמצע השדרה החמישית ולירות במישהו, ולא אאבד מצביעים", הכריז בזמנו. הוא צדק. גם האמירה הזו, כשלעצמה, הביאה עליו קיתונות של תדהמה ושאט נפש, אבל לתומכיו זה לא הזיז. להפך. הם רק רצו שימשיך לבעוט ולקלל ולזעזע את הממסד האנין. טראמפ, איש שיווק מדופלם, זיהה מה מצליח ומה מוכר, והמשיך כך לאורך כל הדרך עד הניצחון בנובמבר, וגם מאז.
אין כל סימן שהוא משתנה או נרגע. זה לא רק עניין של אופי. זו אסטרטגיה פוליטית. כאן טמונה גם התשובה מדוע טרם נפתחו נגדו הליכי הדחה בשלל הפרשיות הרובצות עליו. בשנה הבאה יתקיימו בחירות מחצית הכהונה. מאות חברי קונגרס וסנאטורים יעמדו לבחירה מחדש. מי שאמור לבחור בהם הוא הבייס הימני שנוהה אחר טראמפ, והממסד הרפובליקני מתיישר בהתאם. האם זה יהיה כך תמיד? לאו דווקא. "בסוף הוא יעבור את הגבול, גם בעיני תומכיו", אומר לי אסטרטג פוליטי בוושינגטון. אלא שהגבולות הללו אלסטיים מאוד כאשר מדובר בבייס של טראמפ, והסוף איננו נראה באופק.
—
צילום: Justin Merriman, getty images israel
—
אהבתם? רוצים לקרוא עוד טורים, מדורים וכתבות של 'ליברל'? יש לנו מבצע מנויים חדש. לפרטים לחצו כאן
