לפי הסרטים האמריקאים, עורך הדין הפלילי נכנס עם הנחקר אל חדר חקירות, עונה בשמו לשאלות החוקרים ואף עוצר את הנחקר מלענות על שאלות שעלולות לסבך אותו.
אבל כפי שכולנו יודעים, ישראל היא לא אמריקה, גם בהליך הפלילי.
הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה
חוק סדר הדין הפלילי קובע שעצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.
נשאלת השאלה, למה רק עצור? האם למעוכב או למי שנחקר ללא הגבלות אין את הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני שיענה לתשובות החוקרים?
למרבה הפלא, עד שנת 2020 לא טרח המחוקק לחייב את המשטרה לאשר לחשודים באשר הם להתייעץ עם עורך דין והדבר נעשה בשל פסיקת בית המשפט בהלכת יששכרוב הידועה.
הזכות להיוועץ כנגזרת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
בית המפשט העליון הגדיר את הזכות להתייעץ עם עורך דין כזכות בעל אופי חוקתי.
שופטי העליון רצו, ובצדק, להבטיח את הגינות החקירה בהתאם לערכי הדמוקרטיה במדינה מתוקנת ולהגביל, במידת האפשר, את העוצמה שיש למשטרת ישראל על הנחקר בהליך הפלילי. מעצר של חשוד מגביל את חירותו באופן קשה ועל המשטרה חלה חובה לבצע את המעצר בדרך שתבטיח שמירה על כבוד העצור וזכויותיו. אך האם המשטרה באמת נוהגת בהתאם לכללים?
הפגיעה בזכות החשוד על ידי משטרת ישראל
תחשבו על סיטואציה בה אדם נורמטיבי "נשלף" מהרחוב על ידי ניידת משטרה ונלקח לחדר החקירות שם מטיחים בו חשדות כבדים לביצוע עבירה פלילית.
האזרח לא מורגל בהתמודדות עם סיטואציות כאלה, מעולם לא נחשד בפלילים, לא הכיר עורכי דין פליליים ובוודאי שלא יודע איך להתמודד עם חוקר המשטרה המנוסה והאגרסיבי שנמצא מולו.
לשם כך החליטו בתי המשפט לאפשר לחשוד לעצור הכול ולבקש להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני שיענה לשאלות החוקרים.
הבעיה מתחילה כשאזרחים רבים לא יודעים על הזכות להתייעץ עם עורך דין – הפתרון לכך נעוץ בכך שבית המשפט מחייב את חוקרי המשטרה לעדכן את החשוד בזכותו להתייעץ, אחרת החקירה תיפגע והודעתו עלולה להיפסל.
לצערנו הרב, ישנם חוקרים שמסבירים לחשוד את זכותו להתייעץ באופן פורמלי, אך "מחוץ לפרוטוקול" משכנעים אותו שאין כל צורך. ככה זה כשנותנים לחתול לשמור על השמנת.
ביקשתי להתייעץ עם עורך דין וסירבו לבקשתי, מה עכשיו?
ההמלצה היא לפנות במהירות האפשרית, מיד עם סיום החקירה, לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין פלילי מומחה.
סביר להניח, שעורך הדין יפעל על מנת לתעד את הסירוב ואף יפנה לקצינים בכירים בפיקוד המשטרה על מנת להתלונן על הפגיעה הקשה בזכויות החשוד. סירוב חוקר לאפשר לנחקר להתייעץ עם עורך דין עשויה להוביל לפגיעה ראייתית קשה בתיק ולסגירתו לאחר הליך של שימוע לפני הגשת כתב אישום.
התנהלות עצמאית של נחקר מול יחידת החקירות במשטרה – היא טעות חמורה שעשויה לעלות לנחקר בהרשעה פלילית ואף בעונש מאסר.
המשפט הפלילי מורכב מאין ספור תקנות, נהלים, הנחיות פנימיות של המשטרה, הפרקליטות וגופי התביעה השונים – את כל ההנחיות הללו עורך הדין הפלילי מכיר היטב והוא צריך לנצל אותן לטובת הלקוח הנחקר.
הקושי המרכזי, הוא בתיעוד הפרת זכויות החשוד, שהרי החוקר עצמו הוא זה שכותב את פרוטוקול החקירה והוא יכול להשמיט ממני פרטים. לכן אנו ממליצים לקרוא היטב את פרוטוקול החקירה ולחתום על הפרוטוקול אך ורק אם האמור בו תואם את מה שאמרת לחוקר במהלך החקירה.
אם נפלו בפרוטוקול טעויות, סרב לחתום ובקש לתקן את הטעות.
